
פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים
רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן?
בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.
רקע: מהצלחה למשבר
לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.
במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.
החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.
- המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי
- לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד
ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.
מעבר לתשלום המיידי, ההסדר כולל מנגנון ייחודי המאפשר לנושים ליהנות מרווחים עתידיים. אם פימי תמכור את החברה או תחלק דיבידנדים, חלק מההכנסות יועבר לקופת ההסדר ויחולק לנושים: 15% מהרווחים עד 200 מיליון דולר (מעל מכפלת רווח מסוימת שלא פורסמה), 25% מהתוספת מעל 400 מיליון דולר, ו-33% מהעודף מעל מיליארד דולר. מודל זה, המוכר ממקרים דומים של רכישת חברות במשבר, נותן לנושים סיכוי להחזר נוסף, אם כי תלוי בהצלחת החברה תחת ניהול פימי.
העובדים נשארים, החברה מיוצבת
ההסדר מבטיח המשך העסקת רוב עובדי החברה תוך שמירה על רצף זכויות מלא, מהלך שצפוי למנוע עזיבת אנשי מפתח ולתמוך ביציבות החברה. בשיא פעילותה העסיקה לנדא כ-450-500 עובדים, אך בחודשים האחרונים, עוד לפני ההסדר, צומצם מספרם משמעותית. העובדים שנותרו יעברו לפימי עם כל הזכויות הסוציאליות שצברו.
- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מתוך 80 מיליון הדולר שתשלם פימי, חלק משמעותי מהסכום יוזרם לפעילות השוטפת, במטרה לייצב את תזרים המזומנים ולתמוך בהמשך הפיתוח והייצור של מדפסות הדיגיטל החדשניות. המימון החדש צפוי לאפשר לחברה להשלים פרויקטים שהוקפאו ולעמוד בהתחייבויות ללקוחות קיימים.
התנגדויות הוסרו, פטור לדירקטורים
ההסדר אושר למרות התנגדות ראשונית של חברת ויתניה, אחת מבעלי הנכס בנס ציונה שבו פועלת לנדא, שטענה כי ההסדר לא מגן כראוי על דמי השכירות שהובטחו לה. שלוש חברות נוספות שבבעלות בני לנדא, שותפות באותו נכס, הסירו את התנגדותן במהלך הדיון.
השופטת קיציס קבעה כי לא הובאה טענה ממשית לתביעה אישית נגד בעלי המניות או הדירקטוריון, ואישרה פטור מתביעות עתידיות להנהלה הקודמת ולדירקטורים. החלטה זו משקפת את תמיכת רוב הנושים בהסדר, שהתקבל ברוב גדול. הפטור חשוב במיוחד לנוכח היקף החובות העצום והפוטנציאל לתביעות משפטיות.
בני לנדא יוצא, פימי נכנסת
בני לנדא, היזם הסדרתי שנחשב ל"אבי הדפוס הדיגיטלי", לא ימשיך להחזיק בבעלות או בניהול. לנדא, יליד פולין שעלה לישראל ב-1974, הקים את אינדיגו ב-1977 והיה חלוץ בפיתוח טכנולוגיות דפוס דיגיטלי. מעבר לאינדיגו ולנדא דיגיטל, הוא היה מעורב בחברות נוספות כמו הייקון (שקרסה) וג'נסל, וכן תרם מעל 50 מיליון דולר למלגות לסטודנטים דרך קרן לנדא.
לעומת זאת, קרן פימי, עם ניסיון מוכח של כמעט 30 שנה בהבראת חברות טכנולוגיה ותעשייה, נכנסת עם תוכנית להחזיר את החברה למסלול רווחיות. פימי, שנוסדה ב-1996 על ידי ישי דוידי ומנהלת נכסים של מעל 7 מיליארד דולר, היא קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל.
פימי: ניסיון עשיר בהבראת חברות
קרן פימי מביאה איתה רקורד מרשים של השקעות מוצלחות וניסיון בהפיכת חברות לסיפורי הצלחה. ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל פימי, הפך לאחד מאנשי העסקים המצליחים בישראל. תחת הנהגתו, פימי מתמקדת בהשקעה בחברות בוגרות עם יתרון בשווקים ו-או טכנולוגיה מובילה או נתח שוק משמעותי, תוך מעורבות עמוקה בניהול ובהשבחה. הקרן ידועה ביכולתה לזהות פוטנציאל בחברות מאותגרות ולהוביל אותן לצמיחה מחודשת.
למרות הניסיון הרב של פימי, האתגרים בלנדא משמעותיים. תעשיית הדפוס הדיגיטלי תחרותית ביותר, עם שחקנים ענקיים כמו HP (שרכשה את אינדיגו), Canon ו-Xerox. הטכנולוגיה של לנדא, למרות היותה חדשנית, טרם הוכיחה את עצמה בהיקפים מסחריים משמעותיים. בנוסף, המעבר מפיתוח לייצור המוני ושיווק גלובלי דורש השקעות נוספות ויכולות ניהול מורכבות.
פימי תצטרך להתמודד גם עם האתגר של שימור כוח האדם המקצועי, במיוחד מהנדסי הפיתוח והמומחים הטכנולוגיים שהם הלב של החברה. בנוסף, יש צורך בחידוש אמון הלקוחות והספקים לאחר תקופת אי הוודאות שחוותה החברה.
- 5.ההון האנושי 07/09/2025 21:23הגב לתגובה זועובדים שעבדו ימים ולילות חגים ושבתות לא ראו את המשפחה והילדים כדי שהחברה תצליח הראשונים שהלכו הביתה! בזמן שההנהלה הכושלת נשארה!!
- 4.הראל 07/09/2025 10:51הגב לתגובה זוכל השאר בעיקר הביתה הזויים ברמת ההבנה מהו עסק בצמיחה.לסגור את כלל האתרים ולחזור לגודל טבעי וסביר להוצאה.
- 3.ינוב 07/09/2025 09:47הגב לתגובה זועבדו כמו חמורים שנים ובסוף מסיימים במכתב פיטורים או תקועים בלי אופק כדי להניב רווחים לקרן השקעות.
- 2.ישי תתחיל בלהעיף את גיל אורון ותמשיך למטה... הנהלה רקובה (ל"ת)שושו השועל 07/09/2025 09:10הגב לתגובה זו
- 1.אביטל 07/09/2025 09:06הגב לתגובה זושכנראה הגיעו מהאקדמיה ולא היו לו אנשי מוצר שידעו לתרגם את זה למה שהשוק צריך.
- אנונימימנ 07/09/2025 19:09הגב לתגובה זוויעיף את האורבוטקים
פרוטקשן (דאלי)שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות.
זה מאבק על הצפון שלנו"
כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".
לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.
על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.
קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- שלושה תושבי הדרום נעצרו בחשד לגביית פרוטקשן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".
