9 בספטמבר 1976 - אש"ף מצטרף לליגה הערבית ומתחיל לקבל תמיכה כספית קבועה

ב-9 בספטמבר 1976 קיבל אש"ף (ארגון שחרור פלסטין) מעמד של חבר מלא בליגה הערבית, כלומר הכרה רשמית מצד מדינות ערב כגוף המייצג את העם הפלסטיני. זאת לאחר שנים רבות שבהן נתפס כארגון טרור בשל מעורבותו הישירה והעקיפה בפיגועים רבים, חטיפות מטוסים, פגיעה באזרחים, ופעולות טרור בינלאומיות שביצע.

החלטת הליגה הערבית לא הייתה רק צעד מדיני סמלי, אלא שלב משמעותי במיצובו של אש"ף כישות שיש לה תשתית מוסדית ותביעות כלכליות ברמה אזורית ובינלאומית. השלכות המהלך כללו בין היתר התחייבות מצד מדינות ערביות להעניק תמיכה כספית קבועה לאש"ף, כולל העברת כספים ישירות למוסדות שהקים, למטרות כמו תשתיות בסיסיות, חינוך, בריאות ושירותים אזרחיים. באותה תקופה, בהיעדר מדינה ריבונית לפלסטינים, אש"ף נדרש לבנות מערכות מקבילות שמספקות שירותים ציבוריים, והכרה זו איפשרה מימון נרחב יותר, כולל מגעים לא רשמיים עם מוסדות בנקאיים וגופים בינלאומיים.

הצעד עורר גם לא מעט מחלוקות כלכליות. התמיכה הכלכלית באש"ף העמיקה מתחים בין מדינות ערב השונות - חלקן ראו בו גורם מתסיס או מתחרה על השפעה אזורית. נוצר גם לחץ על הארגון להציג התנהלות כלכלית אחראית, שקופה ויעילה, דבר שלא תמיד הצליח לו, בשל עימותים פנימיים ומבנה ארגוני מבוזר.

ההכרה סייעה לאש"ף לפעול כמעין ממשלה בצל, ולבסס כלכלה פרלמנטרית חלקית תוך ניהול תקציבים, מיסוי בשטחי שליטתו וניהול מוסדות ציבוריים. בכך, המהלך איפשר גם צמיחה הדרגתית של תשתית כלכלית עצמאית, שהתפתחה לימים ברשות הפלסטינית. מכאן והלאה היכולת הכלכלית של אש"ף נותרה מוגבלת, אבל היא בכל זאת הפכה אותו לשחקן במרחב הכלכלי של המזרח התיכון, כזה שלא רק פועל מדינית, אלא גם משפיע כלכלית על אוכלוסייה רחבה.

• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

9 בספטמבר 1947 - מתגלה "הבאג" הראשון במחשב, תעשייה שלמה נולדת

ב-9 בספטמבר 1947, צוות טכנאים שעבד על מחשב בשם Harvard Mark II גילה כי אחת מיחידות המחשב הפסיקה לפעול כראוי בשל חרק - פרפר קטן שנתקע בין רכיבי החשמל של המכונה. החרק גרם לקצר והביא לשיבוש בפעולת המחשב. האירוע הזה, שבו תועד החרק ונכתב עליו ביומן התחזוקה של המחשב, הפך לרגע מכונן: לראשונה נעשה שימוש פומבי במילה "באג" (באנגלית: חיפושית או חרק) לתיאור תקלה טכנית בתוכנה או בחומרה.

השם נבחר בגלל החרק שנמצא בפועל בתוך המערכת, אך המושג הפך במהרה למונח אוניברסלי שמתאר כל תקלה או שיבוש במערכות ממוחשבות. הסיפור אומנם מצחיק לכאורה, אבל הוא חשף נקודת חולשה קריטית: מערכות מחשוב - מתקדמות ככל שיהיו  - תלויות באלפי מרכיבים קטנים, שכל תקלה באחד מהם עלולה לשבש את התפקוד כולו. מאז, מפתחים ומנהלים טכנולוגיים החלו להבין כי דרוש מערך שלם של מנגנוני בדיקה, תחזוקה וניטור.

בעקבות התקרית, צמחו ענפי טכנולוגיה שלמים שהתמקדו באמינות של מערכות. חברות החלו להקים צוותים ייעודיים לבקרת איכות, בדיקות תוכנה, ניהול סיכונים ופיתוח כלים לאיתור תקלות עוד בשלב התכנון. בהמשך, נבנו סביב תחום זה תעשיות שלמות: ביטוח טכנולוגי, רגולציה בתחום התעופה, מערכות רפואיות ומערכות בנקאיות. כל אלה נדרשו להוכיח שהן פועלות בצורה יציבה ובטוחה, בלי תקלות שעלולות לגרום לנזקים חמורים.

• דיסני בעסקה הגדולה ביותר שלה ואחד הארגונים הבינל' הכי משפיעים יוצא לדרך
• הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האחראי על הונאת הפונזי הגדולה אי פעם מתוודה: הכול היה שקר

האירוע ההיסטורי הזה תרם לתובנה שהעולם עובר לתלות הולכת וגוברת במחשבים. אבל במקביל, הוא גם שיקף את הצורך לבנות מערכות עמידות, לא רק טכנולוגית אלא גם כלכלית: שיבוש במערכת אחת יכול להשפיע על תפקוד ארגונים, תעשיות שלמות ואפילו שווקים בינלאומיים.