מה צפוי לדולר השבוע? בנק הפועלים: להחזיק 10% במט"ח

בשבוע הקרוב יתפרסמו נתוני מאקרו רבים שישפיעו על כיוון השטר הירוק, ביניהם נתון הזמנות מוצרים ברי קיימא וסקר מישיגן בטחון הצרכן
עפרה ברון |

השבוע נחלש הדולר מול השקל בדומה למגמה שנרשמה בעולם. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ- 0.5% מול השקל ובכ- 0.6% מול האירו. המסחר בדולר בארץ, כמו בשאר העולם, היה השבוע בסימן המתנה להודעת הריבית של ה- FED, מה שתרם בתחילת השבוע למחזורי מסחר דלילים ובטווחים צרים יחסית. ביום שני הקרוב יחליט בנק ישראל על מדיניות הריבית מה שעשוי להשפיע על המסחר בשקל-דולר.

מבנק לאומי נמסר, כי ניתן לצפות כי על רקע הצפי למדדים חיוביים בחודשים הקרובים, ובהתחשב בהערכות שפרסם בנק ישראל לגבי צמיחה מואצת, פחתה ההסתברות להורדת ריבית בהחלטה הקרובה.

מעבר לים החליט ה- FED להותיר את הריבית האמריקאית על כנה ברמה של 5.25%, מהלך שהיה צפוי בשווקים. עם זאת נוסח הודעת הריבית היה כזה שלראשונה ניתן היה להסיק ממנו כי ה- FED עשוי להוריד את הריבית בהמשך, מה שביסס את ההערכות הקודמות בדבר הפחתת הריבית האמריקאית בחודשים הקרובים.

בבנק לאומי מעריכים כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. להחלטת הריבית המקומית היום (ב') עשויה להיות השפעה, לפחות נקודתית, על כיוון המסחר בשקל-דולר.

בטווח הבינוני והארוך, כלכלני הבנק מעריכים כי המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים עלול לתמוך בהחלשותו של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם כמו גם מול השקל. בישראל, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי גם הוא לתמוך בשקל.

בנק הפועלים: נשק הריבית קרוב למיצוי

כלכלני בנק הפועלים צופים כי בטווח הקצר תרשם מגמה מעורבת במסחר בשקל מול הדולר. השבוע נרשם תיסוף ושער הדולר היציג ירד לרמה של 4.19 שקל, לראשונה מזה חודש. זאת, כאשר היחלשותו של הדולר בשוק המט"ח הבינלאומי, מהווה את הגורם העיקרי שהשפיע על המסחר בשקל. כמו כן, השקל מקבל תמיכה מהאופטימיות לגבי כלכלת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בהעלאת התחזיות של בנק ישראל לשיעור הצמיחה הכלכלית הצפויה השנה.

בבנק מעריכים כי כי השקל ימשיך לשמור על חוזקו, על רקע תנועות ההון שממשיכות לזרום לישראל, על ידי של המשקיעים הזרים. בטווח הארוך אנו מעריכים כי בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו על ידי הורדת ריבית נוספת במידת הצורך, אם כי נראה שכלי מוניטארי זה קרוב למיצוי.

מהבנק נמסר עוד כי ההערכות הן שהשקל צפוי להמשיך ולקבל תמיכה מזרם ההשקעות הזרות לישראל, על רקע הציפיות כי כלכלת ישראל תמשיך להפגין ביצועים טובים. בנוסף, הדולר בעולם צפוי להיסחר סביב רמתו הנמוכה הנוכחית ולא צפוי לחץ כלפי מעלה גם של שער הדולר מול השקל. לאור זאת, כלכלני בנק הפועלים אומרים כי לשקל יש קו התנגדות, שימנע את המשך התחזקותו, אך מנגד, לא צפוי פיחות משמעותי. "לכן, אנו ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות, בשיעור של כ-10%, תוך פיזור למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט", מציינים האנליסטים.

מבית ההשקעות פינוטק נמסר כי בשבוע הקרוב אנו עתידים לפרסומים כלכליים רבים מארה"ב, כאשר במרכז הבמה יעמוד פירסום נתון הזמנות מוצרים ברי קיימא אשר לפי התחזיות אמור להצביע על עליה של-3.5%, נתון חיובי לתמוך בדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.