פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
קרן פימי, שבשליטת ישי דוידי ממשיכה בצעדי המימוש בתחום הביטחוני, כאשר מכרה היום מחוץ לבורסה למוסדיים כ-3.3 מיליון מניות של עשות אשקלון מחוץ לבורסה, בהיקף של 240 מיליון שקל, במחיר הנמוך בכ-8.5% ממחיר הסגירה היום. לאחר
המהלך ירדה החזקתה בחברה מכ-66.2% לכ-53.2%.
קרן פימי, בראשות ישי דוידי, ביצעה את העסקה היום לאחר סיום המסחר, כשהעבירה מחוץ לבורסה 3.31 מיליון מניות של עשות אשקלון עשות 1.9% למוסדיים במחיר של 72.5 שקל למניה, נמוך בכ-8.5% ממחיר הסגירה שעמד על 79.21 שקל. שווי העסקה עמד על כ-240 מיליון שקל.
המימוש הנוכחי מתווסף לעסקה דומה שביצעה פימי לפני כחודשיים, אז מכרה מניות בהיקף של כ-250 מיליון שקל לגופים מוסדיים, בהם הפניקס שרכשה 7% ממניות עשות. שתי העסקאות יחד הורידו את אחזקתה של הקרן מ-83% לכ-53% בלבד כיום, תוך שהיא מממשת רווחי ענק על רקע
זינוק של כ-130% במניית עשות בשנה האחרונה.
פימי רכשה את השליטה בעשות בסוף 2021 מאלביט מערכות אלביט מערכות 4.29% תמורת 285 מיליון שקל בלבד. מאז גדל שווי השוק של עשות ביותר מפי שלושה, והוא עומד כיום על כ-1.9 מיליארד
שקל, הודות לעלייה החדה בביקושים לציוד ומערכות לחימה בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה והמלחמות כאן בישראל.
עשות, המייצרת מערכות מתכת מורכבות ורכיבי כוח לרכב משוריין ולתעשיות ביטחוניות, נהנית מהתנופה בשוק המקומי והעולמי. פימי מצדה ממשיכה לאזן בין מימוש
חלק מהרווחים לבין שמירה על גרעין שליטה, שמאפשר לה להמשיך ליהנות מהפוטנציאל העתידי של החברה.
- אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
- פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מימושי עבר
המימוש האחרון בעשות אשקלון מצטרף לשורת מהלכים שביצעה קרן פימי בחודשים האחרונים, שממחישים את האסטרטגיה של הקרן, מימוש חלקי ברווחים גבוהים תוך שמירה על שליטה בחברות מרכזיות, לצד יציאות מלאות מהחזקות אחרות.
תזכורת למכירה הקודמת בעשות - קרן פימי שבשליטת ישי דוידי מימשה חלק מהחזקותיה בחברת עשות אשקלון, בעסקה שהניבה לה 200-250 מיליון שקל. המהלך מתרחש ארבע שנים בלבד לאחר שהקרן השתלטה על החברה בהשקעה דומה, מה שהופך אותו לאחד המהלכים המוצלחים ביותר בפורטפוליו של הקרן. פימי הרוויחה מההשקעה בעשות כמיליארד שקל - למעשה, היא החזירה את כל ההשקעה ונותרה עם שליטה בחברת עשות (66.3%). מהלך מרשים ל פימי שנהנית מסל החזקות רחב בתחום הביטחוני ותשואה גבוהה. שנה שעברה היתה אחת השנים הטובות ביותר של פימי ונראה שגם השנה היא תספק תשואה עודפת משמעותית למשקיעים שלה.
שני המימושים האלו מצטרפים לעסקאות מוצלחות
קודמות שביצעה הקרן בתאת, פי.סי.בי ובאורביט, שהניבו לה רווחים של מיליארדי שקלים גם על הנייר ואף יותר במימוש. המהלכים משקפים את מגמת המימושים של פימי בשוק הביטחוני בתקופה של עלייה בביקושים.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בנוסף, לאחרונה קרן פימי נפרדה מהשקעתה ביוניטרוניקס ומוכרת את השליטה ל-Amber ההודית לפי שווי של 390 מיליון שקל, פרמיה של כ-15% על המחיר האחרון בשוק אקזיט נוסף לפימי - מוכרת את השליטה ביוניטרוניקס לחברת AMBER ההודית
בשורה התחתונה
פימי, בראשות דוידי, מממשת רווחי עתק נוספים מהשקעות שביצעה בחברות ביטחוניות ותעשייתיות בשנים האחרונות. המימוש הנוסף בעשות, בשווי של 240 מיליון שקל תוך שמירה על שליטה, הוא דוגמה לאסטרטגיה של הקרן: "לקצור" חלק מהרווחים, לחזק את התשואות למשקיעים, אך להשאיר נתח שימשיך ליהנות מהמומנטום.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
