כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר | (5)

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.

התעשייה האווירית לישראל, שמעסיקה כ-15,000 עובדים, רשמה בשנה האחרונה הכנסות של כ-5 מיליארד דולר. העסקה עם גרמניה מוסיפה מאות מיליוני דולרים לצבר ההזמנות שלה ומחזקת את מעמדה בשוק הכטב"מים העולמי. החברה כבר מוכרת את המערכות שלה להודו, אוסטרליה ומדינות נוספות באסיה, והעסקה הגרמנית מהווה אישור נוסף לאיכות המוצרים שלה.

הייצוא הביטחוני גדל

היצוא הביטחוני הישראלי שבר שיאים ב-2024 עם מכירות של 14.8 מיליארד דולר, עלייה של 13% לעומת השנה הקודמת. המספרים המרשימים האלה הושגו למרות המלחמה בעזה והלחצים הדיפלומטיים הנלווים. מערכות אוויריות, ובראשן כטב"מים ומערכות הגנה, מהוות כ-40% מסך היצוא הביטחוני.

קיראו עוד ב"בארץ"

אירופה היא שוק מפתח עבור התעשייה הישראלית עם נתח של 37% מהיצוא. גרמניה, כאחת הכלכלות החזקות באיחוד האירופי, היא לקוח אסטרטגי במיוחד. העסקה הנוכחית מצטרפת לחוזים גדולים אחרים, כמו מכירת מערכת Arrow-3 להגנה אווירית בסכום של 3.5 מיליארד דולר, שהמסירות שלה יחלו בסוף 2025.

התעשייה הביטחונית תורמת כ-5% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל ומספקת עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים. חברות הביטחון הגדולות נהנות מעלייה במחירי המניות שלהן בבורסת תל אביב. מניית אלביט מערכות, למשל, עלתה ב-15% מתחילת 2025 על רקע גידול בהזמנות. למרות שהתעשייה האווירית אינה נסחרת בבורסה, העסקאות הגדולות שלה משפיעות לטובה על מדד ת"א 125 שבו לחברות הביטחון משקל ניכר.

העסקה מתבצעת על רקע מורכב. באירופה גוברת הביקורת על ישראל בעקבות הלחימה בעזה. מדינות כמו הולנד וספרד קוראות להטיל אמברגו נשק, ובגרמניה עצמה יש מפלגות שמתנגדות לשיתוף הפעולה הביטחוני. הירוקים והשמאל דורשים להקפיא עסקאות נשק עד להפסקת אש.

הממשלה הגרמנית בהנהגת הקנצלר אולף שולץ עומדת איתנה מול הלחצים. ברלין מדגישה את החשיבות האסטרטגית של הקשרים עם ישראל ואת הצורך בטכנולוגיות ביטחוניות מוכחות. גורמים במשרד ההגנה הגרמני מסבירים שהצרכים הביטחוניים של המדינה חייבים לבוא לפני שיקולים פוליטיים.

מהצד הישראלי, העסקה נתפסת כהישג משמעותי. היא מעידה על אמון בטכנולוגיה הישראלית למרות המתיחות הדיפלומטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בעסקאות כאלה חיזוק למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית. היצוא הביטחוני גם תורם ליציבות הכלכלית בתקופה מאתגרת.

עם זאת, קיימים סיכונים. שינויים פוליטיים בגרמניה, כולל בחירות אפשריות ב-2025, עלולים להשפיע על האישור הסופי של העסקה. התנגדות ציבורית גוברת לשיתוף פעולה עם ישראל יכולה להקשות על הממשלה הגרמנית להצדיק את הרכישה.

החוזה בין גרמניה לישראל ממחיש את החשיבות לגשר בין צרכים ביטחוניים מעשיים לבין לחצים פוליטיים. גרמניה בוחרת בפתרונות טכנולוגיים מוכחים למרות אי הנוחות הדיפלומטית. ישראל מצדה זוכה בחוזה משמעותי שמחזק את הכלכלה ואת מעמדה הבינלאומי.

אם העסקה תושלם כמתוכנן, היא תהיה אחת הגדולות בין ישראל למדינה אירופית בשנים האחרונות. זה יהיה הישג מרשים לתעשייה הביטחונית הישראלית, במיוחד בתקופה של אתגרים גלובליים. העסקה גם פותחת פתח לשיתופי פעולה עתידיים ומחזקת את הקשרים בין שתי המדינות.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כבוד (ל"ת)
    אנונימי 11/09/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 09/09/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
    למה אין כסף לאנשים חגמור תחודש או תיום! מה עוזרות לנו המכירות האלו למה הציבור לא רואה שקל או הקלות כאלו או אחרות ממכירות אסטרונומיות כאלו
  • בן 11/09/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    קשקשן
  • 2.
    אנונימי 08/09/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך תמכור אותם לשונאי ישראל.מה עשינו בזה.העיקר כסף.תחשבו עם שכל
  • 1.
    מזהה התהליכים 07/09/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    ואנחנו מפנים את הלחי השניה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.