
דיוויד בואי הרוויח מהשירים – והקדים את שוק ההשקעות במוזיקה
המהלך נחשב לפורץ דרך: עבור עולם הפיננסים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה מוזיקה הוצגה כנכס השקעה לגיטימי. עבור בואי עצמו, זה איפשר לו להמיר את ההצלחה האמנותית שלו לכסף באופן מיידי.
עד אז, משקיעים היו רגילים להשקיע בחברות, נדל"ן או אג"ח של ממשלות.
עבור בואי עצמו, המהלך הזה היה לא רק חדשני, אלא גם חכם במיוחד. הוא איפשר לו להפוך את ההצלחה האמנותית והשירים שיצר במשך שנים רבות לכסף זמין באופן מיידי, מבלי שהיה צריך למכור את הקטלוג המוזיקלי שלו או לוותר על הזכויות עליו.
איך זה עבד?
המודל שעליו התבססו ה"Bowie Bonds" היה די פשוט: בואי הפך את ההכנסות העתידיות שלו מתמלוגים של כ-25 אלבומים לכלי פיננסי.
האג"ח היו מגובות בהכנסות מהשמעות ברדיו, שידורים ומכירות של למעלה מ-280 שירים. מי שרכש את האג"ח קיבל במשך עשר שנים את ההכנסות מהמוזיקה של בואי.
עבור המשקיעים, זה היה עסק משתלם. הם נהנו מתשואה יציבה יחסית וסיכון נמוך, מכיוון שהאג"ח היו מגובות במוזיקה פופולרית. הבנקים, ובראשם חברת פודנשאל (Prudential), חברת ביטוח. ראו בכך כלי חדשני שחיבר בין עולם התרבות לעולם
הפיננסים.
- לא רק במוסיקה: דיוויד בואי עשה היסטוריה גם בעולם העסקים
- הזמר דיוויד בואי הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסה המיידית לבואי
במקום לחכות שהתמלוגים יצטברו לאורך שנים ארוכות, הוא קיבל סכום כסף גדול במיוחד באופן מיידי. הכסף, בסך של כ-55 מיליון דולר, נכנס לחשבונו במזומן,
הסכום הגדול איפשר לבואי להמשיך וליצור, להשקיע בפרויקטים
חדשים ולהגשים רעיונות אמנותיים, מבלי להיות תלוי בהכנסות שיגיעו בעתיד הרחוק.
הוא לקח נכס שייצר לו הכנסות קבועות לאורך זמן – המוזיקה שלו – והפך אותו להון זמין ומזומן כאן ועכשיו, הוא למעשה המיר את התזרים העתידי שלו למזומן מיידי. מה שחיזק את מצבו הכלכלי.
המהלך הכלכלי של דיוויד בואי עורר הדים גדולים, לא רק בעולם המוזיקה, אלא בעיקר בתעשיית ההון העולמית. עד ל"Bowie Bonds",בואי, יחד עם הבנקים שעבדו איתו, הוכיח לראשונה באופן מעשי שניתן להתייחס לקטלוג של אמן מצליח בדיוק כמו לנכס פיזי, כמו נדל"ן מניב.
זו הייתה פעם ראשונה שבה קניין רוחני הוצג כנכס שיכול לשמש כבסיס פיננסי יציב להנפקת אג"ח,
- מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
לא רק בואי הרוויח גם המערצים שהחליטו לקנות "Bowie Bonds".
ההימור הכלכלי של בואי התברר גם כהימור מצוין מבחינת העיתוי. בשנת 2007, עשר שנים לאחר שהונפקו, נפרעו האג"ח במלואן. המשקיעים קיבלו את כל כספם בחזרה, בתוספת הריבית שהובטחה להם.
העיתוי היה מושלם: הנפרעות התרחשה שנה אחת בלבד לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי של 2008. לו ההחזר היה נדחה אפילו במעט, ייתכן מאוד שהמשקיעים היו נפגעים, והמשבר היה מערער גם
את הערך של ה"Bowie Bonds".
