אופן איי אי
צילום: טוויטר

Open AI: תחזית אופטימית להכנסות, תחזית פסימית להוצאות

חברת OpenAI, המפתחת של הצ'ט הפופולרי ChatGPT, מקצינה את התחזיות שלה להמשך העשור: מצד אחד זינוק בהכנסות הצפויות, ומצד שני שריפת מזומנים אדירה שממחישה את עוצמת ההשקעות הנדרשות במרוץ לבינה מלאכותית

תמיר חכמוף |

אופן אי איי (OpenAI), שנחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות והמדוברות בעולם, ממשיכה להציג תחזיות שממחישות את קצב הצמיחה האדיר של תחום הבינה המלאכותית, אך גם את המחיר הכבד הנלווה לכך. על רקע השימוש ההולך וגובר ב-ChatGPT ובמוצרים נוספים, החברה מעדכנת כלפי מעלה את תחזית ההכנסות שלה לשנים הקרובות, לצד אזהרות על שריפת מזומנים חסרת תקדים שתלווה את הדרך.

על פי פרסומים מסוף השבוע, החברה צופה כעת כי עד שנת 2030 תגיע להכנסות של כמעט 200 מיליארד דולר, גידול של 15% לעומת ההערכות שפורסמו בתחילת השנה. עיקר הצמיחה צפוי להגיע מהרחבת המנויים, שמהווים כ-75% מההכנסות החזויות כולל השקה של מוצרים חדשים, בעוד השימוש ב-API יסתכם בכ-25%. מדובר במבנה הכנסות שונה מהמתחרה אנתרופיק, שמתבססת במידה רבה על API.

שריפת מזומנים בקצב חסר תקדים

על רקע התחזיות האופטימיות להכנסות, החברה גם מתמודדת עם מציאות של הוצאות עתק. השנה (2025) החברה צופה כי תשרוף יותר מ-8 מיליארד דולר, גבוה בכ-1.5 מיליארד מהתחזיות המוקדמות. ב-2026 ההוצאות יזנקו ל-17 מיליארד דולר, ב-2027 יכפילו את עצמן שוב לכ-35 מיליארד דולר, וב-2028 יעמדו על כ-45 מיליארד דולר. גם ב-2029 החברה צופה שתשרוף מזומנים ורק ב-2030 על פי התחזיות החברה צופה איזון תזרימי ואף מעבר לרווחיות.

במילים אחרות, שריפת המזומנים השנתית של החברה מתקרבת להיקף ההכנסות השנתי של ענקיות טק בארה"ב, נתון שמדגיש את גודל ההימור של המשקיעים בחברה, ששווייה מוערך כיום בכ-500 מיליארד דולר.

תזכורת לשווי של החברה עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר


ההוצאות על תשתיות ענן ושבבים


הסיבה המרכזית לשריפת המזומנים נעוצה בהיקף המחשוב העצום הנדרש להפעלת ChatGPT ומודלי שפה מתקדמים נוספים. OpenAI נחשבת לאחת משוכרות שירותי הענן הגדולות בעולם, ומעמיקה את שיתופי הפעולה שלה עם אורקל, גוגל קלאוד ו-SoftBank. ביולי האחרון נחתם הסכם עם אורקל להקמת קיבולת של 4.5 ג׳יגה־ואט כחלק מפרויקט הענק "Stargate", שעלותו עשויה להגיע עד חצי טריליון דולר ולספק כ-10 ג׳יגה־ואט של מרכזי נתונים נוספים.

במקביל, החברה מתכננת להפחית את התלות בספקיות החיצוניות באמצעות פיתוח שבבי AI עצמאיים. לשם כך נחתם שיתוף פעולה עם ברודקום, כאשר הייצור הראשון צפוי כבר ב-2026. מנכ״ל ברודקום הוק טאן ציין כי החברה קיבלה הזמנה בהיקף של 10 מיליארד דולר מלקוח אנונימי, שבשוק מייחסים ל-OpenAI. להרחבה ברודקום קופצת: דוחות שיא ועסקה ענקית עם OpenAI?

