
אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
קבוצת אלקטרה הציגה ברבעון השני צמיחה של כ-14% בהכנסות ל-3.4 מיליארד שקל ועלייה של כ-8% ברווח הנקי ל-68 מיליון שקל, לצד המשך גידול בצבר ההזמנות שהגיע לשיא של כ-38.8 מיליארד שקל; מנגד, הרווח התפעולי ירד ב-11% ל-97 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות הנהלה
וכלליות ואיחוד פעילות PJM בארה"ב; החברה תחלק דיבידנד של 47 מיליון שקל
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.06% , בניהולו של איתמר דויטשר, מסכמת את הרבעון השני לשנת 2025
סך ההכנסות ברבעון השני עלו בכ-14.3% לכ-3.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל כתוצאה מאיחוד לראשונה של חברת PJM בארה"ב שנרכשה ברבעון הראשון לשנת 2025, ומצמיחה אורגנית ביתר מגזרי הפעילות.
הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-6.8% לכ-236 מיליון שקל, לעומת כ-221 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעליה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל המיוחס בעיקר לפעילות בארה"ב, מעלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה, בין היתר לאור גידול בהיקף הפעילות, בקיזוז מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל שרווחיותו עדיין מושפעת מהשלכות המלחמה.
עם זאת, הרווח התפעולי ירד ל-97 מיליון שקל לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 11%. הירידה נובעת מגידול בהוצאות הנהלה וכלליות, בעיקר כתוצאה מאיחוד חברת PJM וכן גידול בהוצאות המכירה והשיווק
של אלקטרה מגורים.
- אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות המימון נטו קטנו לרמה של 4 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות לעלייה מהכנסות מימון בגין התאמת התחייבויות פיננסיות בקשר עם רכישת חברות ומעליה בהכנסות הפרשי שער, בניכוי עליה בהוצאות המימון בגין החוב הבנקאי
של הקבוצה.
אלקטרה רשמה ברבעון השני של שנת 2025 עליה של כ-7.9% ברווח הנקי לכ-68 מיליון שקל, לעומת כ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA של הקבוצה ברבעון הסתכם בכ-216 מיליון שקל, בהשוואה לכ-215 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר העבודות של הקבוצה, ליום 30 ביוני 2025, צמח לשיא של כ-38.8 מיליארד שקל.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך 47 מיליון שקל.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- איסתא מאבדת 5%, מיטרוניקס 3.3%; מגוריט מתחזקת 3% - פתיחה שלילית בבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
תוצאות המגזרים
ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-12.2% לכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נבע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבניה ותחום התקנת מערכות אלקטרו-מכניות. החברה רשמה הפסד תפעולי במגזר של כ-9 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-12 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי ברווחיות נובע בעיקר מהפסד בתחום התשתיות, לנוכח השפעות המלחמה על רווחיות החברה בפרויקטים אלו.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-4.6% לכ-844 מיליון שקל, בהשוואה לכ-807 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.4% לכ-74 מיליון שקל, בהשוואה לכ-67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024.
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-32% לכ-655 מיליון שקל, לעומת כ-496 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מאיחוד לראשונה של חברה בארה"ב שנרכשה במהלך הרבעון הראשון. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-38.5% לכ-18 מיליון שקל, לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול בפעילות בארה"ב.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות ברבעון עלו בכ-56.7% לכ-188 מיליון שקל, בהשוואה לכ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע ברבעון. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-11 מיליון שקל, בהשוואה לכ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מעלייה בהוצאות מכירה ושיווק של אלקטרה מגורים ומירידה ברווחי ישות המטופלת לפי שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה.
במגזר הזכיינות ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-267 שקל, לעומת כ-292 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מירידה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים לאור סיום פעילות של אחד האשכולות, ומירידה בהכנסות הזכיין בפרויקט קריית הממשלה בנתניה לאור סיום הקמתו. הרווח התפעולי במגזר זה עלה לכ-9 מיליון שקל, לעומת כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים במגמת הצמיחה בהכנסות וברווחיות, כשמבנה הקבוצה, המבוסס על מספר רגליים איתנות, מאפשר לנו גמישות ניהולית ומסייע לנו להציג תוצאות חזקות גם בתקופות מאתגרות, וזאת על אף השפעות המלחמה על הפעילות בתחום פרויקטי התשתיות והמבנים בישראל.
ברבעון השני של השנה בלטה במיוחד התרומה החיובית של הפעילות בארה"ב, כאשר רכישת חברת PJM בארה"ב בתחילת השנה הביאה לגידול בהכנסות וברווחי מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל. לצד זאת, נמשכה גם הצמיחה במחזורי הפעילות ובשיעורי הרווחיות במגזר הפעלה, שירות ואחזקה.
לפני כחודש השלמנו את העסקה למכירת הזכיין בפרויקט קריית הממשלה בנתניה, והיא צפויה להניב לנו ברבעון השלישי רווח הון, לפני מס, בסך של כ-16 משקל לצד הקטנת החוב הפיננסי של הקבוצה בכ-280 מיליון שקל. עסקה זו הינה בהמשך לעסקאות נוספות שביצענו בהצלחה במגזר הזכיינות, בהן פעלנו להשבחת פרויקטים ומימושם באופן המניב לחברה תזרימי מזומנים ורווחים.
בראיה אסטרטגית לשנים הבאות, רכישת 51% ממניות קבוצת התשתיות והתעשייה טר-ארמה שבוצעה בחודש מאי האחרון, אשר כפופה לאישור הממונה על התחרות, צפויה להרחיב את יכולות הקבוצה להתמודד על פרויקטים מורכבים בתחומי התשתיות והתעשייה הטרומית.
בתוך כך, מתחילת השנה זכינו במספר פרויקטים משמעותיים בישראל, ביניהם הקמת חוות השרתים "אלפא" בנתניה בהיקף של כ-450 מיליון שקל, הצפויה לבסס את התמחותנו בתחום הצומח של חוות שרתים שיהווה מנוע צמיחה נוסף עבור הקבוצה. בנוסף, זכינו במכרזים לביצוע עבודות משמעותיות בתחום הבריאות – בבתי החולים אסותא אשדוד ואיכילוב בת"א, בהיקף של כ-530 מיליון שקל. בראייה קדימה, אנו מעריכים, כי תחום הבריאות ימשיך להתפתח ואלקטרה תוכל להנות מיתרונותיה היחסיים גם בסקטור זה.
להערכתנו, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל לאור הצרכים הגדולים הקיימים במשק, ובהמשך לעיכובים שנוצרו בפרויקטים בצל המלחמה המתמשכת. אנחנו פועלים להבטיח שאלקטרה תהיה שחקנית מרכזית בייזום, ביצוע ותפעול פרויקטים בתחום זה.
אנחנו ממשיכים להגדיל את צבר ההזמנות שלנו שנושק כבר ל-40 מיליארד שקל, תוך המשך יישום אסטרטגיית החברה שמוכיחה את עצמה לאור השנים – ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים".
מניית אלקטרה נסחרת לפי שווי שוק של כ-7.21 מיליארד שקל לאחר שירדה בכ-9% מתחילת השנה, אך עלתה בכ-27% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח המייצג לרווחי הרבעון השני עומד באזור 26.5

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה
קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.68% הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.
מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה
בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאיסתא מאבדת 5%, מיטרוניקס 3.3%; מגוריט מתחזקת 3% - פתיחה שלילית בבורסה
דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח
פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.6% כשגם ת"א 90 בשיעור דומה יורד 0.6%.
בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה
חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים.
שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6 מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%. השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית.
בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.
ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים.
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.
