
אימפריות הזהב של דובאי: הון הודי תחת איום רגולטורי
הודו היבואנית הגדולה של זהב מפחיתה מכסים על יבוא זהב ממקומות אחרים בעולם ודובאי נפגעת
דובאי הפכה בשלושים השנים האחרונות למרכז עולמי למסחר בזהב ותכשיטים, בעיקר בזכות יזמים הודים שהקימו רשתות קמעונאיות ענקיות. מותגים כמו מלבר גולד (Malabar Gold & Diamonds), ג'וייאלוקאס (Joyalukkas) וקליאן ג'ולרס (Kalyan Jewellers) שולטים בשוק עם חנויות מפוארות ומוניטין של איכות.
אבל רגולציה חדשה בהודו, שוק היעד העיקרי, מאיימת על הצמיחה: הורדת מכסי היבוא על זהב מקטינה את היתרון של קניית זהב בדובאי.
דובאי - בירת הזהב
המסע של דובאי לבירת הזהב התחיל בשווקים המסורתיים כמו שוק הזהב המפורסם בדיירה, אבל התפתח לרשתות מודרניות. מלבר גולד, שנוסדה ב-1993 על ידי מ.פ. אחמדיה, מפעילה היום 350 חנויות ב-13 מדינות, מתוכן 67 באמירויות בלבד. החברה מתרחבת כעת לסעודיה, עומאן, בחריין וקטאר.
ג'וייאלוקאס, שהתחילה כחנות קטנה בקרלה שבהודו ב-1987, מחזיקה כיום ב-160 סניפים ברחבי העולם, מתוכם 50 במזרח התיכון – יותר ממחצית באמירויות. קליאן ג'ולרס, שנכנסה לשוק רק ב-2013, כבר מפעילה 36 חנויות באזור ומדווחת על גידול של 20% בהכנסות בשנה האחרונה.
המותגים נשענים על מיליוני תיירים ועובדים זרים מדרום אסיה, שקונים זהב כתכשיט, השקעה או כחלק ממסורת תרבותית לחתונות ופסטיבלים. דובאי לבדה מושכת כ-16 מיליון תיירים בשנה, רבים מהם מהודו.
- מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התעשייה מושכת גם תאגידים בינלאומיים. קבוצת טאטא ההודית רכשה ב-2022 שליטה ברשת דמאס (Damas) התיכונה תמורת כ-75 מיליון דולר, ומפעילה את מותג תאנישק (Tanishq) במפרץ. העסקה משקפת מגמה של ריכוזיות בשוק.
גם רשתות בינלאומיות כמו טיפאני (Tiffany & Co.) וקרטייה (Cartier) פתחו סניפי דגל בדובאי, מתחרות על פלח השוק היוקרתי. התחרות מאלצת את הרשתות המקומיות להשקיע בחדשנות ובחוויית קנייה משופרת.
המכה מהודו
הצלחת המותגים תלויה מאוד בביקוש מהודו, השוק השני בגודלו לזהב בעולם עם צריכה שנתית של כ-800 טון. במשך שנים, מכסי יבוא של 12.5% על זהב בהודו הפכו את דובאי ליעד אטרקטיבי לקניות, בזכות פטור ממסים ומחירים נמוכים יותר.
- פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
אבל הודו הורידה את המכס ל-6%, מה שצמצם משמעותית את פער המחירים. לפי מועצת הזהב העולמית, הביקוש לתכשיטים באמירויות ירד ב-16%. הירידה מושפעת גם ממחירי הזהב הגבוהים וירידה במספר התיירים ההודים.
למרות האתגרים, איחוד האמירויות ממשיכה להוביל בצריכת זהב לנפש כ-4.4 גרם בשנה, פי שניים מהממוצע העולמי. הזהב נשאר סמל סטטוס, השקעה בטוחה וגידור מפני אינפלציה.
מסורות תרבותיות ממשיכות להניע את השוק: חתונות הודיות דורשות בממוצע 200-300 גרם זהב, ופסטיבלים כמו דיוואלי ואקשאיה טריטיה נחשבים מועדים מבורכים לרכישת זהב. גם הקהילה הערבית המקומית רוכשת זהב בכמויות גדולות, במיוחד לקראת עיד ורמדאן.
החברות מגיבות בהרחבת המגוון: עיצובים מסורתיים לצד תכשיטים מודרניים, שילוב יהלומים ואבני חן, ותוכניות חיסכון בזהב שמאפשרות רכישה בתשלומים.
אסטרטגיות להישרדות
התחרות הגוברת מחייבת חשיבה מחדש. החברות משקיעות בטכנולוגיה, אפליקציות לרכישה אונליין, מציאות רבודה לניסיון תכשיטים וירטואלי, ומערכות AI לניתוח טרנדים. מלבר גולד השיקה פלטפורמת מסחר אלקטרוני שמייצרת כבר 5% מההכנסות.
ההתרחבות הגיאוגרפית נמשכת: קליאן פותחת סניפים בארה"ב וקנדה, ג'וייאלוקאס נכנסת לאפריקה, ומלבר בוחנת כניסה לאירופה. המטרה, להפחית את התלות בשוק ההודי.
דובאי תישאר כנראה מרכז חשוב לזהב, בזכות המיקום האסטרטגי, התשתיות המפותחות והרגולציה הידידותית. אבל התעשייה תגוון את קהלי היעד במקביל לחדשנות בעיצוב ושיווק, והתאמה למגמות צריכה משתנות.
הדור הצעיר בהודו ובמפרץ מעדיף תכשיטים קלים ומעוצבים על פני זהב כבד מסורתי. המודעות לקיימות גוברת, עם ביקוש גדל לזהב ממוחזר ומקורות אתיים. המסחר הדיגיטלי צפוי לגדול ל-15% מהשוק בחמש השנים הקרובות.
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותלמה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה
איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.
מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח, מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.
ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו.
ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים.
השקעה בנדל"ן באיטליה
למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.
- אקונרג'י סוגרת מימון של 58 מיליון אירו לפרויקטים סולאריים באיטליה
- אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.
פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח
פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.
המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.
אסטרטגיה שנכשלה
הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.
סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.
- ענף הרכב-גירסת המעושרים, רכבים מעל 1 מיליון שח
- שוק היוקרה - 4,000 כלי רכב ב-500 אש"ח ומעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.
