צוקרברג
צילום: טוויטר

מטא תשקיע לפחות 600 מיליארד דולר בתשתיות AI עד 2028

מטא מציבה יעד השקעות חסר תקדים: לפחות 600 מיליארד דולר עד 2028 בהקמת דאטה סנטרים ותשתיות בארה"ב; ההשקעות כוללות מרכזי נתונים עצומים, רכישות יקרות והסכמי אנרגיה בהיקף מאות מגה־ואט, אך לצד החזון נותרה השאלה מתי יגיעו ההחזרים על ההוצאה האדירה?

תמיר חכמוף | (2)

מטא Meta Platforms 0.59% , החברה מאחורי פייסבוק, אינסטגרם ו-WhatsApp, מציבה יעד השקעות אסטרונומי במרוץ הבינה המלאכותית. על פי דיווחים, החברה תתחייב להשקיע לפחות 600 מיליארד דולר בהקמת מרכזי נתונים ותשתיות בארה"ב עד שנת 2028. מדובר בסכום ששם את מטא בשורה אחת עם מהלכי הענק של אמזון, גוגל ומיקרוסופט, ומדגיש עד כמה מרוץ הבינה המלאכותית מתבסס לא רק על חדשנות תוכנה אלא על בנייה פיזית בקנה מידה עצום.

לקריאה נוספת - מטא תקים מרכז נתונים ב-50 מיליארד דולר

עלייה חדה בהוצאות ההון

כבר השנה (2025) מטא צופה כי ההוצאות ההוניות שלה יעמדו בטווח שבין 66-72 מיליארד דולר, עלייה של לפחות 68% לעומת 2024. עיקר התקציב יופנה ישירות לפרויקטים ייעודיים לבינה מלאכותית, ביניהם שרתים ייעודיים, מערכי אחסון, ופתרונות קירור מתקדמים.

ההשקעות כוללות הקמה של "סופר קלסטרים" עצומים. אחד מהם, פרומת'אוס (Prometheus), יחל לפעול בשנה הבאה ובעל היקף של 1 ג׳יגה־ואט, בעוד שהיפריון (Hyperion) מתוכנן להגיע בהמשך עד 5 ג׳יגה־ואט, קיבולת שמשתווה לחלק ניכר מצריכת החשמל של אזור מנהטן. מדובר בתשתיות שמיועדות להחזיק מודלי AI בקנה מידה של "בינה על אנושית", כפי שמגדיר זאת מנכ"ל החברה מארק צוקרברג.

המרוץ מול המתחרות דוחף את מטא לקצב בנייה כמעט חסר תקדים. החברה הקימה חלק ממתקניה הזמניים במבני אוהלים ("tents") כדי לקצר לוחות זמנים. מהלך זה ממחיש את הלחץ שבו נמצאות ענקיות הטכנולוגיה לספק יכולות מחשוב במהירות, גם במחיר של פתרונות פחות שגרתיים.

רכישות ושיתופי פעולה

מלבד ההשקעה הפיזית, מטא מבצעת גם מהלכים אסטרטגיים להרחבת יכולותיה. החברה רכשה את חברת Scale AI תמורת כ-14.3 מיליארד דולר, מהלך שצפוי לחזק את יכולות עיבוד הנתונים וההכשרה של מודלי הבינה המלאכותית הפנימיים שלה. מהלך זה מצטרף לשורת השקעות שמטרתן להקטין את הפער מול OpenAI וגוגל בתחום המודלים הגנרטיביים.

בנוסף, הקמת דאטה סנטרים בהיקפים כה גדולים מלווה בדרישה אדירה לאנרגיה. מטא פועלת להבטיח לעצמה מקורות אנרגיה יציבים, כולל חוזים עם ספקי אנרגיה מתחדשת בהיקף של כ-791 מגה־ואט, לצד פתרונות אנרגיה המבוססים גם על גז טבעי שישולבו במתקנים עצמם. השילוב נועד להקטין סיכון של עומסי יתר על רשתות החשמל המקומיות, בעיה שהפכה מרכזית בארה"ב עם ההתרחבות המואצת של תעשיית ה-AI.

קיראו עוד ב"גלובל"

השלכות רחבות

מאחורי ההשקעות העצומות עומד אתגר נוסף, הדרישה הגוברת לחשמל. מרכזי נתונים צורכים כמויות אדירות של אנרגיה וקירור, והיקף הביקושים של ענף ה-AI עלול לשנות את פני שוק החשמל בארה״ב. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, ב-2022 עמד צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה״ב על 176 טרה־ואט שעה, כ-4% מהביקוש הארצי לחשמל, יותר מצריכתן של מדינות שלמות. התחזיות מדברות על תוספת של 35 עד 108 ג׳יגה־ואט עד 2030, כאשר על פי הערכה חציונית, 50 ג׳יגה־ואט, מספיקה לספק חשמל לכל בתי האב בקליפורניה.

במקביל, סקר עדכני של דלויט מצא כי 79% מהמנהלים בארה״ב מעריכים שהביקוש לאנרגיה מצד מערכות AI ילך ויגבר בעשור הקרוב, וכי העומס על רשתות החשמל הפך לאתגר מרכזי. משרד האנרגיה האמריקאי הזהיר אף כי אם קצב הקמת מרכזי הנתונים יימשך, והתחנות ייסגרו כמתוכנן, הסיכון להפסקות חשמל יזנק פי 100 עד 2030.

