איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס

אלקטרה נערכת להרחבת פעילות התחבורה: מצרפת את קרן תשתיות ישראל כשותפה באלקטרה אפיקים ובאלקטרה מוטורס לפי שווי של 750 מיליון שקל; במסגרת הסכם תרכוש תש"י 33.33% ממניותיהן, בשתי פעימות, בתמורה לסכום כולל של כ-250 מיליון שקל

תמיר חכמוף |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.91%  , בניהולו של איתמר דויטשר, משלימה שלב נוסף בפיתוח וביסוס צמיחה של פעילותה בתחום התחבורה. היום מדווחת הקבוצה, כי חתמה על הסכם במסגרתו תיכנס תש"י (קרן תשתיות ישראל) כמשקיעה אסטרטגית בפעילות התחבורה של אלקטרה. על פי ההסכם, תרכוש תש"י, בעסקה המורכבת משתי פעימות, כ-33.3% מהחברות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס ("חברות נרכשות") לפי שווי כולל של כ-750 מיליון שקל.

אלקטרה מחזיקה טרום העיסקה ב-51% ממניות החברות הנרכשות ושותפתה, משפחת סלע, מחזיקה ביתרת המניות. בשלב הראשון של העיסקה, תרכוש תש"י כ-16.67% ממניות החברות הנרכשות בתמורה כוללת של כ-125 מיליון שקל, כך שאלקטרה תחזיק לאחר שלב זה בכ-41.67% ממניות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס. בשלב השני תש"י תרכוש כ-16.67% נוספים ממניות החברות הנרכשות תמורת 125 מיליון שקל נוספים.  לאחר השלמת שני שלבי העיסקה, יחזיקו כל אחת מבין אלקטרה בע"מ, תש"י ומשפחת סלע  בכ-33.33% ממניות החברות הנרכשות. 

העסקה כוללת הסדרים נוספים בין הצדדים, כך שהתמורה הכוללת שתתקבל באלקטרה במועד השלמת השלב הראשון צפויה להסתכם לסך של כ-100 מיליון שקל, ובמועד השלמת השלב השני צפויה אלקטרה לקבל סך נוסף של כ-63 מיליון שקל. סה"כ צפויה לקבל אלקטרה 163 מיליון שקל לאחר השלמת שני השלבים.

להערכת אלקטרה, בכפוף להשלמת העסקה על שני שלביה, במועד השלמת השלב הראשון היא צפויה לרשום רווח הון של כ-40-50 מיליון שקל, לפני מס.

כמו כן, סוכם בין הצדדים, כי כל עוד אלקטרה מחזיקה מעל 30% ממניות אלקטרה אפיקים, ואין בעל מניות אחר המחזיק בשיעור גבוה יותר, תהא לה זכות הכרעה בנושאים מהותיים כך שהחברה תמשיך לשלוט ולאחד את הדוחות הכספיים של אלקטרה אפיקים.

אלקטרה ביססה את נוכחותה בתחום התחבורה בשנים האחרונות עם שורת רכישות: אלקטרה אפיקים שנרכשה בשנת 2021 בתמורה לכ-75 מיליון שקל הון עצמי, אגד תעבורה שנרכשה באותה שנה בהשקעה של כ-30 מיליון שקל, ולצדן הקמת אלקטרה מוטורס בשנה שעברה. מהלכים אלו יצרו את בסיס פעילות התחבורה של החברה.

פעילות התחבורה של אלקטרה כוללת כיום הפעלה של מספר אשכולות תחבורה ציבורית ברחבי הארץ, מערכי היסעים לחברות וגופים ציבוריים. בסך הכל מפעילה החברה כ-280 קווי שירות באמצעות 1,250 אוטובוסים בהם נוסעים מדי שנה כ-55 מיליון נוסעים. לצד זאת, פועלת חטיבת ההיסעים של הקבוצה המעניקה שירות ליותר מ-100 לקוחות מוסדיים גדולים מכלל המשק. בנוסף, אלקטרה אפיקים הינה שותפה בתיפעול ותחזוקה של קו הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת לתקופת זיכיון של 21 שנים החל ממועד ההקמה. לצד זאת, כוללת פעילות התחבורה גם את חברת אלקטרה מוטורס, שהינה בעלת הזכיון ליבוא אוטובוסים חשמליים של המותג YUTONG, יצרן שהינו אחד המובילים בעולם בתחום זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "כחלק מהאסטרטגיה להרחבת פעילות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס בשנים הבאות, אנו מצרפים עתה  את תש"י כשותפה אסטרטגית לטווח ארוך, על מנת שיחד נוכל לבסס את ההשקעות העתידיות לפיתוח הפעילויות שלנו בתחום התחבורה, שאמור להוות את אחד ממנועי הצמיחה של אלקטרה בשנים הקרובות. לתש"י יש ניסיון רב בתחום התחבורה וכן בהובלה וקידום של פרויקטי ענק משמעותיים. אנו משוכנעים ששילוב הכוחות עם קרן תש"י יאפשר לנו לבסס את צמיחתן העתידית של אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס ויחזק את מעמדן כמובילות שוק בתחומן".



