גרטנר: בשנת 2010 יגיעו ההכנסות מ-IPTV ל-13.2 מיליארד דולרים

על פי גרטנר, צפון אמריקה צפויה להיות שוק ה-IPTV בעל שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בחמש השנים הבאות ומספר המנויים כמעט יכפיל את עצמו בכל שנה עד לשנת 2010

מספר משקי הבית ברחבי העולם המנויים לשירותי טלוויזיה בפרוטוקול האינטרנט (IPTV) באמצעות ספקיות שירותי תקשורת יגיע ל-48.8 מיליון בשנת 2010. כך מעריכה חברת המחקר והייעוץ גרטנר. השקת שירותים חדשים תכפיל את מספר מנויי ה-IPTV מ-6.4 מיליון מנויים בשנת 2006 ל-13.3 מיליון בשנת 2007. למרות צמיחה של פי שמונה במספר המשתמשים בין השנים 2006-2010, לדעת גרטנר ייאלצו הספקים להיאבק קשה כדי להפוך את ה-IPTV לפלטפורמה ראשית לשירותי טלוויזיה בתשלום המשתווה לשירותי הלוויין או הכבלים המבוססים.

"הקושי בגיבוש שירות ייחודי שיבדיל באופן ברור בין ה-IPTV לבין שירותי הטלוויזיה המבוססת, יגרום לספקי שירות רבים בעולם לשווק את ה-IPTV באמצעות תחרות מחירים בחמש השנים הבאות", אמר אלרוי ג'ופלינג, מנהל מחקר בקבוצת שירותי התקשורת הצרכניים בגרטנר.

"כתוצאה מכך, תמונת ההכנסות מ-IPTV פחות מרשימה מאשר מספר המנויים", אמר ג'ופלינג. "היקף ההכנסות בעולם מ-IPTV יצמחו מ-872 מיליון דולרים בשנת 2006 להיקף צנוע יחסית של 13.2 מיליארד דולרים בשנת 2010. ה-IPTV לא תהיה התרופה להכנסות הפוחתות של ספקי התקשורת משירותי קול, אבל בטווח הביניים היא יכולה להיות מכשיר רב עוצמה המסייע לספקים לשמור על לקוחות שירותי הקול והפס הרחב הקיימים".

גרטנר מגדירה IPTV כשירות המספק תוכניות וידאו (בשידור או על פי דרישה) על גבי רשת פס רחב מנוהלת של הספק, למכשיר הטלוויזיה של הלקוח. ההגדרה לא כוללת העברת מדיה זורמת על גבי האינטרנט אל המחשב האישי.

לדברי גרטנר, הספקים צריכים להסתכל מעבר להזדמנויות העסקית המיידיות ולהבין את החשיבות ארוכת הטווח של ה-IPTV. זאת מכיוון ש-IPTV אינה שירות בודד – היא פלטפורמת הפצה חדשה עבור ספקיות התקשורת, המאפשרת בסופו של דבר להציע לצרכנים שירותי תקשורת ובידור רבים.

למרות הצלחות מוקדמות של קומץ ספקים, המוכיחות שהצרכנים מוכנים לאמץ את ה-IPTV - במיוחד בצרפת, באיטליה ובהונג קונג - השוק נשאר עדיין בחיתוליו. הרבה מהספקים הגדולים בעולם נוקטים בגישה זהירה בכל הנוגע להשקת שירותים, ערים לכך שגם מפעילי שירותי הכבלים והלוויין מפתחים ללא הרף את שירותי הטלוויזיה בתשלום, ושהם, בדיוק כמו ספקי התקשורת, צריכים להתאים עצמם לתחרות בתחומי התפקודיות והתוכן, אם ברצונם להשפיע על השוק.

מדובר בנושא מרכזי בשוק בצפון אמריקה, בו הספקים צריכים להתמודד עם אתגר קשה ולא לפגר אחר מפעילי הכבלים, אשר יכולים להציע גם שירותי קול, פס רחב ושירותי טלוויזיה. בנוסף, תקנות רגולציה במספר שווקים גדולים, המונעות מספקים להפוך לחברות שידור, מעכבות השקה המונית של שירותי IPTV באסיה.

לדברי גרטנר, הצמיחה במספר המנויים ב-9-12 החודשים הבאים תהיה בעיקר בשירותי IPTV קיימים שכבר הושקו. יחד עם זאת, בתחילת 2007 שירותים חדשים רבים יהיו מסחריים והצמיחה במספר המנויים תתחיל להמריא.

"העדויות מהשקות קודמות של שירותי IPTV מלמדות בוודאות שהמחיר הוא גורם מרכזי בעליה במספר המנויים", אמר אנדרו צ'טהם, סגן נשיא למחקר בקבוצת שירותי התקשורת הצרכניים בגרטנר. "שירותי ה-IPTV המוצלחים ביותר עד כה ניתנו או במסגרת חבילת שירותים ביתיים מלאה, הכוללת גם את שירותי הקול והפס הרחב, או שהם אפשרו ללקוחות לקצץ בעלויות באמצעות תשלום רק תמורת התכנים בהם הם צופים. בשני המקרים, שירות ה-IPTV עצמו ניתן בהנחה משמעותית יחסית לאפשרויות האחרות של טלוויזיה בתשלום. בעוד ששירות ה-IPTV מציע סיכויי צמיחה לספקים, הרווחיות הנמוכה שהוא מייצר לא הופכת אותו לעסק חדש ומלהיב במיוחד העומד בזכות עצמו".

צפון אמריקה צפויה להיות שוק ה-IPTV בעל שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בחמש השנים הבאות ומספר המנויים כמעט יכפיל את עצמו בכל שנה עד לשנת 2010. למרות שכעת שוק זה מפגר אחרי אירופה ודרום מזרח אסיה, 12 החודשים הבאים יהיו נקודת מפנה מכיוון שהשחקניות הראשיות ישיקו שירותי טלוויזיה חדשים.

מערב אירופה הוא האזור עם מספר המנויים הגדול ביותר לשירותי IPTV, המסתכם ב-1.6 מיליון מנויים. גרטנר צופה שהמספר יגיע השנה ל-3.3 מיליון מנויים ול-16.7 מיליון מנויים ב-2010. צרפת מובילה את השוק האירופי וצפויה לסיים את שנת 2006 עם כמחצית מכל מנויי ה-IPTV במערב אירופה.

גרטנר צופה שעד 2010 יהיו בצרפת כמעט חמישה מיליון מנויים, קרוב לשליש מכל מנויי ה-IPTV במערב אירופה, אשר ייצרו הכנסות בהיקף של 682 מיליון יורו. גרטנר מייחסת את הצלחת ה-IPTV בצרפת לשיווק האגרסיבי (מחיר כניסה נמוך) של המתחרות, בהן החברות Free ו-Neuf והאימוץ המוקדם של IPTV על-ידי חברת France Telecom.

למרות הגידול היציב במספר המשתמשים, גרטנר מעריכה כי בחמש השנים הבאות ייאלצו שירותי ה-IPTV להיאבק על מעמדם כיצרן מזומנים מרכזי של ספקיות התקשורת. בתחרות כנגד המפעילות המתבצרות של שירותי הטלוויזיה בתשלום וכנגד רשתות השידור האלחוטיות הארציות, המספקות תוכניות טובות בחינם, ספקי התקשורת ייאלצו להציע שירותים במחיר נמוך וחבילות שירות שלמות, על מנת להניע את הצמיחה. התוצאה: הכנסות שירותי ה-IPTV במערב אירופה יצמחו מ-336 מיליון יורו ב-2006 ל-3 מיליארד יורו בלבד ב-2010.

"למרות בסיס המנויים הרחב, עתיד שירותי ה-IPTV בצרפת אינו ברור לגמרי כפי שהוא נראה במבט ראשוני", אמרה סוזאן ריצ'רדסון, אנליסטית ראשית בגרטנר. "אמנם מספר המנויים גבוה, אך הוא מבוסס על לקוחות המקבלים גישה חינם לשירותי IPTVבאמצעות חבילת שירות כוללת, ולא על לקוחות המשלמים באמת תמורת השירות". סקר גרטנר שנערך לאחרונה מגלה כי רק 39% מלקוחות חברת Free שקיבלו שירות Freebox, באמת משתמשים בו לצפייה בטלוויזיה. מהאנשים המשתמשים ב-Freebox, רק 37% משלמים דמי מנוי חודשיים לספק. לכן ההכנסה הממוצעת נשארת נמוכה.

בבריטניה יש את המספר הקטן ביותר של מנויי IPTV במערב אירופה , הצפוי להסתכם בכ-75 אלף מנויים בלבד ב-2006. למרות שמספרם צפוי לגדול בקצב מהיר למדי ולהגיע ל-1.9 מיליון מנויים ב-2010, עם השקת שירותים כמו BT Vision של בריטיש טלקום בסתיו השנה, צופה גרטנר סיכויי הצלחה נמוכים לשירותי IPTV בבריטניה. זאת, בעיקר בגלל השימוש הנרחב בשירותי טלוויזיה בתשלום (Pay TV) והשליטה של חברת TV Sky בשוק.

גרמניה היא שוק קשה לשירותי טלוויזיה בתשלום בגלל מספרם הרב של ערוצים איכותיים המשודרים לאוויר בחינם. גרטנר מעריכה שכיום רק 10% ממשקי הבית בגרמניה משלמים עבור שירותי פרימיום, אבן דרך שנדרשו 15 שנים להשיגה, והושגה בעיקר בגלל רצון הצרכנים לצפות בשידורי כדורגל בתשלום.

יחד עם זאת, השוק נמצא על סף שינוי, כפי שהדבר הומחש בהכרזות המשותפות האחרונות של דויטשה טלקום, מיקרוסופט ו-Premiere. גרטנר מעריכה שמספר משקי בית שיצטרפו לשירותי IPTV יגיע ל-47 אלף השנה ויצמח ל-2.8 מיליון בשנת 2010, במהלכה יסתכמו ההכנסות ב-465 מיליון יורו.

"בגרמניה מתחילים רק כעת להתרגל לרעיון של תשלום עבור שירותי פרימיום, עם תחילת הגבייה של סכומים קטנים עבור טלוויזיה בלוויין", אמרה ריצ'רדסון. "אם דויטשה טלקום תוכל להשיק שירותים מלהיבים חדשים, אנשים יהיו מוכנים לשקול אותם יותר ברצינות, שכן הם כבר לא ישוו את שירותי ה-IPTV לשירותי טלוויזיה בחינם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.