
פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים
רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן?
בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.
רקע: מהצלחה למשבר
לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.
במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.
החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.
- המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד
ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.
מעבר לתשלום המיידי, ההסדר כולל מנגנון ייחודי המאפשר לנושים ליהנות מרווחים עתידיים. אם פימי תמכור את החברה או תחלק דיבידנדים, חלק מההכנסות יועבר לקופת ההסדר ויחולק לנושים: 15% מהרווחים עד 200 מיליון דולר (מעל מכפלת רווח מסוימת שלא פורסמה), 25% מהתוספת מעל 400 מיליון דולר, ו-33% מהעודף מעל מיליארד דולר. מודל זה, המוכר ממקרים דומים של רכישת חברות במשבר, נותן לנושים סיכוי להחזר נוסף, אם כי תלוי בהצלחת החברה תחת ניהול פימי.
העובדים נשארים, החברה מיוצבת
ההסדר מבטיח המשך העסקת רוב עובדי החברה תוך שמירה על רצף זכויות מלא, מהלך שצפוי למנוע עזיבת אנשי מפתח ולתמוך ביציבות החברה. בשיא פעילותה העסיקה לנדא כ-450-500 עובדים, אך בחודשים האחרונים, עוד לפני ההסדר, צומצם מספרם משמעותית. העובדים שנותרו יעברו לפימי עם כל הזכויות הסוציאליות שצברו.
- מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
- החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
מתוך 80 מיליון הדולר שתשלם פימי, חלק משמעותי מהסכום יוזרם לפעילות השוטפת, במטרה לייצב את תזרים המזומנים ולתמוך בהמשך הפיתוח והייצור של מדפסות הדיגיטל החדשניות. המימון החדש צפוי לאפשר לחברה להשלים פרויקטים שהוקפאו ולעמוד בהתחייבויות ללקוחות קיימים.
התנגדויות הוסרו, פטור לדירקטורים
ההסדר אושר למרות התנגדות ראשונית של חברת ויתניה, אחת מבעלי הנכס בנס ציונה שבו פועלת לנדא, שטענה כי ההסדר לא מגן כראוי על דמי השכירות שהובטחו לה. שלוש חברות נוספות שבבעלות בני לנדא, שותפות באותו נכס, הסירו את התנגדותן במהלך הדיון.
השופטת קיציס קבעה כי לא הובאה טענה ממשית לתביעה אישית נגד בעלי המניות או הדירקטוריון, ואישרה פטור מתביעות עתידיות להנהלה הקודמת ולדירקטורים. החלטה זו משקפת את תמיכת רוב הנושים בהסדר, שהתקבל ברוב גדול. הפטור חשוב במיוחד לנוכח היקף החובות העצום והפוטנציאל לתביעות משפטיות.
בני לנדא יוצא, פימי נכנסת
בני לנדא, היזם הסדרתי שנחשב ל"אבי הדפוס הדיגיטלי", לא ימשיך להחזיק בבעלות או בניהול. לנדא, יליד פולין שעלה לישראל ב-1974, הקים את אינדיגו ב-1977 והיה חלוץ בפיתוח טכנולוגיות דפוס דיגיטלי. מעבר לאינדיגו ולנדא דיגיטל, הוא היה מעורב בחברות נוספות כמו הייקון (שקרסה) וג'נסל, וכן תרם מעל 50 מיליון דולר למלגות לסטודנטים דרך קרן לנדא.
לעומת זאת, קרן פימי, עם ניסיון מוכח של כמעט 30 שנה בהבראת חברות טכנולוגיה ותעשייה, נכנסת עם תוכנית להחזיר את החברה למסלול רווחיות. פימי, שנוסדה ב-1996 על ידי ישי דוידי ומנהלת נכסים של מעל 7 מיליארד דולר, היא קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל.
פימי: ניסיון עשיר בהבראת חברות
קרן פימי מביאה איתה רקורד מרשים של השקעות מוצלחות וניסיון בהפיכת חברות לסיפורי הצלחה. ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל פימי, הפך לאחד מאנשי העסקים המצליחים בישראל. תחת הנהגתו, פימי מתמקדת בהשקעה בחברות בוגרות עם יתרון בשווקים ו-או טכנולוגיה מובילה או נתח שוק משמעותי, תוך מעורבות עמוקה בניהול ובהשבחה. הקרן ידועה ביכולתה לזהות פוטנציאל בחברות מאותגרות ולהוביל אותן לצמיחה מחודשת.