קיראו עוד ב"גלובל"

השלכות רחבות


מאחורי ההשקעות העצומות עומד אתגר נוסף, הדרישה הגוברת לחשמל. מרכזי נתונים צורכים כמויות אדירות של אנרגיה וקירור, והיקף הביקושים של ענף ה-AI עלול לשנות את פני שוק החשמל בארה״ב. לפי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, ב-2022 עמד צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה״ב על 176 טרה־ואט שעה, כ-4% מהביקוש הארצי לחשמל, יותר מצריכתן של מדינות שלמות. התחזיות מדברות על תוספת של 35 עד 108 ג׳יגה־ואט עד 2030, כאשר על פי הערכה חציונית, 50 ג׳יגה־ואט, מספיקה לספק חשמל לכל בתי האב בקליפורניה.

במקביל, סקר עדכני של דלויט מצא כי 79% מהמנהלים בארה״ב מעריכים שהביקוש לאנרגיה מצד מערכות AI ילך ויגבר בעשור הקרוב, וכי העומס על רשתות החשמל הפך לאתגר מרכזי. משרד האנרגיה האמריקאי הזהיר אף כי אם קצב הקמת מרכזי הנתונים יימשך, והתחנות ייסגרו כמתוכנן, הסיכון להפסקות חשמל יזנק פי 100 עד 2030.



המבחן של סם אלטמן


בתוך כל זה, מנכ״ל החברה והמייסד המשותף, סם אלטמן, בולט בגישה שונה: הוא אינו מחזיק כלל במניות החברה ומסתפק בשכר סמלי של 76 אלף דולר בשנה. אלטמן הסביר בעבר כי המבנה המקורי של החברה כעמותה ללא מטרת רווח חייב אותו להחזיק בדירקטוריון בלתי תלוי, וכי גם לאחר שהחברה שינתה את המבנה שלה לחברה ליצירת רווח, בחר שלא ליטול לעצמו אחזקה מהותית. לדבריו, ניהול החברה הוא "עבודת חלומות הילדות" שלו, והתגמול האמיתי הוא ההזדמנות לעבוד עם החוקרים המובילים בעולם.

אלטמן, שמוערך כיום כבעל הון אישי של כ-2 מיליארד דולר מהשקעות מוקדמות ב-Stripe, Reddit וחברת האנרגיה Helion, יכול להרשות לעצמו לוותר על "אקזיט" אישי. כבר ב-2012 מכר את הסטארט־אפ הראשון שלו Loopt תמורת 43 מיליון דולר, ולאחר מכן שימש כנשיא של האקסלרטור יזמים Y Combinator, תפקידים שהבטיחו לו ביטחון כלכלי ניכר עוד לפני שייסד את OpenAI.

בשורה התחתונה

מציבה תחזית צמיחה שאפתנית להכנסות של 200 מיליארד דולר עד סוף העשור, אך לצד זאת ברור שהדרך לרווחיות תהיה רצופה באתגרים. הקפיצה בשריפת המזומנים, מ-8 מיליארד דולר השנה ל-45 מיליארד דולר כבר ב-2028, ממחישה שהתחום כולו עדיין דורש השקעות תשתית בקנה מידה משמעותי שעוד עשוי להשתנות ולגדול בהמשך. תוסיפו לכך את העומס על רשתות החשמל והדרישה לאנרגיה בקנה מידה של מדינות שלמות, ותקבלו תעשייה שנמצאת במירוץ צמיחה מסחרר אך גם במאבק מתמשך על מקורות מימון ומשאבים.

בעוד מדובר בשוק צעיר עם פוטנציאל גדול, עדיין כרגע ההשקעות מקדימות את התשואות ורק בעתיד ניתן יהיה לדעת מי באמת יהפוך את המהפכה הטכנולוגית הזו למודל עסקי רווחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


משקיעים  AIמשקיעים AI

פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים שטוחים על שערי הפתיחה כשהשוק בדריכות רבה לקראת החלטת הריבית הערב; פלנטיר עולה אחרי חוזה עם חיל הים האמריקאי, גיימסטופ נופלת אחרי תוצאות חלשות אורקל עולה קלות לקראת הדוחות

צוות גלובל |

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, יציבות במסחר של החוזים העתידיים על המדדים. החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, החוזים על ה-S&P מטפסים קלות אך עדיין סביב שערי הפתיחה גם החוזים על הנאסד"ק כמעט ללא שינוי. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.