8 בספטמבר 1998 - שיא יומי של עליות בדאו בעקבות נאום גרינספן

ב-8 בספטמבר 1998 נרשמה אחת העליות המרשימות ביותר בתולדות וול סטריט: מדד הדאו ג'ונס זינק ביותר מ-380 נקודות ביום אחד, השיא היומי בנקודות באותה תקופה. ההסבר נעוץ בדבריו של יו"ר הפד' דאז אלן גרינספן, שנשא נאום ימים אחדים קודם לכן באוניברסיטת ברקלי. בדבריו רמז גרינספן כי הבנק המרכזי שוקל הפחתת ריבית אם המשבר הכלכלי העולמי יחריף.

הרקע לדברים היה המשבר הפיננסי בדרום-מזרח אסיה, שהחל בקיץ 1997 עם קריסת הבהט התאילנדי. הפיחות החד במטבע גרר תגובת שרשרת: משברים פיננסיים באינדונזיה, דרום קוריאה, מלזיה והפיליפינים, ירידות חדות בשוקי המניות, קריסות בנקים והאטה חריפה בצמיחה. החשש במערב היה שהמשבר יתפשט לרוסיה, לדרום אמריקה ולשווקים מפותחים, ויגרור משבר פיננסי עולמי. בארה"ב, שוק ההון החל להפגין תנודתיות חריגה והמשקיעים דרשו איתות ברור מהבנק המרכזי.

נאומו של גרינספן ביום שישי, 4 בספטמבר, הגיע בדיוק בזמן. הוא הציג את הערכתו כי הסיכונים לאינפלציה בארה"ב פחתו, וכי במקביל גדל האיום ממיתון חיצוני. בכך שידר מסר כפול: מצד אחד, הפד ערוך להתערב ולהפחית ריבית כדי לבלום הידרדרות, ומצד שני, הוא אינו כבול עוד לחשש מאינפלציה כמוקד העיקרי.

דבריו הושמעו ערב סוף שבוע ארוך, כאשר יום שני, 7 בספטמבר, היה חג "לייבור דיי" שבו הבורסות סגורות. המשמעות הייתה שחלפו שלושה ימים ללא מסחר, שבהם ניתחו המשקיעים והתקשורת הכלכלית את דבריו של יו"ר הפד'. כשהמסחר נפתח מחדש ביום שלישי, 8 בספטמבר, הציפיות שהתבשלו במשך ימים התנקזו לפתיחה רועשת, זינוק היסטורי במדדים.

• הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
• החוזים בוול סטריט מטפסים - אסיה באדום; בין מכסים על הודו להסכם עם דרום קוריאה והחלטת ריבית ביפן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

8 בספטמבר 1945 - חלוקת קוריאה יוצרת שתי כלכלות מנוגדות

ב-8 בספטמבר 1945, ימים ספורים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נחתו כוחות אמריקאיים בקוריאה הדרומית כחלק מהבנה מוקדמת עם ברית המועצות על חלוקת חצי האי לשני אזורי שליטה. קו הרוחב 38 סימן את הגבול - הצפון בשליטת מוסקבה, הדרום בשליטת וושינגטון. אף שהייתה זו חלוקה אדמיניסטרטיבית שנועדה להיות זמנית, היא הפכה במהרה לעובדה היסטורית עם השפעות עמוקות על הכלכלה, החברה והפוליטיקה.

בדרום קוריאה החלה להתפתח כלכלה קפיטליסטית, תחילה תחת סיוע אמריקאי שכלל מימון, ציוד חקלאי והשקעות תשתית. בשנות ה-60 וה-70 המדינה אימצה מדיניות תעשייתית מכוונת, עודדה יצוא והשקעות זרות, ובנתה תאגידים ענקיים שהפכו לשחקנים גלובליים. מהלך זה הפך את דרום קוריאה מאחת המדינות העניות בעולם לכלכלה מתקדמת.

מנגד, בצפון קוריאה התבסס שלטון קומוניסטי וכלכלה ריכוזית, שהתמקדה בתעשייה כבדה ובחימוש, תוך תלות ניכרת בסיוע מסובייטי וסיני. המדינה ניהלה מדיניות סגורה, דחתה קשרי סחר עם המערב ונותרה מבודדת. הפער בין שתי הכלכלות הלך והתרחב: בעוד הדרום התפתח לכלכלה יציבה, חדשנית ומבוססת טכנולוגיה, הצפון סבל ממשברים, מחסור ומערכת כלכלית כושלת.

• היום שבו אפל עשתה מהפכה בעולם המוזיקה וגוגל השיקה את מה שיהפוך אותה לאימפריה
• גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום שבו הדאו ג'ונס נפל ביותר מ-22% וההחלטה על תחרות שירים...

ההפרדה כללה גם מטבעות שונים, מדיניות מוניטרית נפרדת ותפיסות פיתוח הפוכות. עד היום, קו הרוחב 38 מהווה לא רק גבול גאופוליטי אלא גם גבול כלכלי ברור, המשקף שני עולמות מנוגדים שהתפתחו מאותו בסיס היסטורי.

8 בספטמבר 1951 - יפן חוזרת לשוק העולמי עם הסכם סן פרנסיסקו

ב-8 בספטמבר 1945, שש שנים בלבד אחרי כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה, נחתם בסן פרנסיסקו הסכם שלום בינה לבין 48 מדינות בהובלת ארה"ב. ההסכם סיים רשמית את מצב המלחמה והחזיר ליפן את ריבונותה. הוא גם התווה את התנאים לשילובה מחדש בזירה הבינלאומית, תוך ויתור יפני על תביעות טריטוריאליות, התחייבות לאי-לוחמה והגבלת כוחה הצבאי.

מבחינה כלכלית, זה היה רגע מכונן. יפן יצאה מהמלחמה הרוסה: תשתיות חרבו, הערים המרכזיות נפגעו קשות, והמשק היה משותק. ההסכם יצר מסגרת שאיפשרה למדינה להתרכז בצמיחה ולא בתשלום פיצויים כבדים. מדינות החתומות ויתרו על דרישות רחבות לפיצוי, מה שאפשר ליפן להתמקד בבנייה מחדש ובשיקום פנימי.

בהובלת הממשלה, יחד עם מגזר עסקי שאפתני, החל "הנס הכלכלי היפני": השקעות מסיביות בתשתיות, רפורמות בחקלאות, קידום חינוך טכנולוגי וכניסה לעולמות תעשייה מתקדמת. בשנות ה-60 וה-70 יפן הפכה למעצמת ייצוא בתחומי מכוניות, אלקטרוניקה וציוד תעשייתי. תוך פחות משני עשורים התוצר הוכפל פי כמה, ויפן דורגה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב.