זהב
צילום: Jingming Pan

אימפריות הזהב של דובאי: הון הודי תחת איום רגולטורי

הודו היבואנית הגדולה של זהב מפחיתה מכסים על יבוא זהב ממקומות אחרים בעולם ודובאי נפגעת

עמית בר |
נושאים בכתבה זהב

דובאי הפכה בשלושים השנים האחרונות למרכז עולמי למסחר בזהב ותכשיטים, בעיקר בזכות יזמים הודים שהקימו רשתות קמעונאיות ענקיות. מותגים כמו מלבר גולד (Malabar Gold & Diamonds), ג'וייאלוקאס (Joyalukkas) וקליאן ג'ולרס (Kalyan Jewellers) שולטים בשוק עם חנויות מפוארות ומוניטין של איכות.

אבל רגולציה חדשה בהודו, שוק היעד העיקרי, מאיימת על הצמיחה: הורדת מכסי היבוא על זהב מקטינה את היתרון של קניית זהב בדובאי.

דובאי - בירת הזהב

המסע של דובאי לבירת הזהב התחיל בשווקים המסורתיים כמו שוק הזהב המפורסם בדיירה, אבל התפתח לרשתות מודרניות. מלבר גולד, שנוסדה ב-1993 על ידי מ.פ. אחמדיה, מפעילה היום 350 חנויות ב-13 מדינות, מתוכן 67 באמירויות בלבד. החברה מתרחבת כעת לסעודיה, עומאן, בחריין וקטאר.

ג'וייאלוקאס, שהתחילה כחנות קטנה בקרלה שבהודו ב-1987, מחזיקה כיום ב-160 סניפים ברחבי העולם, מתוכם 50 במזרח התיכון – יותר ממחצית באמירויות. קליאן ג'ולרס, שנכנסה לשוק רק ב-2013, כבר מפעילה 36 חנויות באזור ומדווחת על גידול של 20% בהכנסות בשנה האחרונה.

המותגים נשענים על מיליוני תיירים ועובדים זרים מדרום אסיה, שקונים זהב כתכשיט, השקעה או כחלק ממסורת תרבותית לחתונות ופסטיבלים. דובאי לבדה מושכת כ-16 מיליון תיירים בשנה, רבים מהם מהודו.

התעשייה מושכת גם תאגידים בינלאומיים. קבוצת טאטא ההודית רכשה ב-2022 שליטה ברשת דמאס (Damas) התיכונה תמורת כ-75 מיליון דולר, ומפעילה את מותג תאנישק (Tanishq) במפרץ. העסקה משקפת מגמה של ריכוזיות בשוק.

גם רשתות בינלאומיות כמו טיפאני (Tiffany & Co.) וקרטייה (Cartier) פתחו סניפי דגל בדובאי, מתחרות על פלח השוק היוקרתי. התחרות מאלצת את הרשתות המקומיות להשקיע בחדשנות ובחוויית קנייה משופרת.

המכה מהודו

הצלחת המותגים תלויה מאוד בביקוש מהודו, השוק השני בגודלו לזהב בעולם עם צריכה שנתית של כ-800 טון. במשך שנים, מכסי יבוא של 12.5% על זהב בהודו הפכו את דובאי ליעד אטרקטיבי לקניות, בזכות פטור ממסים ומחירים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל הודו הורידה את המכס ל-6%, מה שצמצם משמעותית את פער המחירים. לפי מועצת הזהב העולמית, הביקוש לתכשיטים באמירויות ירד ב-16%. הירידה מושפעת גם ממחירי הזהב הגבוהים וירידה במספר התיירים ההודים.

למרות האתגרים, איחוד האמירויות ממשיכה להוביל בצריכת זהב לנפש כ-4.4 גרם בשנה, פי שניים מהממוצע העולמי. הזהב נשאר סמל סטטוס, השקעה בטוחה וגידור מפני אינפלציה.

מסורות תרבותיות ממשיכות להניע את השוק: חתונות הודיות דורשות בממוצע 200-300 גרם זהב, ופסטיבלים כמו דיוואלי ואקשאיה טריטיה נחשבים מועדים מבורכים לרכישת זהב. גם הקהילה הערבית המקומית רוכשת זהב בכמויות גדולות, במיוחד לקראת עיד ורמדאן.

החברות מגיבות בהרחבת המגוון: עיצובים מסורתיים לצד תכשיטים מודרניים, שילוב יהלומים ואבני חן, ותוכניות חיסכון בזהב שמאפשרות רכישה בתשלומים.

אסטרטגיות להישרדות

התחרות הגוברת מחייבת חשיבה מחדש. החברות משקיעות בטכנולוגיה, אפליקציות לרכישה אונליין, מציאות רבודה לניסיון תכשיטים וירטואלי, ומערכות AI לניתוח טרנדים. מלבר גולד השיקה פלטפורמת מסחר אלקטרוני שמייצרת כבר 5% מההכנסות.

ההתרחבות הגיאוגרפית נמשכת: קליאן פותחת סניפים בארה"ב וקנדה, ג'וייאלוקאס נכנסת לאפריקה, ומלבר בוחנת כניסה לאירופה. המטרה, להפחית את התלות בשוק ההודי.

דובאי תישאר כנראה מרכז חשוב לזהב, בזכות המיקום האסטרטגי, התשתיות המפותחות והרגולציה הידידותית. אבל התעשייה תגוון את קהלי היעד במקביל לחדשנות בעיצוב ושיווק, והתאמה למגמות צריכה משתנות.

הדור הצעיר בהודו ובמפרץ מעדיף תכשיטים קלים ומעוצבים על פני זהב כבד מסורתי. המודעות לקיימות גוברת, עם ביקוש גדל לזהב ממוחזר ומקורות אתיים. המסחר הדיגיטלי צפוי לגדול ל-15% מהשוק בחמש השנים הקרובות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה