מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
מאות כלכלנים בכירים שיגרו מכתב שני כנגד מה שהם מגדירים כ"פגיעה בכלכלת ישראל בשל ההפיכה המשפטית". הכלכלנים מתריעים כי מאז פרסום גילוי הדעת הראשון הצטברו אינדיקציות רבות לכך שהנזקים לכלכלה עלולים להתממש בעוצמה ובמהירות גדולים מאלו שציפו להם.
"בשבועות האחרונים ניכרים סימנים ראשונים של בריחת הון אשר מחייבת את בנק ישראל להמשיך בהעלאות ריבית בקצב מהיר", לשון המכתב. "גם אם השווקים יתייצבו בסופו של דבר בטווח הקצר, הרי שהניסיון שנצבר ממדינות אחרות שבהן הייתה פגיעה בעצמאותם של מוסדות משפטיים וכלכליים, וכן מחקר כלכלי מעשרות השנים האחרונות, מצביעים על כך שבטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל". עוד הוסיפו: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום".
במכתב קראו הכלכלנים לממשלה לנסות ולשקול צעדים מחדש. "לבל נצטער", כתבו, "שלא השכלנו בזמן למנוע פגיעה חמורה ברווחתם של תושבי ישראל ובעתידנו המשותף". עוד כתבו כי מחקרים כלכליים מצביעים כי בטווח הארוך צפויה להיגרם פגיעה ארוכת בצמיחה של המשק ובאיכות החיים של התושבים.
בין החותמים: פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' איתן ששינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' מרטי אייכנבאום, פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' ניקול אדלר, פרופ' עומר מואב, פרופ' אבישי ברוורמן, פרופ' צביקה אקשטיין, פרופ' אליס ברזיס, פרופ', אבי בן בסט, פרופ' אודי ניסן, פרופ' דני צידון, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' ראובן גרונאו, פרופ' רפי מלניק, פרופ' נתן זוסמן, פרופ' יוסי שפיגל, פרופ' משה חזן, פרופ' איתי אטר
- 12.ימני שפוי 02/03/2023 14:33הגב לתגובה זובושה של ממשלה. מושחתים נמאסתם.
- 11.שלמה 02/03/2023 13:31הגב לתגובה זורוב העם בחר בממשלה בזאת וכל המחלקת בין הפרופסורים השונים זה השאלה אם אתה ימין או שמאל
- היי טק 20/01/2025 10:18הגב לתגובה זוארדואן התעלם מכל המומחים לכלכלה בתורכיה והחליט להוריד ריבית כדי להילחם באינפלציה.האינפלציה בתורכיה קפציה ל 80% בשנה.
- 10.הגולש 02/03/2023 12:30הגב לתגובה זוכל שתינו הוא מילומה ברפורמההדבר הנכון הוא לקרא למזיקים למדינה במכוון להפסיק להסיק
- 9.יהיה מענין 02/03/2023 12:20הגב לתגובה זואין לכם מה לדאוג. כל ה"אנרכיסטים" שיש להם השכלה ומקצועות מבוקשים פשוט יעזבו למדינות מערביות אחרות. יישארו כאן הביביסטים, חרדים והמשיחיים. אז נדע האם הכלכלה וההייטק כאן יישארו חזקים והצליחו לנקות את המדינה מהשמאל או שהכל יתפורר. אם יתפורר, יהיה מאוד מעניין לצפות בקרקס. כי מה שמאחד אותם כרגע זה הכסף שאת רובו מביא ההיטק במיסים וייצוא.
- אור 20/01/2025 11:04הגב לתגובה זוכנראה שאינכם אוהבים את הארץ כמונו. יש מספיק הייטקיסטים ימנים וביביסטים אין צורך לאיים.
- 8.דניאל 02/03/2023 12:06הגב לתגובה זועם לשון מלאה בשערות מליקוק ישבן לבבן !!!!
- 7.תומר 02/03/2023 11:50הגב לתגובה זואת זה אף אחד לא אומר, אז כנראה שזה בלוף
- 6.אזרח 02/03/2023 10:56הגב לתגובה זוהזהב המועטות שהיו לישראל. לא נראה לי סביר שעשה את זה לטובת מדינת ישראל!
- 5.איתי 02/03/2023 10:29הגב לתגובה זומי שלא מתאים לו/מאיים להוציא את הכסף מכאן/מאיים לא לשרת בצבא יכול לארוז וללכת
- יריב 02/03/2023 11:11הגב לתגובה זואו שאתה רק יודע לכתוב שטויות ולא לקחת אחריות. כל העולם מזהיר אותך ואתה מתעקש להפוך אותנו לטורקיה או גרוע מכך ללבנון.
- הוא יודע להשתמט מהצבא וקבל ביטוח לאומי (ל"ת)ברור 02/03/2023 12:16
- דניאל 02/03/2023 12:08השמאל הנאלח צריך לפצות אותך !!!!
- 4.מה צריך פרופסורים, נתניהו יודע יותר טוב מהם (ל"ת)פרופסור 02/03/2023 10:22הגב לתגובה זו
- מה צריך בחירות? כניסה לקלפי לפרופסורים בלבד (ל"ת)ירון 02/03/2023 10:46הגב לתגובה זו
- 3.פוליטיקת ביבים 02/03/2023 10:09הגב לתגובה זוהליברטאנים לא רוצים שהממשלה תתערב בכלכלה, ובכלל שתהיה ממשלה קטנה. וכאן הם קבלו ממשלה נפוחה ומנופחת ובזבזנית, שמתערבת בכל פסיק מחיינו(=כלומר הממשלה רוצה להתערב בכל תחום ונושא...בניגוד לחלום הליברטאני). במקום ייעול, קבלנו קלקול
- 2.שמואל 02/03/2023 10:01הגב לתגובה זורשימת פרופסורים מהשמאל. ברור שהם נגד הרפורמה המשפטית.
- 1.מאות כלכלנים...נו שויין (ל"ת)כן כן 02/03/2023 10:00הגב לתגובה זו

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.