הרווח הנקי של קבוצת ביג זינק ב-164% ל-13.2 מ' ש'
קבוצת ביג מרכזי קניות, המפעילה ומנהלת 9 מרכזי קניות פתוחים ברחבי הארץ, פירסמה היום (א') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2006. החברה מדווחת על הכנסות בסך של כ – 110.07 מיליון שקל בשנת 2006, זאת לעומת הכנסות של כ – 88.1 מיליון שקל בסוף שנת 2005, גידול של כ–25%. הגידול בהכנסות נובע מהפעלת ורכישת נכסים חדשים, הוספת מבנים באתרים קיימים, מימוש אופציות על ידי שוכרים הכרוך בהגדלת דמי השכירות והחלפת שוכרים עם שיפור בדמי השכירות.
בשורה התחתונה, החברה מדווחת על רווח נקי של כ–13.2 מיליון שקל בשנת 2006, זאת לעומת כ–5.01 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של 164%. ברבעון הרביעי של השנה רשמה החברה רווח נקי של כ–6.7 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד נקי של 0.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2005.
בסעיף הרווח הגולמי רשמה החברה בשנת 2006 רווח של כ–74.2 מליון שקל, זאת לעומת רווח גולמי של 57.8 מיליון שקל בסוף שנת 2005. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקרה מגידול בהכנסות שכ"ד ודמי הניהול.
עוד מדווחת החברה כי הוצאות ההנהלה, המכירה והשיווק הסתכמו בשנת 2006 בכ–13.6 מיליון שקלים, זאת לעומת 11.2 מיליון שקלים בשנת 2005, גידול של כ– 21.4%. הגידול בהוצאות נבע בעיקרו מגידול בהוצאות השיווק ומתקורות גבוהות יותר בשל הגידול בשטחים המושכרים.
בהיבט הקמעונאי שנת 2006 הייתה שנה מצוינת לביג. סך הפדיון הכולל במרכזים עלה בשיעור של כ-27% לעומת שנת 2005, זאת בנטרול תקופת הסגירה של המרכזים הצפוניים במלחמה. במקביל שכ"ד הממוצע למ"ר עלה בשיעור של כ- 10.3% ביחס לתקופה אשתקד. כמו כן, שעור התפוסה בכל המרכזים מתקרב ל- 100% ושטחים פנויים הינם תופעה של החלפה טבעית של שוכרים בלבד.
איתן בר זאב, מנכ"ל קבוצת ביג מרכזי קניות, מציין כי מגמת הצמיחה, שכללה בנוסף לתפוסה מלאה בכל 9 מרכזי ביג הפעילים, תהליך הרחבה במרכזים קיימים, עבודות הקמה ב – 3 מרכזים חדשים ותכנון ופיתוח של 8 פרויקטים נוספים, צפויה להמשך גם בשנים הקרובות.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
