כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.

התעשייה האווירית לישראל, שמעסיקה כ-15,000 עובדים, רשמה בשנה האחרונה הכנסות של כ-5 מיליארד דולר. העסקה עם גרמניה מוסיפה מאות מיליוני דולרים לצבר ההזמנות שלה ומחזקת את מעמדה בשוק הכטב"מים העולמי. החברה כבר מוכרת את המערכות שלה להודו, אוסטרליה ומדינות נוספות באסיה, והעסקה הגרמנית מהווה אישור נוסף לאיכות המוצרים שלה.

הייצוא הביטחוני גדל

היצוא הביטחוני הישראלי שבר שיאים ב-2024 עם מכירות של 14.8 מיליארד דולר, עלייה של 13% לעומת השנה הקודמת. המספרים המרשימים האלה הושגו למרות המלחמה בעזה והלחצים הדיפלומטיים הנלווים. מערכות אוויריות, ובראשן כטב"מים ומערכות הגנה, מהוות כ-40% מסך היצוא הביטחוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

אירופה היא שוק מפתח עבור התעשייה הישראלית עם נתח של 37% מהיצוא. גרמניה, כאחת הכלכלות החזקות באיחוד האירופי, היא לקוח אסטרטגי במיוחד. העסקה הנוכחית מצטרפת לחוזים גדולים אחרים, כמו מכירת מערכת Arrow-3 להגנה אווירית בסכום של 3.5 מיליארד דולר, שהמסירות שלה יחלו בסוף 2025.

התעשייה הביטחונית תורמת כ-5% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל ומספקת עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים. חברות הביטחון הגדולות נהנות מעלייה במחירי המניות שלהן בבורסת תל אביב. מניית אלביט מערכות, למשל, עלתה ב-15% מתחילת 2025 על רקע גידול בהזמנות. למרות שהתעשייה האווירית אינה נסחרת בבורסה, העסקאות הגדולות שלה משפיעות לטובה על מדד ת"א 125 שבו לחברות הביטחון משקל ניכר.

העסקה מתבצעת על רקע מורכב. באירופה גוברת הביקורת על ישראל בעקבות הלחימה בעזה. מדינות כמו הולנד וספרד קוראות להטיל אמברגו נשק, ובגרמניה עצמה יש מפלגות שמתנגדות לשיתוף הפעולה הביטחוני. הירוקים והשמאל דורשים להקפיא עסקאות נשק עד להפסקת אש.

הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.

מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.

עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.

החוזה בין גרמניה לישראל ממחיש את החשיבות לגשר בין צרכים ביטחוניים מעשיים לבין לחצים פוליטיים. גרמניה בוחרת בפתרונות טכנולוגיים מוכחים למרות אי הנוחות הדיפלומטית. ישראל מצדה זוכה בחוזה משמעותי שמחזק את הכלכלה ואת מעמדה הבינלאומי.

אם העסקה תושלם כמתוכנן, היא תהיה אחת הגדולות בין ישראל למדינה אירופית בשנים האחרונות. זה יהיה הישג מרשים לתעשייה הביטחונית הישראלית, במיוחד בתקופה של אתגרים גלובליים. העסקה גם פותחת פתח לשיתופי פעולה עתידיים ומחזקת את הקשרים בין שתי המדינות.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.