ירון קסטנבאום, שותף מנהל קרן תשתיות לישראל, קרדיט: אייל לייבל.

קרן תשתיות ישראל, בניהולו של ירון קסטנבאום ובבעלות קבוצת הראל, ירון קסטנבאום, ועו"ד יהודה רווה, הינה קרן פרייבט אקוויטי המתמחה בחברות בתחום האנרגיה, תחבורה, כבישים, מים, איכות סביבה, לוגיסטיקה, תשתיות דיגיטליות, מתקנים ציבוריים ועוד. הקרן מנהלת כיום כ- 10 מיליארד שקל.

דוחות הרבעון השני

קבוצת אלקטרה סיכמה רבעון שני עם עלייה בהכנסות וברווח הנקי, אך עם ירידה בשורה התפעולית. ההכנסות זינקו בכ-14% ל-3.4 מיליארד שקל, בעיקר בזכות איחוד חברת PJM בארה"ב לצד צמיחה אורגנית במגזרי הפעילות האחרים. הרווח הנקי עלה בכ-8% ל-68 מיליון שקל, כשהוצאות המימון ירדו באופן חד. מנגד, הרווח התפעולי נשחק בכ-11% ל-97 מיליון שקל, בין היתר בשל גידול בהוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מכירה ושיווק. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-38.8 מיליארד שקל, והדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 47 מיליון שקל.

בפילוח המגזרים, נרשמה חולשה בפעילות בישראל: מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות מקומי אמנם צמח בהכנסות ל-1.6 מיליארד שקל, אך עבר לרשום הפסד תפעולי של 9 מיליון שקל לעומת רווח של 12 מיליון ברבעון המקביל, בעיקר בשל השפעות המלחמה. מנגד, במגזר ההפעלה, שירות ואחזקה נרשמה עלייה בהכנסות ל-844 מיליון שקל, והרווח התפעולי צמח ל-74 מיליון שקל – המשקף שיפור דו־ספרתי. המגזר הבינלאומי הציג זינוק של 32% בהכנסות ל-655 מיליון שקל, עם תרומה חיובית של רכישת PJM, והרווח התפעולי בו טיפס ל-18 מיליון שקל.

מגזר הזכיינות, בו פועלת אלקטרה אפיקים, הציג דווקא מגמת שיפור ברווחיות, על אף ירידה בהכנסות. ההכנסות במגזר זה ירדו ל-267 מיליון שקל בעקבות סיום פעילות של אשכול תחבורה וסיום הקמת פרויקט קריית הממשלה בנתניה, אך הרווח התפעולי עלה ל-9 מיליון שקל לעומת 7 מיליון ברבעון המקביל, בעיקר בזכות שיפור ברווחי אלקטרה אפיקים. בסך הכול, אלקטרה ממשיכה להרחיב את בסיס הפעילות שלה, תוך שילוב בין גידול בינלאומי לבין מאמצי שימור רווחיות בפעילויות המקומיות.

אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי


מניית אלקטרה נסחרת לפי שווי שוק של כ-7.41 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-33% ב-12 החודשים האחרונים, אך רשמה ירידה של כ-7% מתחילת השנה.


שאלות ותשובות: עסקת התחבורה של אלקטרה, אמנון סלע וקרן תש"י

מה כוללת העסקה שנחתמה בין אלקטרה לקרן תש"י?
קרן תש"י רכשה שליש מפעילות התחבורה של אלקטרה ושל אמנון סלע. הפעילות מרוכזת בהחברות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס. התמורה תהיה כ-250 מיליון שקל. העסקה משקפת לפעילות שווי כולל של כ-750 מיליון שקל.

כיצד התחלקו האחזקות בחברות לפני העסקה?
אלקטרה החזיקה ב-51% מהמניות, ואמנון סלע החזיק ב-49% הנותרים. לאחר העסקה, כל אחד מהצדדים – אלקטרה, קרן תש"י וסלע – יחזיק בשליש מהפעילות.

מה צפויה אלקטרה להרוויח מהמהלך?
אלקטרה תקבל כ-163 מיליון שקל ותכיר ברווח הון לפני מס של 40–50 מיליון שקל. בנוסף, היא תמשיך להחזיק בזכויות השליטה בחברות ולרכז את תוצאותיהן בדוחותיה הכספיים.

מי הוא אמנון סלע וכיצד הרוויח מאות מיליונים?
אמנון סלע הוא אחד השמות הוותיקים בענף ההסעות. בשנת 2021 מכר לאלקטרה 51% מחברת אמנון מסילות לפי שווי של 154 מיליון שקל. יחד עם העסקה הנוכחית ועסקאות נוספות, ההון שצבר בתחום התחבורה הציבורית כבר חצה את רף ה-300 מיליון שקל.

מה הרקע להקמת אפיקים?
חברת אפיקים הוקמה ב-2008 במסגרת רפורמה של משרד התחבורה שפתחה את התחום לתחרות במכרזים. מאז היא צמחה והתרחבה משמעותית.

כיצד התרחבה אפיקים בשנים האחרונות?
ב-2021 רכשה אפיקים את מלוא הבעלות בחברת אגד-תעבורה תמורת כ-200 מיליון


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים