
ג'ון בוגל - מהפכן הקרנות הפסיביות
בגיל 35 בוגל נהפך למנכ"ל הצעיר ביותר בתעשיית הקרנות, אבל בהמשך הוא פוטר - מה שדחף אותו להקים את חברות ההשקעות שלו עם הקרנות בשותפות. למרות שבנה את Vanguard לחברה שמנהלת טריליונים, בוגל מעולם לא החזיק בחברה. לדבריו, במקום למצוא את המניות המנצחות, עדיף לקנות את כל המדד דרך תעודות סל: "אל תחפש את המחט בערמת השחת, קנה את כל הערמה"
הוא נולד ב-8 במאי 1929 במונטקלייר, ניו ג'רזי. ג'ון "ג'ק" קליפטון בוגל גדל בתקופת השפל הגדול. משפחתו איבדה את כל כספה כשהוא היה תינוק, ואביו נהפך לאלכוהוליסט. ההורים שלו התגרשו כשהיה בן 10, והוא ואחיו התפצלו בין ההורים. למרות הקשיים, בוגל קיבל מלגה ללימודים בבלייר אקדמי ופרינסטון.
בפרינסטון בוגל כתב עבודת גמר על תעשיית קרנות הנאמנות שקבעה את מסלול חייו. הוא טען שרוב הקרנות לא מצליחות להכות את השוק ולוקחות עמלות גבוהות מדי. אחרי סיום הלימודים הוא הצטרף לחברת Wellington Management, ובגיל 35 נהפך למנכ"ל הצעיר ביותר בתעשייה. אבל ב-1974, אחרי מיזוג כושל והפסדים כבדים, הוא פוטר מתפקידו בחברה.
הפיטורים נהפכו להזדמנות. בוגל הקים את Vanguard כחברה בבעלות משותפת של הקרנות עצמן - מבנה מהפכני שמבטיח שהרווחים חוזרים למשקיעים. ב-1976 הוא השיק את קרן האינדקס הראשונה לציבור - Vanguard 500. הרעיון זכה ללעג מהתעשייה. קרן פידליטי פרסמה מודעה שבה נכתב כי, "אי אפשר להשקיע בשיטת של בינוניות". הקרן גייסה רק 11 מיליון דולר בהנפקה, כישלון צורב. אבל בוגל התעקש, והיסטוריה הוכיחה שהוא צדק.
בוגל סבל מבעיות לב קשות מגיל 31. הוא עבר שישה התקפי לב והשתלת לב ב-1996. "החיים עם מחלת לב לימדו אותי לחיות כל יום כאילו הוא האחרון", הוא אמר. הוא המשיך לעבוד עד גיל 85, לכתוב ולהרצות על חשיבות העמלות הנמוכות וההשקעה הפסיבית. בוגל נפטר ב-16 בינואר 2019 בגיל 89.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שבנה את Vanguard לחברה שמנהלת טריליונים, בוגל מעולם לא החזיק בחברה. המבנה המיוחד שיצר הבטיח שהחברה שייכת לקרנות ולמשקיעים. הוא ויתר על מיליארדים פוטנציאליים. "זה לא היה קורבן," הוא אמר. "יש לי מספיק כסף לחיות בנוחות. מה שחשוב זה שעזרתי למיליוני אנשים לחסוך לפנסיה".
בוגל היה ידוע בביקורת החריפה שלו על תעשיית הפיננסים. הוא כינה את וול סטריט "קזינו", וטען שמנהלי קרנות "גונבים" מהחוסכים דרך העמלות שהם גובים. הוא עשה חישוב שלפיו התעשייה לוקחת 2.5 טריליון דולר מהחוסכים כל עשר שנים. "זו שערורייה לאומית", הוא אמר.
הצלחות בהשקעות: Vanguard 500 - הקרן הפכה לגדולה בעולם עם מאות מיליארדים; Vanguard - החברה הפכה לשנייה בגודלה בעולם עם 7 טריליון בניהול; חיסכון של טריליונים לחוסכים דרך עמלות נמוכות; פופולריזציה של השקעה פסיבית; יצירת מהפכה בתעשייה.
- לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?
- חדשות רעות לאנפייז - האם אלו חדשות טובות לסולאראדג'?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
כישלונות בהשקעות: המיזוג הכושל ב-Wellington שעלה לו בעבודה; קרן האינדקס הראשונה נחשבה כישלון בהתחלה; התנגדות מהתעשייה במשך שנים; ספקנות לגבי השקעות אקטיביות מוצלחות.
מוטו ורציונל השקעות: השקעה פסיבית בעלות נמוכה, "אל תחפש את המחט בערמת השחת, קנה את כל הערמה". בוגל האמין שאי אפשר להכות את השוק באופן עקבי, ושהעמלות הן האויב הגדול ביותר של החוסך.
ציטוטים נבחרים:
"הזמן הוא חברך של המשקיע, דחף הוא אויבו" - סבלנות ואופק ארוך הם המפתח להצלחה. מי שקופץ פנימה והחוצה מפסיד.
"עלויות חשובות. אז שימו לב להן" - עמלות נראות קטנות, אבל לאורך זמן הן אוכלות חלק עצום מהתשואה.
"אל תחפש את המחט בערמת השחת, קנה את כל הערמה" - במקום לנסות למצוא את המניות המנצחות, קנו את כל השוק דרך תעודת סל (ETF).
"השקעה פשוטה אבל לא קלה" - העקרונות פשוטים להבנה, אבל הביצוע דורש משמעת רגשית קשה.
"למד מההיסטוריה של השוק, אבל אל תניח שהיא חוזרת על עצמה" - ההיסטוריה מלמדת לקחים חשובים, אבל כל תקופה שונה.
"הסיכון הגדול ביותר הוא לא נטילת סיכון" - מי שלא משקיע בגלל פחד מסתכן באינפלציה ובהחמצת הזדמנויות.
"בחר קרן בעלות נמוכה ושכח ממנה" - הגישה הפשוטה ביותר היא הטובה ביותר לרוב האנשים.
"המנצח הסופי במשחק ההשקעות הוא מי שמחזיק את השוק" - תעודות סל מבטיחות את התשואה הממוצעת, שמכה את רוב המשקיעים האקטיביים.
"אופי חשוב יותר מאינטליגנציה בהשקעות" - משמעת וסבלנות חשובות יותר מ-IQ גבוה.
"פשטות היא המפתח להשקעה מוצלחת" - ככל שהאסטרטגיה פשוטה יותר, כך קל יותר לדבוק בה.
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותסעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים
סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו
באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.
האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק
הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.
הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים
פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.
- הבורסה בסעודיה מזנקת: ייתכן ויוסרו המגבלות על בעלות המניות במדינה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב
הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

לקראת החלטת הריבית - למה אפשר לצפות?
הבנק הפדרלי צפוי להוריד היום את הריבית ברבע אחוז, מהלך נוסף בניסיון לאזן בין האטה בשוק העבודה ללחצי אינפלציה מתמשכים, על רקע השבתת הממשל שמגבילה את זרימת הנתונים הכלכליים
השוק כבר תימחר את ההורדה הצפויה של 0.25% כמעט כעובדה מוגמרת, עם סיכוי של כ־87% להורדה נוספת בישיבת דצמבר. אך מאחורי הביטחון היחסי של המשקיעים מסתתרת דילמה של הפד׳: כיצד לאזן בין שוק עבודה שמתרכך בהדרגה לבין אינפלציה שמתקשה להתקרב ליעד של 2% ואף מראה סימני התחזקות? כל טעות בכיוון עלולה לעלות ביוקר לכלכלה האמריקנית. השבתת הממשל הפדרלי, שהחלה ב־1 באוקטובר ונמשכת כמעט חודש, הוסיפה שכבה נוספת של קושי. ההשבתה עצרה את פרסום דוח התעסוקה של ספטמבר, הנתון המרכזי לקביעת המדיניות המוניטרית והותירה את הפד עם מידע חלקי בלבד.
יו"ר הפד, ג'רום פאוול, צפוי להיות זהיר במסיבת העיתונאים שתתקיים בשעה 20:30 (שעון ישראל). על פי אנליסטים בג׳יי פי מורגן וב־Evercore ISI, הוא יימנע מרמזים ברורים לגבי החלטת דצמבר ויחזור על העיקרון הקבוע: "ההחלטות מתקבלות על סמך הנתונים, מפגישה לפגישה". מייקל פרולי, הכלכלן הראשי של ג׳יי פי מורגן, העריך כי "פאוול יעשה כל מאמץ להימנע מאיתותים מוקדמים".
האינפלציה בעלייה
האינפלציה השנתית, לפי מדד המחירים לצרכן, עלתה בספטמבר ל־3%, לעומת 2.9% באוגוסט, הנתון הממשלתי האחרון שפורסם לפני ההשבתה. מדובר בנתון גבוה מהיעד של 2%, המצביע על מגמה הפוכה מזו שהפד שואף אליה. כלכלנים רבים מייחסים את הלחצים המתמשכים לעליית המכסים שהטיל הנשיא טראמפ על יבוא מסין וממדינות נוספות. "המכסים הם למעשה העלאת המס הגדולה ביותר מאז שנות השישים", אמר לוק טילי, הכלכלן הראשי של Wilmington Trust, והדגיש כי ההשפעה ניכרת ישירות ביוקר המחיה.
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- פאוול: הפד עשוי להפסיק את צמצום המאזן בחודשים הקרובים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן העבר השני של המשוואה, שוק העבודה מציג סימני חולשה הולכים ומתרחבים. שיעור האבטלה עמד באוגוסט על 4.3%, נתון שנחשב נמוך במונחים היסטוריים, אך מדדים מעמיקים יותר מצביעים על תמונה פחות מעודדת. זמן החיפוש הממוצע אחר עבודה התארך לכמעט חצי שנה, הרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. במקביל, שיעורי הגיוס ירדו לשפל של שנים. המצב מסתבך עוד יותר מאחר שהשבתת הממשל מונעת מהפד גישה לנתונים שוטפים. בהיעדר דוחות ממשלתיים רשמיים, הבנק נאלץ להסתמך על נתונים פרטיים, דוגמת דוח ADP, שמכסה רק כ־20% מהמגזר הפרטי ואינו כולל עובדי מדינה וממשל. כך נוצרה תמונה חלקית שאינה מאפשרת קבלת החלטות מבוססת. דוח ADP האחרון אף הצביע על ירידה חדה בתעסוקה הפרטית באוגוסט ובספטמבר.
