מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר | (16)
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

לפני כחודש, פרסמנו כי יו"ר רפאל, יובל שטייניץ, הצהיר כי "'מגן אור׳' יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".

שטייניץ הוסיף כי "בעוד 5 עד 10 שנים שום דבר לא יעוף באוויר. שום דבר. שום דבר לא יהיה: לא מטוסים, לא כטב"מים, לא טילי שיוט, לא פגזים, לא פצצות - כי הלייזר ינקה לחלוטין את האוויר מכל דבר שזוהה שנראה. הסיכוי היחידי להעביר מטענים באופן חשאי, באופן בלתי נראה, הסיכוי היחידי להגיע עם מטען כלשהו יהיה אם פשוט לא ראו אותך או לא שמו לב". אי אפשר לשלוח טילים, הכל הופך לחשוף ועם יכולת נטרול מידית. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"כל דבר אחר - כל פגז שיראה להעביר, כל טיל, כל מטוס, כל רקטה, כל כטב"ם - ינוקה מיד על ידי הלייזר במחירים של דולר או שניים לירייה. זה גם מחסנית שאינה נגמרת - אתה לא צריך לייצר עוד ועוד מיירטים, עוד ועוד כיפות ברזל במחיר של 100 אלף דולר ליחידה, עוד ועוד חיצים במחיר של שלושה מיליון דולר ליחידה - כי זה מחיר אפס".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מישהו 16/09/2025 08:18
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו אם ההמצאות שם ההגנה ותתחילו לעבור להתקפה ההגנות האלו עלו לנו בהרבה קורבנות בכל הסובבים והמלחמות הוכחנו לדעת שאי אפשר לסמוך פעם אחת לתקוף בכל מקום שיצא מימנו טיל בדיוק כמו בעזה היום כדור של אקדח לא יוצא מישם
  • 12.
    אנונימי 14/09/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    im blue if i was green i would die
  • 11.
    אנונימי 14/09/2025 19:34
    הגב לתגובה זו
    ....im blue if i was green i would die
  • 10.
    מרגש (ל"ת)
    אנונימי 14/09/2025 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 14/09/2025 07:41
    הגב לתגובה זו
    מיליארדים נשפכו על נשק מוגבל לאיום בודד במזג אויר אופטימלי וטווח אפסי. העיקר שיירוט עולה עשרות דולרים כי מי מחשב את עלות הפיתוח או המערכת. ככה נראית ונשמעת שחיתות.
  • האיום לא בודד העתיד הוא להק של רחפנים ומזלטים הלייזר יוכל להתמודד עם אלו יפה (ל"ת)
    פיתוח מערכת עולה כסף בוקר טוב 14/09/2025 19:58
    הגב לתגובה זו
  • בן 14/09/2025 14:15
    הגב לתגובה זו
    לא חייב להגיב אם אתה לא מבין בזה פשוט שתוק
  • 8.
    יואב 13/09/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
    חץ לא עולה 3 מיליון ומיירטי כיפת ברזל תמיר לא עולים היום 100000.וממילא מגן אור רחוק מלהחליף חץ בשום תרחיש ובחלק גדול מהתרחישים גם לא את כיפת ברזל.אבל כשמנסים להפריז אני נבהל עוד יותר
  • 7.
    שטייניץ היה פוליטיקאי ונשאר פוליטיקאי הורס חברה מעולה. (ל"ת)
    אנונימי 10/09/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימוס 10/09/2025 03:30
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הפרויקט תקוע כבר שנתיים והסינים כבר עקפו אותנו
  • 5.
    שטייניץ דיבר על שמיים נקיים לא הקרקע או הים (ל"ת)
    אנונימי 09/09/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מישו 09/09/2025 14:50
    הגב לתגובה זו
    ותמיד יהיה איש עם אקדח או סכין שיהרוג מישהו באיזה עיר
  • 3.
    פפפ 09/09/2025 13:31
    הגב לתגובה זו
    על ביטחון..הוא דר.לפילוסופיה וליקוקי תחת לביבי.
  • 2.
    בא 09/09/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    בצבא ובחברות בישראל...התוצאות נראות בשטח אנשים חסרי כול יכולת מתמנים לתפקידי מפתח חחח...גבול עם עזה הוא גבול של שלום קו התפר פרוץ ..תישאלו כול ילד!! !
  • 1.
    כאשר ירדפו אותנו כך נפרוץ ונרבה יכולות עמנו העתיק (ל"ת)
    אנונימי 09/09/2025 13:06
    הגב לתגובה זו
  • פפפ 09/09/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    ולכן אנחנו במלחמה קבוע בישראל גם בשואה פרצת עוד דפר מצוי.
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.