
אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
קבוצת אלקטרה הציגה ברבעון השני צמיחה של כ-14% בהכנסות ל-3.4 מיליארד שקל ועלייה של כ-8% ברווח הנקי ל-68 מיליון שקל, לצד המשך גידול בצבר ההזמנות שהגיע לשיא של כ-38.8 מיליארד שקל; מנגד, הרווח התפעולי ירד ב-11% ל-97 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות הנהלה
וכלליות ואיחוד פעילות PJM בארה"ב; החברה תחלק דיבידנד של 47 מיליון שקל
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.56% , בניהולו של איתמר דויטשר, מסכמת את הרבעון השני לשנת 2025
סך ההכנסות ברבעון השני עלו בכ-14.3% לכ-3.4 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-3 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. העלייה נובעת מגידול בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל כתוצאה מאיחוד לראשונה של חברת PJM בארה"ב שנרכשה ברבעון הראשון לשנת 2025, ומצמיחה אורגנית ביתר מגזרי הפעילות.
הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-6.8% לכ-236 מיליון שקל, לעומת כ-221 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעליה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל המיוחס בעיקר לפעילות בארה"ב, מעלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה, בין היתר לאור גידול בהיקף הפעילות, בקיזוז מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל שרווחיותו עדיין מושפעת מהשלכות המלחמה.
עם זאת, הרווח התפעולי ירד ל-97 מיליון שקל לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 11%. הירידה נובעת מגידול בהוצאות הנהלה וכלליות, בעיקר כתוצאה מאיחוד חברת PJM וכן גידול בהוצאות המכירה והשיווק
של אלקטרה מגורים.
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות המימון נטו קטנו לרמה של 4 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל ברבעון המקביל, הודות לעלייה מהכנסות מימון בגין התאמת התחייבויות פיננסיות בקשר עם רכישת חברות ומעליה בהכנסות הפרשי שער, בניכוי עליה בהוצאות המימון בגין החוב הבנקאי
של הקבוצה.
אלקטרה רשמה ברבעון השני של שנת 2025 עליה של כ-7.9% ברווח הנקי לכ-68 מיליון שקל, לעומת כ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA של הקבוצה ברבעון הסתכם בכ-216 מיליון שקל, בהשוואה לכ-215 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר העבודות של הקבוצה, ליום 30 ביוני 2025, צמח לשיא של כ-38.8 מיליארד שקל.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך 47 מיליון שקל.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
תוצאות המגזרים
ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-12.2% לכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נבע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבניה ותחום התקנת מערכות אלקטרו-מכניות. החברה רשמה הפסד תפעולי במגזר של כ-9 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-12 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי ברווחיות נובע בעיקר מהפסד בתחום התשתיות, לנוכח השפעות המלחמה על רווחיות החברה בפרויקטים אלו.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות ברבעון בכ-4.6% לכ-844 מיליון שקל, בהשוואה לכ-807 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-10.4% לכ-74 מיליון שקל, בהשוואה לכ-67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024.
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ-32% לכ-655 מיליון שקל, לעומת כ-496 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מאיחוד לראשונה של חברה בארה"ב שנרכשה במהלך הרבעון הראשון. הרווח התפעולי במגזר עלה בכ-38.5% לכ-18 מיליון שקל, לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מגידול בפעילות בארה"ב.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות ברבעון עלו בכ-56.7% לכ-188 מיליון שקל, בהשוואה לכ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע ברבעון. הרווח התפעולי במגזר זה הסתכם לכ-11 מיליון שקל, בהשוואה לכ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מעלייה בהוצאות מכירה ושיווק של אלקטרה מגורים ומירידה ברווחי ישות המטופלת לפי שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה.
במגזר הזכיינות ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-267 שקל, לעומת כ-292 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נובע מירידה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים לאור סיום פעילות של אחד האשכולות, ומירידה בהכנסות הזכיין בפרויקט קריית הממשלה בנתניה לאור סיום הקמתו. הרווח התפעולי במגזר זה עלה לכ-9 מיליון שקל, לעומת כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים במגמת הצמיחה בהכנסות וברווחיות, כשמבנה הקבוצה, המבוסס על מספר רגליים איתנות, מאפשר לנו גמישות ניהולית ומסייע לנו להציג תוצאות חזקות גם בתקופות מאתגרות, וזאת על אף השפעות המלחמה על הפעילות בתחום פרויקטי התשתיות והמבנים בישראל.
ברבעון השני של השנה בלטה במיוחד התרומה החיובית של הפעילות בארה"ב, כאשר רכישת חברת PJM בארה"ב בתחילת השנה הביאה לגידול בהכנסות וברווחי מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל. לצד זאת, נמשכה גם הצמיחה במחזורי הפעילות ובשיעורי הרווחיות במגזר הפעלה, שירות ואחזקה.
לפני כחודש השלמנו את העסקה למכירת הזכיין בפרויקט קריית הממשלה בנתניה, והיא צפויה להניב לנו ברבעון השלישי רווח הון, לפני מס, בסך של כ-16 משקל לצד הקטנת החוב הפיננסי של הקבוצה בכ-280 מיליון שקל. עסקה זו הינה בהמשך לעסקאות נוספות שביצענו בהצלחה במגזר הזכיינות, בהן פעלנו להשבחת פרויקטים ומימושם באופן המניב לחברה תזרימי מזומנים ורווחים.
בראיה אסטרטגית לשנים הבאות, רכישת 51% ממניות קבוצת התשתיות והתעשייה טר-ארמה שבוצעה בחודש מאי האחרון, אשר כפופה לאישור הממונה על התחרות, צפויה להרחיב את יכולות הקבוצה להתמודד על פרויקטים מורכבים בתחומי התשתיות והתעשייה הטרומית.
בתוך כך, מתחילת השנה זכינו במספר פרויקטים משמעותיים בישראל, ביניהם הקמת חוות השרתים "אלפא" בנתניה בהיקף של כ-450 מיליון שקל, הצפויה לבסס את התמחותנו בתחום הצומח של חוות שרתים שיהווה מנוע צמיחה נוסף עבור הקבוצה. בנוסף, זכינו במכרזים לביצוע עבודות משמעותיות בתחום הבריאות – בבתי החולים אסותא אשדוד ואיכילוב בת"א, בהיקף של כ-530 מיליון שקל. בראייה קדימה, אנו מעריכים, כי תחום הבריאות ימשיך להתפתח ואלקטרה תוכל להנות מיתרונותיה היחסיים גם בסקטור זה.
להערכתנו, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל לאור הצרכים הגדולים הקיימים במשק, ובהמשך לעיכובים שנוצרו בפרויקטים בצל המלחמה המתמשכת. אנחנו פועלים להבטיח שאלקטרה תהיה שחקנית מרכזית בייזום, ביצוע ותפעול פרויקטים בתחום זה.
אנחנו ממשיכים להגדיל את צבר ההזמנות שלנו שנושק כבר ל-40 מיליארד שקל, תוך המשך יישום אסטרטגיית החברה שמוכיחה את עצמה לאור השנים – ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים".
מניית אלקטרה נסחרת לפי שווי שוק של כ-7.21 מיליארד שקל לאחר שירדה בכ-9% מתחילת השנה, אך עלתה בכ-27% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח המייצג לרווחי הרבעון השני עומד באזור 26.5

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.