שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

• ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?
• ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.

כלכלה או פופוליזם?

לכאורה מדובר בשורה של הבטחות משמעותיות: הקלה על עסקים, הורדת יוקר המחיה, תחרות מול הבנקים. בפועל, מדובר יותר במסרים פוליטיים מאשר בצעדים שיש להם בסיס כלכלי ישים.

נתחיל עם הריבית והמיסים. כאשר שר האוצר אומר ש"אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד את המיסים", הוא מציע למעשה תחליף פיסקלי למדיניות מוניטרית, אלא שהשניים משלימים ולא באים אחד על חשבון השני. הריבית משפיעה על עלויות המימון בעוד המיסים משפיעים על העלויות הנלוות למוצרים, ובעוד שניהם עשויים להשפיע על האינפלציה, בסופו של דבר אם תהיה הורדת מיסים זה רק יתמרץ את הבנק להשאיר את הריבית גבוהה, הפוך ממה שסמוטריץ' לכאורה רוצה שיקרה.

• מחירי הטיסה לפריז ועל העתיד של אל על
• לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה...

טענה נוספת של סמוטריץ' היא שככל שהאשראי יהיה זול יותר "המחירים ירדו". הניסיון הכלכלי בעולם ובישראל מראה בדיוק את ההפך: אשראי זול מגדיל ביקוש. בשוק הדיור, לדוגמא הרלוונטית ביותר, תקופת הריבית הנמוכה הובילה לעלייה חדה במחירי הדירות. אשראי נגיש יותר יכול לעודד השקעות וצמיחה, אך הוא לא מוריד את המחירים, רק מאפשר לצרכנים לקחת הלוואות גדולות וארוכות יותר בריבית נוחה יותר.  

ולסיום, סמוטריץ' הדגיש כי "עצמאותו של הנגיד קריטית", אך במקביל איים בצעדים פיסקליים אם הריבית לא תרד. המסר הוא בעייתי, כאשר במקום תיאום בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית, מתקבלת תמונה של התנגשות. עבור סוכנויות הדירוג, זו בדיוק הסיטואציה שמעלה שאלות על יכולת המשק לנהל מדיניות אחראית בתקופה של חוסר ודאות. כדי להתמקד בוודאות, יעשה טוב אם באוצר יתמקדו בהתחייבותו של שר האוצר ש"יהיה תקציב", בשעה שבה ספקות גדולים עולים מצד גורמים במשק, כולל נשיאות המגזר העסקי. עד כה לא הוצג מתווה מסודר, והאמירה נשמעת יותר כהצהרה פוליטית שנועדה להרגיע את השטח, מאשר תכנית מגובשת שיכולה לשמור על אמון השווקים.