זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

אג"ח ישראל OUT; המועמד המוביל לראשות עיריית ניו יורק: "לא נשקיע באג"ח של ישראל"

המועמד המוביל לראשות עיריית ניו יורק ממדאני: לא אחזיר השקעות באג"ח ישראליות; טראמפ: "קומוניסט שמסכן את הביטחון";  הסקרים: יתרון של 19% לממדאני

רן קידר | (5)
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בן 33 ממוצא מוסלמי גובר על הממסד - והסקרים נותנים לו 44%. הבחירות הקרבות לראשות עיריית ניו יורק הופכות לזירה מדינית-כלכלית רגישה. זוהרן ממדאני, חבר בית הנבחרים המקומי מטעם המפלגה הדמוקרטית ומועמד לראשות העיר, הודיע כי יתנגד נחרצות להשקעות העירוניות באגרות חוב של מדינת ישראל - השקעות שהגיעו בעבר לכ-150 מיליון דולר מקרנות הפנסיה העירוניות, אך ירדו בהתמדה.

מדובר בהמשך ישיר להחלטה שקידם בעל בריתו הפוליטי, מבקר העיר בראד לנדר, שהוביל מוקדם יותר השנה לניתוק ההשקעה הוותיקה של העיר באגרות חוב ישראליות. ממדאני לא קרא במפורש לחרם כלכלי על ישראל, אבל הבהיר: "רכישת אג"ח של מדינת ישראל מכספי הפנסיה של עובדי העיר מהווה ביטוי לערכים שלנו. איני רואה מקום לחדש את ההשקעה, גם אם קיימים שיקולים פיננסיים לכך."

הרחבה - בגלל מחירי הדירות - הפרו פלסטיני שצפוי להיות ראש עיריית ניו יורק

ההחלטה להפסיק את ההשקעה באג"ח ישראליות התקבלה כאשר לנדר, אחד ממובילי האגף הפרוגרסיבי בעיר, ביטל את החרגת ישראל ממדיניות של הימנעות מהלוואת כספים לממשלות זרות. אומנם מדובר בסכום שאינו מהותי בקנה מידה של שוק החוב האמריקאי, אך המשמעות הסמלית והמדינית עצומה, בעיקר בעיתוי הנוכחי.

במקביל, מארק לוין, המועמד הדמוקרטי למשרת מבקר העיר, הצהיר כי אם ייבחר, יחזיר מיידית את ההשקעה באגרות החוב הישראליות. "ישראל צריכה להישאר חלק מתיק ההשקעות של העיר", הבהיר לוין, "במיוחד לאור התשואה היציבה של כ-5% לשנה עם סיכון אשראי נמוך."

הסיפור המדהים: ממארגן דיור למועמד המוביל בניו יורק

זוהרן ממדאני, בן 33 בלבד, הפך במהירות לתופעה פוליטית. יליד אוגנדה ממוצא הודי-מוסלמי שגדל בניו יורק, החל את דרכו כמארגן דיור ומפיק ראפ. הוא נבחר לבית הנבחרים המקומי ב-2021 כחלק מגל סוציאליסטים-דמוקרטים (DSA) שכבשו את הפוליטיקה המקומית.

הזינוק האמיתי הגיע בבחירות המקדימות הדמוקרטיות ביוני 2024, כשגבר בהפתעה על אנדרו קומו, המושל לשעבר, ועל ראש העיר המכהן אריק אדמס - בהפרש של 12%. הניצחון הפך אותו למועמד המוסלמי הראשון לראשות ניו יורק.

קיראו עוד ב"גלובל"

הקמפיין שלו גייס 8 מיליון דולר, כש-92% מהסכום הגיע מתרומות קטנות מתחת ל-200 דולר. ברני סנדרס, שהופיע איתו באירועים, כינה אותו "לוחם אמיתי נגד האוליגרכיה". התמיכה של מפלגת הפועלים (Working Families Party) ופעילות ממוקדת בשכונות הביאו לו ניצחון.



טראמפ בהתקפה: "הקומוניסט יהרוס את ניו יורק תוך 6 חודשים"


נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא נשאר אדיש. "ממדאני הוא אסון וקומוניסט שיהרוס את העיר האהובה שלי תוך 6 חודשים", צייץ הנשיא. טראמפ וקרא למועמד הרפובליקני קרטיס סליוה לפרוש מהמירוץ כדי לאפשר לקומו "להציל את העיר".

