קבוצת ברנד סיימה את הרבעון השני עם נתונים שמציגים שחיקה ברווחיות והפסד בשורה התחתונה. ההכנסות זינקו אך הרווח הגולמי נשחק ל-8.4% בלבד, והוצאות הנהלה וכלליות תפחו כתוצאה מצירוף החברות שנרכשו, והשורה התחתונה הפכה לשלילית.

לצד זאת, החברה מתבססת על צבר הזמנות של כ-864 מיליון שקל, שמאותת על המשך פעילות גם לתוך 2026. במקביל, ברנד מיישמת צעדי התייעלות משמעותיים, מהסבת ייצור לסין ועד מכירה והשכרה חוזרת של המפעל בירוחם, מהלכים שנועדו לשפר את הרווחיות ולצמצם עלויות קבועות.

ברקע השינוי שהחברה עוברת, תפסנו לשיחה את לירן גלעדי, יו"ר קבוצת ברנד, בה הוא מפרט על שנת השינוי של החברה, מהפיצול של לודן, דרך הכניסה לשוק שירותי ה-IFM, ועד לפעילות באנרגיה המתחדשת והאתגרים במגזר התשתיות.

ספר לנו מה קורה בחברה, בהקשר של המיזוג עם סולטרה, הפיצול של לודן והפעילויות השונות 

עבורנו בברנד שנת 2025 זוהי שנת שינוי משמעותית מאד. אנחנו עוברים מעולם של קבלנות משנה - שהיינו נותני השירותים של הקבלנים הראשיים, ועשינו בעיקר עבודה פרוייקטלית, אם זה במפעל בירוחם ועוד פרויקטים של אלקטרו-מכניקה אצלנו - והופכים את כל ברנד "הישנה" למגזר אחד שקראנו לו "תשתיות". התפתחנו לכיוונים שונים, עם רגל חזקה יותר בעולמות של שירותים. 

• ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות
• לקראת הפיצול - לודן טק חתמה על הסכם בהיקף 30 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאורך זמן, אנחנו יודעים להתמודד עם השונות פרויקטלית בארץ, עם הכנסות חוזרות וקבועות, כפי שעשינו, בעסקת נתון שתושלם בשבועות הקרובים, שקיבלנו עליה כבר את אישור הממונה. ללודן הנדסה, יש לקוחות טייר 1, בארץ עם בתי זיקוק וים המלח ובחו"ל. אז כשאני מסתכל על תמהיל ההכנסות שלנו, שהוא גם שירותים וגם חוזים קבועים עם לקוחות חזקים, זה מאפשר לנו לצלוח כל שונות בציר הזמן בישראל, אם זה בחירות או מלחמה או כל דבר אחר. 

בנוסף, אני חייב להגיד שאנחנו ממוקדים בשירות, גם בהקשרי התחבורה הציבורית, עם שינקוטק, שנותנת שירותים למערכות תחבורה ציבורית, כולל הרכבות הקלות ומערכות הכירטוס. ועל זה, אנחנו עושים פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. כך בדיוק עשינו עם סולטרה ולצערי אני חושב שהשוק לא קורא את זה נכון. אם היינו חברת נדל"ן, והייתה לנו קרקע והיינו מתקדמים לקראת היתר בנייה, אז השוק היה מתייחס לקרקע עם שווי מאד גבוה, אבל בגלל שהקרקע הזאת היא בפיתוח לאנרגיה מתחדשת, או למוסדות סולאריים, היא מקבלת, מבחינת השוק, שווי אפס ואני חושב שזו ראיה לא נכונה. 

לברנד יש כיום נכסים טובים. פרסמנו לפני כמה ימים שקיבלנו היתר בנייה לפרויקט של 50 מגה וואט בבריטניה. אנחנו מחזיקים 50% וההכנסה לברנד צפויה להיות 18-19 מיליון שקל. השוק בכלל לא מבין, מה יש לנו בפייפליין. אם אנחנו אומרים, שבשנה הבאה, 300-350 מגה וואט יגיעו ל-RTB (Ready to Build), ומשם תגיע גם אפשרות מכירה, השווי הכספי של זה הוא עשרות מיליוני פאונד, ואני חושב שהשוק קצת מפספס את ערך הנכסים שיש לנו באנרגיה המתחדשת. 

• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
• איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

נגעת באנרגיה המתחדשת, וכשמדובר בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת מחוץ לישראל, המשקיעים רואים את זה בעין, קצת יותר סקפטית. איך אתה רואה את השוק הזה שסולטרה נמצאת בו, עד כמה הוא יציב, ומתי נוכל לראות את ההכנסות ואת התזרים החיובי?

כבר ב-2025 מתחילים לראות פעילות, אבל שנת 2026 אמורה להיות שנת ה-RTB והמסחור בפועל, בברנד אנרגיה ובסולטרה. המודל שנו הוא מפתחים, מביאים ל-RTB, מממשים (מכירה/שיתוף), ממחזרים הון לפרויקטים הבאים. קיבלנו היתר בנייה למספר פרויקטים, רק בפרויקט הבריטי שהזכרתי צפויה הכנסה של כ-18 מיליון שקל לברנד. עלויות המימון הם קיימות אבל יש לנו שיתופי פעולה עם שחקנים מקומיים מנוסים בכל מדינה, פתרונות לניהול סיכוני ריבית ומט"ח, ופייפליין שמאפשר קצב “ייצר-מכור-חזור” עקבי. תוך שאנחנו משתדלים לשמור על הוצאות מטה נמוכות. אם נגיע בשנה הבאה להיקף של כ-300MW+ שיגיע ל-RTB ב-2026 זה יתורגם להכנסות ותזרים שיתנו לשוק את ה”קומפורט” החסר היום.

אם ברנד הופכת לקבלן ישיר, מדוע בדוחות האחרונים לא ראינו שיפור ברווחיות, ואף ירידה בכמה מגזרים?

לשינוי מבני לוקח זמן לחלחל לתוצאות. חלק מהפעילויות אוחדו חשבונאית רק מאוחר (לודן, למשל), כך שההשפעה לא ניכרה עדיין ברבעונים קודמים. מעבר לכך, נרשמה אצלנו בתקופה האחרונה הוצאה חשבונאית של כ-16 מיליון שקל חצי-שנתית בגין עודף עלות. זה פריט שמעוות במידה מסוימת את התמונה למי שמסתכל על השורה התחתונה.

ועדיין אנחנו רואים גידול בהוצאות הנהלה וכלליות

הקפיצה נובעת מאיחוד הדוחות של החברות שנרכשו ולא מהגדלה רוחבית של שכר. כבר יישמנו צעדי התייעלות, איחוד תפקידי הנהלה (רק בשכר המנכ"ל יש חיסכון של כ-2 מיליון שקל בשנה), ובמקביל לברנד נכנסים דמי ניהול מלודן הנדסה ולודן טק (כ-1.5 מיליון שקל לכל אחת לשנה). לאחר השלמת נתון, צפויים דמי ניהול נוספים (כ-2 מיליון שקל בשנה). יחד עם שיפורים תפעוליים שכבר בתהליך בחברות הבת (היקף כמה מיליוני שקלים), נראה את האימפקט בולט יותר בהמשך.

אם נסתכל במבט קדימה, איך תיראה 2026 במספרים?

היעד שלנו ל-2026 הוא מחזור הכנסות קבוצתי של 1.3-1.4 מיליארד שקל, עם רווחיות בכל מגזרי הפעילות. מנועי התרומה המרכזיים:

1. מימושי פרויקטי אנרגיה שמגיעים ל-RTB/מסחור.

2. צמיחת נתון (IFM) והגדלת משקל הכנסות חוזרות.

3. לודן הנדסה/טק – חזרה לרצף פרויקטים משמעותיים (פרויקטים שנדחו צפויים לחזור במחזור 2026-2027), לצד המשך מיקוד והתאמות כדי לצמצם עונתיות/שונות בין תקופות.
   

משהו אחרון לסיום?

שנת 2025 היא שנת השינוי עם פיצולים, רכישות והתאמות. שנת 2026 אמורה להיות השנה שבה האסטרטגיה מתגבשת גם בתוצאות.