מתי ההשקעה תניב תוצאות?

המהלך של מטא משתלב בתמונה רחבה יותר של השקעות חסרות תקדים בענף. OpenAI פרסמה תחזית לשריפת מזומנים של כ-115 מיליארד דולר עד 2029 (Open AI: תחזית אופטימית להכנסות, תחזית פסימית להוצאות), אמזון ומיקרוסופט משקיעות סכומי עתק בשירותי הענן שלהן, וגוגל מרחיבה את מערך ה-Cloud AI. עבור כולן, הבסיס להתקדמות הוא תשתיות פיזיות, שרתים, קיבולת אחסון, ורשתות חשמל, בהיקפים שהזכירו לאחרונה בכירים בממשל האמריקאי את "פרויקט מנהטן של המאה ה־21".

לצד ההשקעות העצומות, נותרת השאלה המרכזית, מתי וכיצד ניתן יהיה לראות החזרים על הסכומים האלה? הכנסות תחום ה-AI עדיין אינן ברורות, והמודלים העסקיים, בין אם מבוססי מנויים, API או שירותים משלימים, עדיין מתגבשים וגם החברות המובילות צופות איזון תזרימי רק לקראת סוף העשור. בינתיים, החברות פועלות מתוך הנחת יסוד שמי שלא יבסס כעת תשתיות בקנה מידה ענק, יישאר מאחור.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הטרמינטור כבר מגבש תבונה (ל"ת)
    אנונימי 14/09/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ז 10/09/2025 22:30
    הגב לתגובה זו
    המקרופן המשיך לעבוד והם צחקו על זה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?

טראמפ ושי נפגשים בפסגה - אחרי הדיווחים מהבוקר, הציפיות גבוהות



תמיר חכמוף |

לפני הפגישה הקריטית בין דונלד טראמפ לשי ג'ינפינג, נשיא סין, מנוהלות שיחות על מסגרת הסכמי הסחר. המטרה להביא לשני המנהיגים תוכנית מתאר כמעט גמורה ולסיים את העימות המאוד גדול בין שתי המעצמות. האינטרסים של שני המנהיגים ברורים - לסיים את הסאגה ולהציג אותה כניצחון בבית. טראמפ אלוף בלדאוג שזה יהיה Win-Win לשני הצדדים. הוא גם עשה את זה אצלנו - סיום המלחמה הוא ניצחון לישראל בעיני ישראל והוא ניצחון לחמאס בעיני החמאס. האמת לא משנה, כי אין דבר כזה אמת אבסולוטית. באותו אופן הוא רוצה לצאת מנצח וגם שהיריב המר - שי, ייצא מנצח.

הניצחון תלוי בהדהוד לתקשורת, בתדמית ובעטיפה. המסרים שיצאו הם החשובים כשטראמפ יתקפל קצת אבל ישיג מינרלים לארה"ב, ישיג מכסים סבירים, ומנגד שי - ישיג שיתוף פעולה עם ארה"ב, מכסים סבירים ביחס למדינות אחרות. כל אחד יוכל לנפנף בזה כניצחון. זה לא סגור. הכל פתוח, אבל החדשות מהבוקר מגדילות מאוד את הסיכויים בעיקר כי שר האוצר היה מעורב - שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי 

קצת רקע 

למרות הדיווחים החיוביים לקראת הפגישה, חשוב לזכור שהמתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין היא לא רק רקע לפגישה, היא הכלי המרכזי שבאמצעותו כל צד מנסה להפעיל לחץ. סין מחזיקה ביתרון מהותי בתחום המתכות והמינרליים הנדירים, תחום שבו אין לה כמעט תחליף. היא אחראית על כ-70% מהייצור הגלובלי של מתכות נדירות הדרושות לתעשיות מתקדמות כמו שבבים, נשק, רכבים חשמליים וטכנולוגיה ירוקה. זה מנוף לחץ משמעותי, משום שבלעדיה שרשראות האספקה של העולם המערבי נפגעות ישירות.

ארה"ב מצידה משתמשת במנוף של מכסים ובהיקף היבוא העצום שלה מסין, היא אחת הרוכשות הגדולות ביותר של סחורה סינית, ומנופפת גם בעליונות הטכנולוגית שלה עם הגבלות על יצוא אמריקאי לסין. במקביל היא פועלת לצמצם את התלות בסין באמצעות הסכמים עם מדינות כמו אוסטרליה, כולל שיתוף פעולה חדש שנחתם לאחרונה. עם זאת, גם בוושינגטון מבינים שהחלופה הזו לא יכולה להחליף לחלוטין את סין בזמן הקרוב, שכן בייג’ין שולטת לא רק במחצבים אלא גם בעיבוד ובייצור, מה שמקנה לה יתרון.

ההסכם המתגבש

הסכם מסגרת זה חשוב, זה לרוב מסכם את עיקרי הדברים. אם לא יהיה משהו לא צפוי, אז הסיכויים כאמור טובים. צריך לחכות קצת כי הרבה פעמים בעבר המסרים שהאמריקאים מסרו היו שונים ממה שהסינים אמרו. בינתיים - כשעה אחרי, הסינים שותקים, וזה סימן טוב. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין.