הרב נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי. קרדיט: רז רוגובסקיזמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
תיקון חקיקה, הרחבת מספר היו"רים וייעול תהליכים הובילו לקיצור משמעותי בלוחות הזמנים בוועדות הערר. במחוז מרכז ההחלטות מתקבלות תוך 5 ימים בלבד, ובצפון: מ-105 ל-9 ימים; "אני מצפה לצמצום נוסף בלוחות הזמנים בחציון הבא"
בתוך שנתיים, ועדות הערר הפכו מצוואר בקבוק שמעכב פרויקטים והתחלות בנייה למקום שמקדם את הבנייה: לפי סיכום המחצית הראשונה של השנה, זמן ההחלטה הממוצע קוצץ דרמטית מ-77 ימים ל-10 ימים בלבד. גם משך הטיפול הכולל, מהגשת הערר ועד הפצת ההחלטה - התקצר בכ-40%: מ-146 ל-87 ימים. מאחורי הקפיצה עומדים שילוב של תיקון חקיקה, הרחבת מצבת היו"רים וניהול תפעולי הדוק יותר של הוועדות.
ביוני 2023 תוקן חוק התכנון והבנייה, כך שנפתח פתח לשקול מתן היתר גם לאחר שהוגש ערר, והוגדרה חובת בקשת רשות לערור על החלטות ועדה עצמאית. צעד שמפחית עררים “אוטומטיים” וממקד את המערכת בתיקים המהותיים. במקביל, מטה התכנון הלאומי הרחיב את פריסת היו"רים והטמיע נהלי עבודה מהירים יותר: כיום מכהנים 19 יו"רים ברחבי הארץ (7 בת״א, 4 במרכז, 3 בחיפה, 2 בצפון, 2 בירושלים ו-1 בדרום). התוצאות בשטח מבשרות על התקדמות ובמיוחד בנוגע למחוזות צפון ות״א: בצפון, ההמתנה לדיון ירדה מ־172 ל-87 ימים וזמן ההחלטה צנח מ-105 ל-9 ימים בלבד. בת״א, ההמתנה לדיון התקצרה מ-150 ל-74 ימים וזמן ההחלטה מ-126 ל-38 ימים.
גם ביתר המחוזות נרשם שיפור ניכר: בירושלים מ-70 ל-13 ימים, בחיפה מ-58 ל-10 ימים, ובמרכז, מ-31 ל-5 ימים בלבד. המשמעות בשורה התחתונה: ההכרעה מגיעה מהר בהרבה, גם אם ההמתנה לדיון עצמו עדיין עומדת על עשרות ימים בחלק מהמחוזות.
יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן אשר האחראי על עבודת ועדות הערר, מסר: "קיצור הליכי הרישוי עומד בראש סדרי העדיפויות של מטה התכנון. אני מודה לסגניתי, עו"ד שירה ברנד, על הובלת הפרויקט לייעול עבודת ועדות הערר, וליו"ר הוועדות על העבודה המאומצת - את פירותיה מתחילים לקצור כעת. אני מצפה לצמצום נוסף בלוחות הזמנים בחציון הבא".
- משרד הבינוי קורא לחברות זרות - ירידת מחירים בדרך?
- הממשלה משיקה: סבסוד פיתוח בדרום והזרמת מיליארד שקל לחיזוק הגבול הצפוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוגע בזוגות צעירים
קיצור לוחות הזמנים בוועדות הערר אינו רק עניין תפעולי של המערכת, אלא בעל השפעה ישירה על שוק הנדל"ן, בעיקר נדל"ן למגורים. כשהחלטות מתעכבות חודשים ארוכים, היזמים סופגים עלויות מימון כבדות, התחלות הבנייה
נדחות, והיצע דירות חדש מתעכב מלהגיע לשוק. המשמעות היא שהשוק כולו סובל מלחצי היצע שמזינים את רמות המחירים הגבוהות. ככל שהמערכת מתייעלת ומספקת תשובות מהירות יותר, כך ניתן לשחרר פרויקטים לשוק בזמן, להרחיב את היצע הדירות, ובכך להפחית חלק מהלחצים ולתרום ליציבות
מחירים.
