
אלביט מערכות חושפת את פרונטיר: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
בתערוכת DSEI בלונדון משיקה אלביט את "פרונטיר"; מערכת תצפית וניטור מבוססת בינה מלאכותית, שמפחיתה עומס על מפעילים ומייעלת תגובה לאיומים מתפתחים ביבשה, בים ובאוויר
אלביט מערכות מציגה היום בתערוכת DSEI שבלונדון את Frontier מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שמבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומציעה גישה חדשה להתמודדות עם אתגרי הגנת הגבולות. המערכת, שפותחה מתוך הבנה של הדינמיקה המשתנה בזירה הביטחונית, נועדה לתת מענה למורכבויות ההולכות ומתחדדות בעולמות המודיעין, השליטה והבקרה. היא מסוגלת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך הפעלת יכולות AI מתקדמות שמבצעות אופטימיזציה של המידע המודיעיני ושל תהליכי קבלת ההחלטות, הן ביבשה, הן באוויר והן בים.
המערכת החדשה מבית אלביט משתלבת במגמה הולכת ומתרחבת של מערכות שפועלות בקצה הרשת, כלומר בשטח עצמו, ומבצעות פעולות חישוב, עיבוד והסקה בצורה סימולטנית בלי להמתין להוראות מגורם מרכזי. כך מתאפשרת תגובה מהירה ומדויקת יותר לאירועים חריגים, תוך שיפור ניכר בזמן ההגעה של המידע למפעילים הרלוונטיים. היכולת הזאת מאוד חשובה לפעילות בזירות רגישות, שבהן הפער בין התרעה לבין תגובה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
פחות טעויות אנוש ופחות משאבים
פרונטיר נבנתה מתוך הבנה של הצורך לייעל מבצעי תצפית וניטור, בעידן שבו כוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם הצפה תמידית של התרעות ונתונים. צוותי מודיעין נדרשים כיום לנתח אלפי התרעות בכל שעה, להתמודד עם כמויות עצומות של מידע גולמי, ולהכריע מהר לא פעם תחת תנאים של אי-ודאות. המערכת החדשה שואפת לצמצם את העומס הזה ולספק פתרון שמגביר את הדיוק והמהירות, תוך הפחתת הסיכון לטעויות.
בין היכולות שהוטמעו בפרונטיר ניתן לציין את מנגנון הלמידה האדפטיבית, שמבוסס על טכנולוגיות AI ומאפשר למערכת לזהות דפוסים שגרתיים, להבחין בחריגות וללמוד באופן רציף את ההתנהלות בשטח. יכולת הסיווג העצמאי של איומים מתבצעת גם היא בזמן אמת, ומאפשרת דירוג של רמת הסיכון ותגובה מבצעית מדויקת יותר. לצד אלה, המערכת כוללת גם תמיכה חכמה בתהליכי קבלת ההחלטות, באמצעות ממשק ניתוח שמספק למפעיל תובנות ממוקדות והמלצות לפעולה. פרונטיר יודעת לאחד מידע ממגוון חיישנים תנועה, וידאו, שמע ואחרים – כדי לייצר תמונת מצב כוללת, סינכרונית, שמתעדכנת בזמן אמת. כל המרכיבים האלה משתלבים לכדי מערכת אחת, שמפחיתה את התלות בכוח אדם אנושי, חוסכת בעלויות תפעוליות, ומשפרת את סיכויי הצלחת המשימה.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הבעיות המרכזיות עמן מתמודדים כיום ארגוני ביטחון ברחבי העולם היא "עומס היתר" המודיעיני שזה כמויות אדירות של התרעות, נתונים לא מסוננים, וזמן תגובה קצר מדי כדי לעבד את כל אלה לעומק. התוצאה: עומס קוגניטיבי על המפעילים, פוטנציאל לטעות אנוש, ובמקרים מסוימים גם פספוס של התרעות מהותיות. אלביט, בזיהוי נכון של הבעיה, מציעה כאן פתרון טכנולוגי ששם דגש על מיקוד. המערכת אוספת מידע ממקורות שונים, מסננת אותו, מעבדת אותו באופן עצמאי, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע שעבר תהליך אנליזה מבוסס AI. כלומר, המפעילים לא מקבלים "ים של נתונים", אלא תובנות ממוקדות שמוכנות להפעלה – מה שמאפשר קיצור דרמטי בזמני תגובה.
Frontier אמנם תופסת את הכותרות כמוצר חדש של אלביט אבל היא לא הפיתוח היחיד שמוצג בביתן בתערוכת DSEI. החברה חושפת בלונדון שורה של פתרונות נוספים, בהם מערכות תקשורת ורדיו, כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות לוחמה אלקטרונית להגנה עצמית, פתרונות ראיית לילה מתקדמים, יכולות נגד רחפנים, ועוד. המגוון מעיד על רוחב היריעה של פעילות החברה, ועל כיווני ההתפתחות שהיא רואה לנגד עיניה – עם דגש על שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, איסוף נתונים רב-שכבתי, וניהול מבצעי חכם.
- 9.איפה זה היה ב7 באוקטובר (ל"ת)אנונימי 13/09/2025 17:29הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 10/09/2025 21:31הגב לתגובה זועושים הכל כדי לא לטרוח. חייל פשוט עם רובה יורה יעשה את כל העבודה.
- 7.אנונימי 10/09/2025 21:29הגב לתגובה זובזבוז כסף.
- 6.אנונימי 10/09/2025 21:19הגב לתגובה זוראינו בטלוויזיה איך פלסטינים עוברים הגדר הכל מקום. לא צריך טכנולוגיה. משטרה או צבא. פשוט רואה יורה. אחרי כמה מקרים אף אחד לא ינסה יותר. לגבי המערכת של אלביט לא ברור מה שווה אם החדירה דרך מנהרות.
- 5.אנונימי 10/09/2025 18:14הגב לתגובה זומקווה שאלביט לא תמכור זאת לקטאר כמו שמכרה להם קסדות טייסים חכמות
- 4.הבעיה לא בניתוח המידע אלא שמי שצריך לא מעביר את המידע הלאה (ל"ת)אנונימי 10/09/2025 16:12הגב לתגובה זו
- 3.אנונימיארמגדון 10/09/2025 11:12הגב לתגובה זואלביט מערכות דואגת לשורת הרווח בלבד. לא ניתן לסמוך עליה לפתח מערכות לייזר של 100 KW בזמן.יש להעביר פיתוח מלא לרפאל או אפילו תעשייה אווירית.
- אנונימי 10/09/2025 21:09הגב לתגובה זוראינו כזאת מערכת לא רואה לא יורה.
- אנונימי 10/09/2025 20:58הגב לתגובה זוראינו מה שווה הטכנולוגיה ב 710 שיתגברו על הפרצות בגדר
- 2.אנונימי 09/09/2025 20:13הגב לתגובה זואז בעצם האוייב יושב מדי יום על הגדר נמערכת לומדת שזו התנהגות נורמלית ואז במכה אחת מורידים את המערכת ופולשים לשטח אלפי טרוריסטים נשמע לי מוכר רק עם AI טיפש במקום עשרות תצפיתניות חכמות שאף אחד לא הקשיב להן
- 1.ואז בא רחפן בשקל מתפוצץ על המערכת ומשמיד אותה. (ל"ת)אנונימי 09/09/2025 16:22הגב לתגובה זו
- אבי 10/09/2025 21:04הגב לתגובה זובדיוק נכון. פרט לזה מי יסתכל על נתוני המערכת תצפיתניות שיתריעו ויסתמו להן את הפה
- אנושמולנימי 10/09/2025 18:26הגב לתגובה זוהגבולות שלנו פרוצים ואין מענה נגד כטבמים שולחים מטוסים שיורינטילים שעולחם אלפי שקליםועדיין ממה שעשו לנו חיזבאלה בחילת המלחמה גם מערכת כאזת תהייה פגיעה

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
לומינר רשתות חברתיותהמתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
חברת לומינר טכנולוגיות Luminar Technologies -61.93% , אחת מיצרניות חיישני ה־LiDAR הבולטות בעולם והמתחרה הישירה של אינוויז הישראלית, הגישה בקשה להגנה מפני נושים לפי Chapter 11 בארה"ב ומנייתה צונחת ב-60%. המהלך מגיע לאחר שנה סוערת במיוחד, שכללה פיטורי עובדים, עזיבת בכירים, הסתבכויות משפטיות ואובדן הלקוח המרכזי שלה - וולוו. האם קריסתה של מתחרה משמעותית מהווה הזדמנות עבור אינוויז או דווקא תמרור אזהרה לכל הענף?
הבקשה הוגשה לבית המשפט הפדרלי
בטקסס, והיא נועדה לאפשר מכירה מבוקרת של פעילות הליבה של החברה בתחום ה־LiDAR. הנהלת לומינר הבהירה כי החברה תמשיך לפעול במהלך ההליך במטרה לצמצם פגיעה בלקוחות ובספקים, אך בסיומו של התהליך לומינר, במתכונתה הנוכחית, צפויה לחדול מלהתקיים.
לפי מסמכי בית המשפט, לומינר מציגה נכסים בהיקף של 100 עד 500 מיליון דולר, מול התחייבויות הנעות בין 500 מיליון למיליארד דולר. פער זה ממחיש את עומק המשבר הפיננסי שאליו נקלעה החברה, שבעבר נסחרה לפי שווי של יותר מ־3 מיליארד דולר. אחד הצעדים המרכזיים בתהליך הוא מכירת חברת הבת Luminar Semiconductor (LSI), העוסקת בפיתוח רכיבים פוטוניים. לומינר כבר הגיעה להסכם למכירת LSI לחברת Quantum Computing Inc. תמורת כ־110 מיליון דולר במזומן, בכפוף לאישור בית המשפט. LSI עצמה אינה חלק מהליך פשיטת הרגל, ופעילותה צפויה להימשך כסדרה.
הקריסה של לומינר
הקריסה של לומינר אינה אירוע נקודתי אלא תוצאה של הידרדרות מתמשכת. במהלך השנה האחרונה פיטרה החברה כ־25% מעובדיה, סבב הפיטורים השני בתוך חודשים ובמקביל נרשמה עזיבה של שדרת ניהול בכירה, כולל סמנכ"ל הכספים. במאי האחרון אירעה רעידת אדמה נוספת, כאשר מייסד החברה והמנכ"ל לשעבר, אוסטין ראסל, התפטר מתפקידו בעקבות בדיקה פנימית בנוגע לקוד האתי של החברה. ראסל נותר בדירקטוריון, אך מאז הקים מיזם חדש בשם Russell AI Labs ואף ניסה לרכוש מחדש את לומינר, ניסיון שלא הבשיל.
במקביל לקשיים הניהוליים, החברה החלה להפר חוזים פיננסיים, חדלה לעמוד בהחזרים של הלוואות שונות ונכנסה לרדאר של רשות ניירות הערך האמריקאית, שפתחה בבדיקה בנוגע להתנהלותה. גם ברמה התפעולית נרשמו סימני מצוקה, כולל תביעת פינוי ממשרד אחד ויציאה מחוזה שכירות במשרד
אחר.
