דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה

המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)

במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.

על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.

המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית". 

רקע: קרן יוזמה 2

קרן יוזמה הושקה ב-2024 במטרה להרחיב את השקעות הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם ובכך להגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות גלובליות ומקומיות. התוכנית מפעילה מודל של הגדלת תשואה עבור מוסדיים ישראלים המשקיעים בקרנות הון סיכון בשלבים המוקדמים, כאשר על כל דולר של השקעת מוסדי במסגרת התוכנית, מוסיפה רשות החדשנות עוד כ-30 סנט והגוף המוסדי נהנה מכלל רווחי התיק המשותף (למעט הקרן + ריבית משתנה לאורך התקופה).

הסכום הכולל של קרן יוזמה עמד על כ-154 מיליון דולר כסף ממשלתי המייצג סכום של כ-670 מיליון דולר סכום השקעה כולל של כספי מוסדיים ומדינה. התוכנית ייעדה את הכספים לשימוש הגופים המוסדיים להתקשרות עם הקרנות בשנים 2025 ו-2026 (כאשר התוכנית נגמרת במהלך 2026).

קיראו עוד ב"בארץ"

הקרן אישרה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים, בסכומים הנעים ממאות אלפי דולרים ועד 15 מיליון דולר. כיום, נותרו 11 מוסדיים שהתחייבו עד כה על כ-162 מיליון דולר (סכום הכולל את כספי המוסדיים + כספי המדינה) לטובת קרנות הו סיכון ישראליות.

הרשות מצויה בקשר הדוק עם מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים ומלווה את הוצאת המסלול לפועל. כלל המוסדיים במסלול הציגו תכנית לטובת השקעת יתרת הכספים שהוקצו עבורם בתכנית עד לסיומה.

מנתוני גיוסי הקרנות בישראל כפי שנחשפו בדו"ח של IVC עולה כי למעשה היצע הקרנות האופציונליות להשקעה עבור המוסדיים מצומצם, בשל האתגרים העומדים בפני הקרנות הישראליות בבואן לגייס כסף. האטה זו בגיוסי הקרנות מביאה למספר קטן יותר של סגירת קרנות חדשות ומעכבת את השקעות המוסדיים גם כן. עם זאת, אנו רואים כי המוסדיים ממשיכים ומשקיעים בקרנות בשלבים המוקדמים במסגרת התוכנית והשקיעו כבר כרבע מהסכום הכולל של התוכנית.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 09/09/2025 09:11
    הגב לתגובה זו
    ולסייע לאברכים הפרזיטים בישיבות
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".