גם מבחינה רגולטורית מדובר בשינוי מהותי, תיקון החוק בשנת 2023 לא רק קיצר את זמני הטיפול אלא שינה את כללי המשחק. הדרישה להגיש בקשת רשות לערור על החלטות ועדה עצמאית מצמצמת את שטף העררים שמוגשים באופן כמעט אוטומטי, ומאפשרת למערכת להתמקד בתיקים
בעלי חשיבות אמיתית. זהו מהלך שמחזיר את האיזון הנדרש בין זכותו של האזרח לערער לבין הצורך במערכת יעילה שלא תקרוס תחת עומס בלתי סביר.
חשוב לציין - עיכובים בהיתרי בנייה אינם פוגעים רק ביזמים או קבלנים, הם משפיעים על זוגות צעירים, משפחות ומשקיעים שמחכים
לדירותיהם חודשים ואף שנים. קיצור משמעותי בלוחות הזמנים מאפשר לדיירים ותיקים בפרויקטים של פינוי-בינוי לראות את הדירה שלהם הופכת לדירה נחשקת יותר בזמן קצר הרבה יותר, וכמו כן מאפשר לדירות חדשות להגיע לשוק בזמן קצר יותר, מה שמשרת את כלל הציבור.
- 1.מנשר 07/09/2025 14:01הגב לתגובה זוקיצור זמן מבורך אבל לא משמעותי לוחות הזמנים לאישורי בניה מתארכים למספר שנים ושינוי זה הוא לעג לרש וזריעת חול בעיני הזוגות הצעירים
דירה ממוצעת בישראל יקרה ב-60% מדירה ממוצעת בארה"ב; השכר שם גבוה יותר
בעוד שבארה"ב דירה ממוצעת עולה 420 אלף דולר (כ-1.4 מיליון שקל), בישראל המחיר זינק ל-2.3 מיליון שקל וזה בזמן שהשכר הממוצע אצלנו נמוך בכ-20% מאשר השכר הממוצע בארה"ב; ועדיין - משבר הנדל"ן הוא לא רק אצלנו, גם האמריקאים מתקשים לקנות דירה
מחירי הדירות בארה"ב המחיר הממוצע לבית עומד על 420 אלף דולר (כ-1.4 מיליון שקל), בישראל מחיר דירה ממוצעת הוא כ-2.3 מיליון שקל - פער של 65%. תוסיפו לנתון הזה את שכר העבודה אצלנו שנמוך בממוצע ב-205 ותקבלו שאצלנו לוקח בערך 160 חודשי משכורות להגיע לדירה, ושם כ-70. לכאורה, זה נראה שקל לקנות שם דירה, אבל הכל יחסי. ביחס אל ישראל קל יותר, אבל האמריקאים קונים פחות בגלל המחירים שלטענתם כבר לא מאפשרים לזוגות צעירים לקנות - נשמע מוכר.
מחירי הדירות בישראל בעשור האחרון זינקו ב-80%-100%, כמעט כפול מהעלייה האמריקאית של 40%-45%. במקביל, השכר הממוצע בישראל עלה בכ-40%, בדומה לעליית השכר בארה"ב.
הריבית - מקשה על הרוכשים
המשבר בשני השווקים מחמיר עקב סביבת הריבית הגבוהה. בארה"ב, הריבית על משכנתא ל-30 שנה סביב 7% לעומת 3%-4% בתקופה שלפני הקורונה. בישראל, הריבית היא באזור 5.3% בממוצע.
החישוב פשוט ומדאיג: משפחה ישראלית הלוקחת משכנתא על דירה ב-2.3 מיליון שקל (עם 25% הון עצמי) תשלם החזר חודשי של כ-10,000 שקל - כ-70% מהשכר הממוצע במשק. בארה"ב, התשלום החודשי הממוצע עומד על 2,500 דולר, שהם "רק" 40%-50% מהשכר הממוצע.
- חבל הצלה ליזמים - תוספת לשטח הממ"ד תקזז את ירידת המחירים
- עיר חדשה בין תל אביב להרצליה: כל מה שצריך לדעת על רובע דרום גלילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לריבית, יש עלויות נלוות בישראל מדובר על ארנונה שנתית של עד 10,000 שקל לדירה ממוצעת, ביטוחים שהתייקרו ב-30% בשנתיים האחרונות, ועלויות תחזוקה שזינקו עם האינפלציה. בארה"ב, מסי הרכוש והביטוחים עלו ב-20%-30% בעשור, אך הבסיס נמוך יותר.