מקורות בבית הלבן חושפים כי יועצי טראמפ דנו בהצעת משרות ממשלתיות לסליוה כתמריץ לפרישה - מהלך שממדאני כינה "התערבות בלתי לגיטימית בדמוקרטיה המקומית". טראמפ גם התייחס לעמדות ממדאני בנוגע לישראל: "הוא מסכן את הביטחון הלאומי בתמיכתו באויבי ישראל."

ההתערבות של טראמפ מוסיפה מימד ארצי לבחירות המקומיות ומעלה שאלות על גבולות המעורבות הפדרלית בפוליטיקה עירונית.

עם זאת, המספרים נוטים לטובת ממדאני. סקרים עדכניים מציירים תמונה ברורה. ממדאני 44%, קומו 25%, אדמס 15%, סליוה 8%. סקרים נופסים נותנים לממדאני יתרון של 19%.

קבוצות פרו-ישראליות כמו AIPAC השקיעו כבר מעל 3 מיליון דולר בקמפיין נגדו. ממדאני, מצדו, גייס תמיכה מקבוצות פרוגרסיביות יהודיות כמו Jewish Voice for Peace. סקר מראה ש-83% מתומכיו מסכימים עם עמדותיו הפרו-פלסטיניות.

ההתמודדות ב-4 בנובמבר 2025 כוללת ארבעה מועמדים עיקריים: ממדאני (דמוקרטי), אדמס (עצמאי לאחר פרישה מהמפלגה בעקבות חקירות), קומו (עצמאי) וסליוה (רפובליקני). הפיצול משחק לידיו של ממדאני. לכן הממשל רוצה איחוד - התייצבות של השלושה תחת מועמד אחד, בינתיים זה לא קורה. 

הקרע במפלגה הדמוקרטית

הפערים בתוך המפלגה הדמוקרטית הולכים ומתרחבים. בעוד ממדאני מייצג את השמאל הפרוגרסיבי החדש, דמוקרטים מסורתיים כמו מארק לוין רואים בישראל בעלת ברית מרכזית. .

ממדאני, חבר DSA ותומך BDS, מכנה את פעולות ישראל בעזה "רצח עם" וקורא לחקירת פשעי מלחמה. הוא דוחה האשמות באנטישמיות ומדגיש: "הביקורת שלי היא על מדיניות, לא על יהודים. אני תומך בחופש, צדק וביטחון לשני העמים."

אם ממדאני ינצח, הוא יהיה ראש העיר הסוציאליסטי הראשון בניו יורק מאז שנות ה-30. המדיניות שלו כוללת מיסוי עשירים (מס של 3% על הכנסות מעל מיליון דולר), הרחבת דיור ציבורי ב-250,000 יחידות, והגבלות על השקעות בישראל ובחברות נשק.

הבחירות הללו אינן רק על ראשות העיר השולטת בתקציב של 112 מיליארד דולר. הן מבחן לכיוון הפוליטיקה האמריקאית כולה. ממדאני מייצג דור חדש של פוליטיקאים פרוגרסיביים שמביאים נושאים גלובליים לשולחן המקומי.

השאלה הגדולה: האם ניו יורק, המנהלת כלכלה של 2 טריליון דולר ומחזיקה בקרנות פנסיה של 267 מיליארד דולר, תבחר במהפכה סוציאליסטית או תחזור לממסד? התשובה ב-4 בנובמבר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מקווה שהם יתעוררו לפני שיגיעו למצב של סןפרנסיסקו . המפלגה הדמוקרטית הפכה לפח זבל אמיתי (ל"ת)
    אנונימי 08/09/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוד עיר שהולכת להיות כמו פריז מסכנים (ל"ת)
    אנונימי 08/09/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לוכד עריקים 08/09/2025 12:09
    הגב לתגובה זו
    אין הסבר בכתבה
  • 2.
    כרגיל סבסוד לערבים (ל"ת)
    אנונימי 08/09/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 08/09/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    נמאס כבר חצוף מי אתה בכלל שלט תגמור את השנה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.