אופן אי איי (OpenAI), שנחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות והמדוברות בעולם, ממשיכה להציג תחזיות שממחישות את קצב הצמיחה האדיר של תחום הבינה המלאכותית, אך גם את המחיר הכבד הנלווה לכך. על רקע השימוש ההולך וגובר ב-ChatGPT ובמוצרים נוספים, החברה מעדכנת כלפי מעלה את תחזית ההכנסות שלה לשנים הקרובות, לצד אזהרות על שריפת מזומנים חסרת תקדים שתלווה את הדרך.

על פי פרסומים מסוף השבוע, החברה צופה כעת כי עד שנת 2030 תגיע להכנסות של כמעט 200 מיליארד דולר, גידול של 15% לעומת ההערכות שפורסמו בתחילת השנה. עיקר הצמיחה צפוי להגיע מהרחבת המנויים, שמהווים כ-75% מההכנסות החזויות כולל השקה של מוצרים חדשים, בעוד השימוש ב-API יסתכם בכ-25%. מדובר במבנה הכנסות שונה מהמתחרה אנתרופיק, שמתבססת במידה רבה על API.

שריפת מזומנים בקצב חסר תקדים

על רקע התחזיות האופטימיות להכנסות, החברה גם מתמודדת עם מציאות של הוצאות עתק. השנה (2025) החברה צופה כי תשרוף יותר מ-8 מיליארד דולר, גבוה בכ-1.5 מיליארד מהתחזיות המוקדמות. ב-2026 ההוצאות יזנקו ל-17 מיליארד דולר, ב-2027 יכפילו את עצמן שוב לכ-35 מיליארד דולר, וב-2028 יעמדו על כ-45 מיליארד דולר. גם ב-2029 החברה צופה שתשרוף מזומנים ורק ב-2030 על פי התחזיות החברה צופה איזון תזרימי ואף מעבר לרווחיות.

במילים אחרות, שריפת המזומנים השנתית של החברה מתקרבת להיקף ההכנסות השנתי של ענקיות טק בארה"ב, נתון שמדגיש את גודל ההימור של המשקיעים בחברה, ששווייה מוערך כיום בכ-500 מיליארד דולר.

• אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
• openAI נלחמת על הבכורה ומכריזה על "קוד אדום" לשיפור ChatGPT
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תזכורת לשווי של החברה עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר

ההוצאות על תשתיות ענן ושבבים

הסיבה המרכזית לשריפת המזומנים נעוצה בהיקף המחשוב העצום הנדרש להפעלת ChatGPT ומודלי שפה מתקדמים נוספים. OpenAI נחשבת לאחת משוכרות שירותי הענן הגדולות בעולם, ומעמיקה את שיתופי הפעולה שלה עם אורקל, גוגל קלאוד ו-SoftBank. ביולי האחרון נחתם הסכם עם אורקל להקמת קיבולת של 4.5 ג׳יגה־ואט כחלק מפרויקט הענק "Stargate", שעלותו עשויה להגיע עד חצי טריליון דולר ולספק כ-10 ג׳יגה־ואט של מרכזי נתונים נוספים.

במקביל, החברה מתכננת להפחית את התלות בספקיות החיצוניות באמצעות פיתוח שבבי AI עצמאיים. לשם כך נחתם שיתוף פעולה עם ברודקום, כאשר הייצור הראשון צפוי כבר ב-2026. מנכ״ל ברודקום הוק טאן ציין כי החברה קיבלה הזמנה בהיקף של 10 מיליארד דולר מלקוח אנונימי, שבשוק מייחסים ל-OpenAI. להרחבה ברודקום קופצת: דוחות שיא ועסקה ענקית עם OpenAI?

• פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
• עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

השלכות רחבות

מאחורי ההשקעות העצומות עומד אתגר נוסף, הדרישה הגוברת לחשמל. מרכזי נתונים צורכים כמויות אדירות של אנרגיה וקירור, והיקף הביקושים של ענף ה-AI עלול לשנות את פני שוק החשמל בארה״ב. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, ב-2022 עמד צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה״ב על 176 טרה־ואט שעה, כ-4% מהביקוש הארצי לחשמל, יותר מצריכתן של מדינות שלמות. התחזיות מדברות על תוספת של 35 עד 108 ג׳יגה־ואט עד 2030, כאשר על פי הערכה חציונית, 50 ג׳יגה־ואט, מספיקה לספק חשמל לכל בתי האב בקליפורניה.

במקביל, סקר עדכני של דלויט מצא כי 79% מהמנהלים בארה״ב מעריכים שהביקוש לאנרגיה מצד מערכות AI ילך ויגבר בעשור הקרוב, וכי העומס על רשתות החשמל הפך לאתגר מרכזי. משרד האנרגיה האמריקאי הזהיר אף כי אם קצב הקמת מרכזי הנתונים יימשך, והתחנות ייסגרו כמתוכנן, הסיכון להפסקות חשמל יזנק פי 100 עד 2030.

המבחן של סם אלטמן

בתוך כל זה, מנכ״ל החברה והמייסד המשותף, סם אלטמן, בולט בגישה שונה: הוא אינו מחזיק כלל במניות החברה ומסתפק בשכר סמלי של 76 אלף דולר בשנה. אלטמן הסביר בעבר כי המבנה המקורי של החברה כעמותה ללא מטרת רווח חייב אותו להחזיק בדירקטוריון בלתי תלוי, וכי גם לאחר שהחברה שינתה את המבנה שלה לחברה ליצירת רווח, בחר שלא ליטול לעצמו אחזקה מהותית. לדבריו, ניהול החברה הוא "עבודת חלומות הילדות" שלו, והתגמול האמיתי הוא ההזדמנות לעבוד עם החוקרים המובילים בעולם.

אלטמן, שמוערך כיום כבעל הון אישי של כ-2 מיליארד דולר מהשקעות מוקדמות ב-Stripe, Reddit וחברת האנרגיה Helion, יכול להרשות לעצמו לוותר על "אקזיט" אישי. כבר ב-2012 מכר את הסטארט־אפ הראשון שלו Loopt תמורת 43 מיליון דולר, ולאחר מכן שימש כנשיא של האקסלרטור יזמים Y Combinator, תפקידים שהבטיחו לו ביטחון כלכלי ניכר עוד לפני שייסד את OpenAI.

בשורה התחתונה

מציבה תחזית צמיחה שאפתנית להכנסות של 200 מיליארד דולר עד סוף העשור, אך לצד זאת ברור שהדרך לרווחיות תהיה רצופה באתגרים. הקפיצה בשריפת המזומנים, מ-8 מיליארד דולר השנה ל-45 מיליארד דולר כבר ב-2028, ממחישה שהתחום כולו עדיין דורש השקעות תשתית בקנה מידה משמעותי שעוד עשוי להשתנות ולגדול בהמשך. תוסיפו לכך את העומס על רשתות החשמל והדרישה לאנרגיה בקנה מידה של מדינות שלמות, ותקבלו תעשייה שנמצאת במירוץ צמיחה מסחרר אך גם במאבק מתמשך על מקורות מימון ומשאבים.

בעוד מדובר בשוק צעיר עם פוטנציאל גדול, עדיין כרגע ההשקעות מקדימות את התשואות ורק בעתיד ניתן יהיה לדעת מי באמת יהפוך את המהפכה הטכנולוגית הזו למודל עסקי רווחי.