אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

סלקום אנרג'י מרחיבה פעילות: תרכוש חשמל ב-1.1 מיליארד שקל

סלקום אנרג'י חתמה על הסכמים לרכישת חשמל ירוק בהיקף של 1.1 מיליארד שקל מארבעה מתקנים סולאריים משולבי אגירה בגליל המערבי, שיחלו בהפעלה מסחרית החל מ-2026; אלי אדדי, מנכ"ל סלקום: "צעד נוסף בביסוס מעמדנו כשחקן מוביל גם בשוק החשמל"

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה סלקום משק אנרגיה

סלקום אנרג'י, חברת השותפות בין סלקום סלקום -0.71%   למשק אנרגיה משק אנרגיה -0.29%  , חתמה על מערך הסכמים רחב היקף לרכישת חשמל סולארי משולב אגירה בהיקף כולל של כ-1.1 מיליארד שקל. מדובר בעסקה הכוללת ארבעה מתקנים סולאריים שיוקמו על מאגרי מים בגליל המערבי, פרויקט שמרת ושלושה פרויקטים נוספים, שיספקו חשמל ירוק ללקוחות פרטיים ועסקיים של החברה לאורך 20 שנה.

הפרויקט הראשון, בסמוך לקיבוץ שמרת, כולל מתקן בהספק של כ-19 מגה־ואט DC ואגירה של כ-80 מגה־ואט שעה. היקף ההכנסות החזוי מההסכם עומד על כ-380 מיליון שקל. שלושת המתקנים הנוספים צפויים להוסיף כ-30 מגה־ואט DC וכ-150 מגה־ואט שעה אגירה, עם היקף הכנסות חזוי נוסף של כ-720 מיליון שקל. בסך הכול, ארבעת ההסכמים צפויים להניב לחברה הכנסות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל לאורך חיי הפרויקטים.

החוזים נחתמו במסגרת אסדרת "מודל השוק" של רשות החשמל, במחירים המשקפים הנחה על רכיב ייצור החשמל המשוקלל. אספקת החשמל המסחרית מהפרויקט הראשון צפויה להתחיל במהלך הרבעון השלישי של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולחיבור לרשת.

בשנתיים האחרונות התקשרה סלקום אנרג'י כבר בשתי עסקאות גדולות עם משק אנרגיה, לרכישת חשמל ירוק משישה מתקנים סולאריים בעוטף ובפריפריה בהיקף כולל של כ־850 מיליון שקל, מתקנים שכבר פועלים ומספקים חשמל. העסקה החדשה מגדילה משמעותית את היקף החשמל הירוק של החברה, שמטרתה להגיע עד סוף 2028 להיקף ייצור השווה להפעלתה של תחנת כוח פוסילית בינונית.

דבר החברה

אלי אדדי, מנכ"ל סלקום: "ההסכם החדש לרכישת חשמל ירוק מהווה צעד נוסף בביסוס מעמדה של סלקום כשחקנית מובילה גם בשוק החשמל. סלקום מעניקה היום ללקוחותיה העסקיים והפרטיים כאחד מעטפת נרחבת ומקיפה של פתרונות, מאינטרנט, סיבים וחשמל ועד סלולר, עם התשתיות המתקדמות והמובילות בישראל."

ניר יוגב, מנכ"ל סלקום Energy: "סלקום Energy ממשיכה להוביל את מהפכת החשמל לצרכנים, עם הסכם חדש המגדיל את היצע החשמל הירוק עבור לקוחותינו העסקיים והפרטיים כאחד ומאפשר לנו להרחיב את פעילותנו בתחום, לצד הוזלה משמעותית בעלויות. נמשיך לחזק את מעמדנו כשחקן מוביל בשוק החשמל ולהעניק ללקוחות שירות מצטיין ואת מגוון המסלולים הגדול ביותר, לרבות מסלולים של חשמל ירוק."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שביט 07/09/2025 14:23
    הגב לתגובה זו
    בסך הכל סוחרי חשמל. קונים בזול מוכרים קצת פחות ממחיר רשות החשמל ועושים רעש כאילו הם מייצרים משהו . פרט לחשבוניות פעם בחודש הם ודומיהם לא מייצרים שום דבר . מדובר בפרודיה. חבל שרוב הצרכנים לא מבינים שמדובר בעבודה בעיניים
  • 1.
    אנונימי 07/09/2025 13:48
    הגב לתגובה זו
    אין פיקוח!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?