למרות הניסיון הרב של פימי, האתגרים בלנדא משמעותיים. תעשיית הדפוס הדיגיטלי תחרותית ביותר, עם שחקנים ענקיים כמו HP (שרכשה את אינדיגו), Canon ו-Xerox. הטכנולוגיה של לנדא, למרות היותה חדשנית, טרם הוכיחה את עצמה בהיקפים מסחריים משמעותיים. בנוסף, המעבר מפיתוח לייצור המוני ושיווק גלובלי דורש השקעות נוספות ויכולות ניהול מורכבות.
פימי תצטרך להתמודד גם עם האתגר של שימור כוח האדם המקצועי, במיוחד מהנדסי הפיתוח והמומחים הטכנולוגיים שהם הלב של החברה. בנוסף, יש צורך בחידוש אמון הלקוחות והספקים לאחר תקופת אי הוודאות שחוותה החברה.
- 4.הראל 07/09/2025 10:51הגב לתגובה זוכל השאר בעיקר הביתה הזויים ברמת ההבנה מהו עסק בצמיחה.לסגור את כלל האתרים ולחזור לגודל טבעי וסביר להוצאה.
- 3.ינוב 07/09/2025 09:47הגב לתגובה זועבדו כמו חמורים שנים ובסוף מסיימים במכתב פיטורים או תקועים בלי אופק כדי להניב רווחים לקרן השקעות.
- 2.ישי תתחיל בלהעיף את גיל אורון ותמשיך למטה... הנהלה רקובה (ל"ת)שושו השועל 07/09/2025 09:10הגב לתגובה זו
- 1.אביטל 07/09/2025 09:06הגב לתגובה זושכנראה הגיעו מהאקדמיה ולא היו לו אנשי מוצר שידעו לתרגם את זה למה שהשוק צריך.

מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?
סקר חדש חושף פגיעה רוחבית בתעסוקה, בלימודים ובמצב הכלכלי של משרתי מילואים ובנות זוגם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"; בנות הזוג בעלות עסק עצמאי הן הנפגעות הגדולות ביותר
הפגיעה הזו ניכרת גם בשוק העבודה הרחב יותר: שיעור הנשים שאינן עובדות עלה מ-10% לפני ה-7 באוקטובר ל-14% כיום. בקרב נשים שלא עבדו קודם לכן, כמעט מחציתן הצטרפו לשוק העבודה, בעיקר כשכירות. לעומת זאת, אחת מכל עשר נשים שהייתה שכירה, חדלה מלעבוד בעקבות שירות המילואים של בן הזוג.
יותר ממחצית ממוסדות הלימודים לא סיפקו הקלות מותאמות
גם בתחום האקדמי נרשמה השפעה של ממש: 47% מהסטודנטיות שבני זוגן משרתים במילואים דיווחו על פגיעה בציונים. 29% מהן נאלצו לדחות קורסים, ו-8% אף הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עם זאת, ב-45% מהמקרים, מוסדות הלימוד סיפקו הקלות מותאמות, אם כי אין ודאות לגבי האפקטיביות של ההקלות הללו.
דווקא הסטודנטים ששירתו בעצמם הצליחו לעיתים לגלות עמידות מפתיעה. שיעור ביטול ההרשמה בקרב משרתי מילואים עמד על 11.6%, לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההפסקה לאחר שנה היה נמוך גם כן, 4.7% בלבד, מול 8.5% בכלל הסטודנטים.
ככל שהשירות מתארך הקושי הכלכלי מתגבר
34% מבנות הזוג דיווחו על קושי כלכלי כללי, אך הנתון מזנק בקרב גרושות (58%) ויחידניות עם ילדים (48%). גם מבט לפי זרועות השירות מגלה שונות ברורה: משפחות של משרתי זרוע היבשה חוו קושי כלכלי בשיעור של 37% – הגבוה ביותר מכלל הצבא.
- באר יעקב: 50 אלף זכאים על 844 דירות - הסיכוי האמיתי של מילואימניק לזכות? שואף לאפס
- הושק מועדון הטבות חדש ללוחמי המילואים, "Fighter"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקשר בין אורך השירות לעומק הפגיעה ברור: בקרב משפחות של משרתי מילואים ששירתו עד 50 יום, 28% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב מי ששירתו מעל 250 יום, השיעור קפץ ל-38%.