ישי דוידי פימי (שלומי יוסף)
צילום: ישי דוידי פימי (שלומי יוסף)

אקזיט נוסף לפימי - מוכרת את השליטה ביוניטרוניקס לחברת AMBER ההודית

קרן פימי נפרדת מהשקעתה ביוניטרוניקס ומוכרת את השליטה ל-Amber ההודית לפי שווי של 390 מיליון שקל, פרמיה של כ-15% על המחיר האחרון בשוק

תמיר חכמוף | (3)

קרן פימי השלימה את מימוש ההשקעה ביוניטרוניקס יוניטרוניקס -0.86%  לאחר שמכרה את יתרת החזקותיה (31.4%) בחברה לקבוצת Amber Enterprises ההודית, תמורת כ-122 מיליון שקלים. במקביל, גם מייסד החברה חיים שני מכר כ-9% נוספים תמורת כ-35 מיליון שקלים, כך שבסך הכול רוכשת Amber כ-40.2% ממניות החברה, בעסקה כוללת של 157 מיליון שקל, והופכת לבעלת השליטה החדשה.

עבור פימי מדובר באקזיט מוצלח במיוחד, כאשר הקרן מימשה רווח מצטבר של כ-200 מיליון שקל, פי 4.8 על ההשקעה שביצעה ב-2016, אז רכשה את השליטה ביוניטרוניקס מחיים שני.

רק לפני חצי שנה, בפברואר, פימי כבר מימשה נתח של 18% מהחברה לקבוצת משקיעים בהובלת מור תמורת כ-100 מיליון שקל, ובכך הכשירה את הקרקע למכירת גרעין השליטה הנוכחית.

Amber Enterprises היא קבוצת תעשייה הודית בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר, המתמקדת בפתרונות הנדסה חכמים בשלוש חטיבות: אלקטרוניקה, מוצרי צריכה וניידות. הרכישה נעשתה דרך חטיבת האלקטרוניקה Iljin Electronics, שמספקת בין היתר רכיבי PCB לשווקים ביטחוניים, תעשייתיים ואזרחיים. זהו המהלך הראשון של Amber לרכישת פעילות מחוץ להודו.

יוניטרוניקס היא חברת אוטומציה תעשייתית המפתחת מערכות שמאפשרות למכונות במפעלים לפעול בצורה חכמה ואוטומטית. המוצרים המרכזיים שלה כוללים בקרים מתוכנתים (PLC), מחשבים קטנים שמותקנים על מכונות ומבצעים פעולות לפי הוראות שנקבעו מראש, כמו הפעלת מנועים, שליטה בפסי ייצור או ניטור חיישנים. רוב הבקרים כוללים גם מסך מגע (HMI) המאפשר לעובדים לשלוט במכונה ולפקח עליה בקלות. בנוסף, החברה מציעה מערכות הינע ושירותי ענן לניהול תחזוקה ונתונים מרחוק, כל אלה מאפשרים למפעלי תעשייה להפוך ליעילים וחכמים יותר.

יו"ר יוניטרוניקס חיים שני, שיישאר עם החזקה של כ-4.8% בחברה, מסר: "השותפות עם קבוצת Amber ו-ILJIN Electronics מהווה רגע משמעותי בהתפתחותה של יוניטרוניקס. מדובר בחיבור אסטרטגי בין מומחיות טכנולוגית מובילה בקנה מידה גלובלי, ניסיון של עשרות שנים בפתרונות אוטומציה ובקרה, תוכנה ותעשייה – לבין גוף תעשייתי מוביל, עם נוכחות משמעותית בשווקים מתפתחים וגישה לשווקים צומחים באסיה ובפרט בהודו, דרום קוריאה ויפן. יחד נוכל לייצר סינרגיה אמיתית, להרחיב את נוכחותנו בשווקים קיימים באירופה ובאמריקה במגזרים תעשייתיים חדשים, ולחדור לשווקים חדשים עם ערך מוסף גבוה. אני מאמין ששיתוף הפעולה הזה מחזק את מעמדנו כחברה ישראלית עם DNA טכנולוגי גלובלי, ומבטא את הפוטנציאל הטמון בשיתופי פעולה בין ישראל להודו – בשוק, בטכנולוגיה ובאנשים."

המוסדיים רכשו בשערים גבוהים יותר

בעוד פימי מבצעת את המכירה ברווח נאה, לא כולם רואים רווח על ההשקעה שלהם בחברה. בפברואר 2024 מכרה קרן פימי 18% ממניות החברה לקבוצת משקיעים מוסדיים בהובלת מור, לצד מכירת 7% נוספים בידי היו"ר חיים שני. המניות נמכרו אז לפי מחיר של 28.6 שקלים למניה, נמוך בכ-10% ממחיר השוק דאז, אך גבוה משמעותית ממחיר העסקה הנוכחית, שמשקף שווי חברה של כ-335 מיליון שקל, כלומר כ-23.8 שקלים למניה בלבד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שווי העסקה משקף פרמיה של כ-15% על מחיר המניה בשוק, אך עדיין נמוך מהשווי לפיו רכשו המוסדיים את מניותיהם לפני כשנה וחצי. עם זאת, עבור אמבר מדובר במהלך אסטרטגי ראשון מחוץ להודו, ולפימי זו המכירה הראשונה לגוף זר לאחר תקופה ממושכת שבה מימשה בעיקר לגופים מוסדיים מקומיים.

במילים אחרות, תוך כשנה וחצי איבדו המוסדיים כ-17% משווי ההשקעה, בזמן שפימי מימשה את חלקה האחרון בהנחה של על השווי שרכשו המוסדיים בעבר. נציין כי במסגרת אותה עסקה התחייבו פימי ושני שלא למכור מניות נוספות במשך תשעה חודשים, התחייבות שפגה לקראת סוף 2024 ואפשרה את המימוש הנוכחי.

הירידה החדה בשווי מיוחסת לתוצאות העסקיות החלשות של יוניטרוניקס. ב-2024 ירדו ההכנסות בכ-9%, והחברה סיימה את השנה עם צניחה חדה בצבר ההזמנות. ברבעון הראשון של 2025 נמשכה המגמה השלילית, עם ירידה של 26% בהכנסות ונפילה של כמעט 50% ברווח הנקי. הציפייה לשיפור בתנאי הסחר העולמיים טרם התגשמה, והמניה איבדה כ-30% מערכה בשנה האחרונה ורושמת תשואה שלילית מתחילת השנה בעוד השוק פורח.

הרווח הנקי של החברה עמד על 6.1 מיליון שקל בלבד ברבעון הראשון, קרי קצב של 24.4 מיליון שקל בשנה. מכפיל הרווח על קצב הרבעון הראשון עומד באזור 13.5 נכון לבוקר זה, לפי שווי חברה של 335 מיליון שקל. המניה כאמור הציגה תשואה שלילית של כ-32% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן גיגי מכלוף 30/07/2025 23:05
    הגב לתגובה זו
    עכשיו חברת פימי הולך חזק על חברת שרין טכנו.
  • 2.
    אנונימי 29/07/2025 00:49
    הגב לתגובה זו
    כנראה שיש פה משהו מיוחד והם מניחים שיוכלו לעזור לה לפרוץ לשווקים שלה.
  • 1.
    אכילס 28/07/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    אם הודים מוצאים סכום כזה תהיו בטוחים שיש להם דרך להכפיל את הרווחים! לחברה יהיו עתה הרבה לקוחות חדשים רק שימשיכו עם הדיבידנדים! לא מובן למה פימי מוכרים פרה חולבת מצוינת
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.