השקיע 300 אלף שקל בעסק שמיד קרס - איך הצליח לקבל בחזרה את הכסף?

לקראת סוף 2018 פנה צעיר שניסה את מזלו באילת לעסק מקומי שהפעיל טיולי שטח באמצעות טרקטורונים ורכבי רייזר. לדבריו, הוצע לו להצטרף כבעלים וכמשקיע בחברה, ובמסגרת כך הוא מסר לידי מנהל החברה מאות אלפי שקלים - חלקם במזומן וחלקם בהעברה בנקאית. התוכנית היתה ברורה: הוא אמור היה להחזיק ב-25% מהמניות ולהפוך לשותף מלא בעסק. אלא שהמציאות התבררה כשונה. המניות מעולם לא הוקצו לו, לא נחתם הסכם מסודר והעסקה לא דווחה לגורמי הרגולציה. שבע שנים מאוחר יותר, ולאחר שפרץ סכסוך חריף בין הצדדים, מצא את עצמו בית משפט השלום באילת נדרש להכריע אם המשקיע זכאי לחלקו בחברה או לפחות להשבת הכסף שהעביר.

השופט ד"ר ניר שנידרמן פתח את פסק הדין בתיאור תחושותיו של התובע, שסיפר כי השקיע את מיטב כספו אך מצא את עצמו מול שוקת שבורה. "איפה החלק שלי בחברה? אני ב-70% פוסט טראומה… יצאתי מטומטם", צוטט האיש בעדותו. עם זאת, כבר בתחילת ההליך התגלה כי גירסתו אינה עקבית. הוא התקשה לפרט במדויק כמה כסף העביר, באיזה אופן, ומה היתה ההסכמה המדויקת לגבי המניות. האם מדובר היה ברכישת מניות קיימות מבעל השליטה, או שמא בהקצאת מניות חדשות על ידי החברה? האם חלק מהסכום נועד לשמש הלוואת בעלים שתוחזר בעתיד? לשאלות האלה לא נמצאה תשובה ברורה בעדותו של הצעיר.

כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד

מנגד, גרסת הנתבע - טל יוסף והבה, בעל החברה והמנהל שלה - היתה קוהרנטית יותר. הוא טען כי אכן קיבל מהתובע סכום של 300 אלף שקל בלבד, ולא מעבר לכך, וזאת בתמורה לרבע מהמניות. "קיבלתי 300 אלף שקל תמורת 25%", אמר בעדותו. ואולם גם לטענתו לא נערך הסכם כתוב, המניות לא נרשמו על שם התובע ברשם החברות ולא בוצעו דיווחים לרשות המסים. למעשה, כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד.

במהלך ההליך עלו עדויות נוספות של יועץ כלכלי ורואה חשבון שנשכרו בשעתו כדי ללוות את העסקה. היועץ העריך בזמנו את שווי החברה ב-1.6 מיליון שקל, אך חוות דעתו התגלתה כבעייתית במיוחד. השופט ציין כי מדובר ב"לא שעתו היפה" של אותו יועץ, לאחר שהתברר כי העריך נכסים ומוניטין ללא בסיס מוצק והתעלם מהתחייבויות משמעותיות של החברה. לא בכדי החברה קרסה זמן קצר לאחר מכן, כפי שהעיד הנתבע עצמו.

• הבטיחה פאנלים גרמניים, סיפקה אמריקאיים - ותשלם 146 אלף ש'
• 400 אלף ש' נשארו בכיס: למה רמ"י חילטה חלק מהערבות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבע טען כי כשהתובע ביקש לסיים את השותפות, הובהר לו כי מדובר במניות שנרכשו וכי עליו להזרים כספים נוספים בהתאם לחלקו היחסי בחברה. התובע, שלא היה מוכן לכך, ניתק קשר ועזב את אילת. לטענתו, שכרו בחודשים שבהם הועסק בעסק שולם בחוסר, והוא נאלץ לפנות לבית המשפט כדי לקבל את כספו חזרה.

השופט שנידרמן בחן את מכלול הראיות והעדויות והגיע למסקנה ברורה: הנתבע עצמו הודה בקבלת 300 אלף שקל עבור 25% מהמניות, אך לא העביר אותן בפועל. "הנתבע 1 מודה כי הלכה למעשה הפר את ההסכם שבינו לבין התובע", נכתב בפסק הדין. ההפרה נמשכה שנים ארוכות, ללא כל ניסיון לתקן אותה באמצעות רישום מסודר. במצב הזה, קבע השופט, לא ניתן עוד לאכוף את ההסכם או להורות על העברת מניות, בין היתר משום שהחברה מוגדרת כ"מפרת חוק" זה זמן רב. בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הוא העניק לתובע את פתרון בדמות ביטול ההסכם והשבת הכסף ששולם.

נקבע כי הנתבע הפר את ההסכם במחדל ברור

פסק הדין מזכיר את העיקרון שלפיו הודאת בעל דין כמוה כראיה מכרעת: "כמאה עדים דמי". הדברים הודגשו ביחס לעדותו הישירה של הנתבע, שבמסגרתה הודה כמה פעמים בקבלת התמורה. לפיכך, לא היה צורך בהבאת ראיות נוספות כדי להוכיח את עצם ההתקשרות. בית המשפט קבע כי הנתבע הפר את ההסכם במחדל ברור - בכך שלא העביר מניות במשך כשבע שנים.

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

עם זאת, השופט דחה את טענות התובע שלפיהן הועבר סכום גבוה יותר, בהיקף של כ-420 אלף שקל. לדבריו, לא הובאו ראיות מספקות לכך מעבר לגרסתו של הנתבע עצמו, ולפיכך סכום ההשבה הוגבל ל-300 אלף שקל. לכך נוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, וכן חיוב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 12 אלף שקל.

למה בכלל חשוב לרשום מניות ברשם החברות?

מכיוון שבלי רישום רשמי, אין באמת הוכחה משפטית שאתה בעלים של חלק מהחברה. גם אם שילמת כסף וקיבלת הבטחות, כל עוד זה לא נרשם - מבחינת החוק אתה לא שותף. הרישום נותן ביטחון ומשמש הוכחה חד-משמעית לזכויות שלך.

למה בית המשפט לא פשוט הכריח את בעל החברה להעביר את המניות?

כי החברה כבר הוגדרה כ"מפרת חוק" ולא עמדה בחובות שלה. במצב כזה אי אפשר לאכוף את ההסכם, כלומר בית המשפט לא יכול להורות על העברת מניות לחברה שלא מתפקדת בצורה תקינה. הפתרון היחיד היה לבטל את העסקה ולהחזיר את הכסף.

מה זו בעצם הלוואת בעלים שהוזכרה בפסק הדין?

זו הלוואה שבעל מניות נותן לחברה שהוא שותף בה. הכסף נכנס לעסק, אבל לא נחשב השקעה במניות אלא הלוואה. המשמעות היא שהבעלים יכול לבקש את הכסף חזרה מתוך הרווחים, לפני שמחלקים דיווידנד לכולם. במקרה הזה, התובע לא ממש הבין אם הכסף שלו היה אמור להיחשב השקעה במניות או הלוואה, וזה יצר בלבול גדול.

למה השופט לא קיבל את הטענה שהתובע השקיע יותר מ-300 אלף שקל?

מפני שלא היו ראיות מספיקות לזה. התובע אמר שהשקיע 420 אלף שקל, אבל הנתבע הודה רק ב-300 אלף שקל, ולא נמצאו מסמכים שמוכיחים אחרת. במשפט, מי שטוען חייב להוכיח, וברגע שלא הובאו ראיות חותכות - השופט הלך לפי הסכום שהנתבע הודה בו.

מה זה אומר "הודאת בעל דין" ולמה היא חשובה כל כך כאן?

זו הצהרה ברורה של אחד הצדדים בבית המשפט, שמקבלת משקל כמו של עדות חזקה. במקרה הזה, הנתבע עצמו אמר כמה פעמים שקיבל 300 אלף שקל מהתובע עבור 25% מהמניות. זה היה מספיק בשביל השופט כדי לקבוע שהיתה עסקה, גם בלי מסמכים כתובים.

האם התובע קיבל גם פיצויים מעבר להחזר הכסף?

לא. הוא קיבל את מה ששילם - 300 אלף שקל - בתוספת ריבית והצמדה, וגם החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט לא פסק לו פיצויים נוספים כי ההכרעה התמקדה בביטול העסקה ובהשבת הכסף.