לירן גלעדי יו"רר ומבעלי קבוצת ברנד. קרדיט: יחצ
לירן גלעדי יו"רר ומבעלי קבוצת ברנד. קרדיט: יחצ
דוחות

ברנד: הפסד של 6 מיליון שקל למרות גידול פי 3 בהכנסות

קבוצת ברנד מסכמת רבעון מאתגר עם הפסד נקי של כ-5.9 מיליון למרות גידול חד בהכנסות, אך מדווחת על צבר הזמנות של כ-864 מיליון שקל ונוקטת מהלכי התייעלות, מהסבת ייצור לסין ועד מכירת והשכרת המפעל בירוחם

תמיר חכמוף | (1)

קבוצת ברנד ברנד -8.99%   סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם קפיצה חדה בהכנסות, אך לצד זאת ירידה ברווחיות והפסד בשורה התחתונה.

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון בכ-194.6 מיליון שקל, לעומת כ-63.8 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של יותר מפי שלושה. החברה מסבירה כי הגידול נבע בעיקר מעלייה בפעילות מגזר התשתיות בעקבות חוזים גדולים שיצאו לפועל, וכן מפעילות תחום מערכות האנרגיה. לצד זאת, שיעור הרווח הגולמי נשחק. ברבעון השני עמד הרווח הגולמי על 16.3 מיליון שקל (8.4% מהמכירות) לעומת 12.5 מיליון שקל (כ-19.6% מהמכירות) ברבעון המקביל. הירידה מוסברת בעיקר בעלויות גבוהות יותר במפעל בירוחם ובפרויקטים בחו"ל, לצד השפעת עלויות חומרים ואינפלציה.

הוצאות הנהלה וכלליות קפצו ברבעון לכ-18 מיליון שקל, לעומת 6.6 מיליון שקל בלבד אשתקד. הגידול נובע מהכללת עלויות החברות שנרכשו בקבוצה (כמו לודן), לצד הוצאות חד פעמיות בהקשר הסבת פעילות וצעדי התייעלות.

התוצאה היא מחיקת הרווח התפעולי, שעמד על 56 אלף שקל, לעומת 5.8 מיליון ברבעון המבקיל. ה-EBITDA נותר כמעט ללא שינוי, 7.7 מיליון שקל לעומת 7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, מה שמעיד כי הפעילות השוטפת עדיין מייצרת תזרים חיובי, אך מבנה העלויות מכביד.

הוצאות המימון גם גדלו לרמה של 4.1 מיליון לעומת 1.9 מיליון ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה החברה רושמת הפסד של כ-5.9 מיליון שקל לעומת רווח של כ-3.6 מיליון שקל ברבעון המקביל.


צבר ההזמנות של הקבוצה עמד ל-30 ביוני 2025 על כ-863 מיליון שקל, וסמוך למועד הדוח על כ-864 מיליון שקל, רמה המשקפת התאוששות בקצב הזכייה בפרויקטים לאחר האטה שנרשמה בשלהי 2024.

במגזר התשתיות, החברה מציינת ירידה במחזור ובשיעורי הרווחיות בעקבות חולשה בפעילות המפעל בירוחם והשפעות המלחמה. מול אלה, ברנד מיישמת מהלך שבו הגיעה להסכמות עם מפעלים בסין לשיפור היכולת התחרותית, ובחינת מכירת נדל״ן המפעל בירוחם והשכרתו להפחתת עלויות קבועות, מהלך שהנהלה מעריכה כי יתרום לשיפור מהותי בתוצאות המגזר.

במקביל, במגזר האנרגיה המתחדשת נרשמו הפסדים הנובעים בעיקר מעלויות מימון ורישום הלוואות לפרויקטי ייזום בבריטניה, איטליה ופולין, מה שמכביד בשלב הפיתוח לפני מעבר לשלב ההפעלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השלמת הפיצול של לודן

בצד המבני-אסטרטגי, החברה השלימה ב-13 באוגוסט את פיצול לודן-טק וחילקה את מניותיה כדיבידנד בעין; מניות לודן-טק נרשמו למסחר בבורסה. בנוסף, ב-9 ביוני נחתם הסכם לרכישת 60% מקבוצת נתון. מהלכים אלו נועדו לחדד מיקוד פעילות ולהרחיב את שרשרת הערך בשירותי אחזקה, ניהול נכסים והגנת אש.

לודן טק לקראת פיצול - מה מכפיל הרווח של החברה?


מניית ברנד נסחרת לפי שווי שוק של 173 מיליון שקל לאחר שעלתה בכ-20% ב-12 החודשים האחרונים.



גרף ביצועי מניית ברנד ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סופר אטרקטיבית לשנה הקרובה (ל"ת)
    אנונימי 31/08/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.