ההשפעה על השוק כיום
מאז הנפקת ה־"Bowie Bonds" ב־1997, הרעיון שמוזיקה יכולה לשמש כנכס השקעה רק הלך והתחזק. אם אז זה היה מהלך ניסיוני וחדשני, היום מדובר בשוק גלובלי שמגלגל מיליארדי דולרים מדי שנה.
קטלוגים של אמנים גדולים נמכרים לחברות השקעה וקרנות שמחפשות הכנסות יציבות מתמלוגים של סטרימינג, רדיו, פרסומות וקולנוע. בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, סטינג ואחרים כבר מכרו את זכויות השירים שלהם בסכומים שמגיעים למאות מיליוני דולרים. המודל שבואי יצר הראה שאפשר להתייחס
ליצירה אמנותית, כמו שיר או אלבום, באותו אופן שבו מתייחסים לנדל"ן או לאג"ח: נכס שמייצר הכנסות קבועות. עבור האמנים, מכירת הזכויות או מינופן מאפשרת להם לקבל סכום כסף גדול במזומן באופן מיידי. מנגד, למשקיעים זה מציע דרך להשיג הכנסה שוטפת בסיכון נמוך יחסית, בזכות
הפופולריות המתמשכת של המוזיקה.
למה הגופים הפיננסיים התעניינו באג"ח של דיוויד בואי?
כאשר דיוויד בואי הנפיק את ה"Bowie Bonds" בשנת 1997, הוא יצר מוצר פיננסי שמיד משך את תשומת הלב של משקיעים גדולים כמו בנקים וגופים מוסדיים. למרות החדשנות שבו, האג"ח הציעו יתרונות ברורים שהפכו אותן להשקעה אטרקטיבית במיוחד.
הכנסות יציבות וצפויות
השירים של בואי היו להיטים במשך עשרות שנים. הם הושמעו ללא הפסקה ברדיו, נכנסו לפסקולים של סרטים ושימשו בפרסומות. ההכנסות האלה היו צפויות ויציבות, בדומה להשקעה בנדל"ן שמניב שכר דירה קבוע. מבחינת המשקיעים, זה היה כמו מקור הכנסה שוטף שאינו תלוי בתנודות בשוק ההון.
פיזור סיכונים באותה תקופה
רוב ההשקעות התרכזו בתחומים מוכרים כמו מניות או אג"ח של ממשלות. מוזיקה הייתה קטגוריה שונה לחלוטין, שאינה מושפעת ישירות מהכלכלה. הוספת האג"ח של בואי לתיק ההשקעות איפשרה למשקיעים לפזר את הסיכון שלהם: גם אם שוק המניות היה יורד, התמלוגים של בואי המשיכו לזרום.
סיכון נמוך יחסית
למרות שמדובר במוצר חדש, האג"ח של בואי נחשבו בטוחות יחסית. הפופולריות המתמשכת של שיריו נתפסה כערבות לכך שהם ימשיכו לייצר הכנסות גם בעתיד. חברות הדירוג נתנו לאג"ח ציון גבוה, מה שחיזק את הביטחון של המשקיעים.
ערך תדמיתי וחדשנות
מעבר לכסף, האג"ח של בואי העניקו
למשקיעים יוקרה. היכולת להחזיק בנכס שקשור לאייקון תרבות עולמי כמו בואי נתנה ערך מוסף גדול. בנוסף, עצם החדשנות של הרעיון הראתה שמי שמשקיע בו הוא בעל חזון.
מי הלך בעקבות בואי?
עם השנים הלכו בעקבותיו לא מעט אמנים מהשורה הראשונה.
עסקאות הקטלוג הפכו לנפוצות, וכמה מהשמות הגדולים ביותר בתעשייה כבר מכרו את זכויותיהם בעסקאות של מאות מיליוני דולרים:
בוב דילן: בשנת 2020, בוב דילן, אחד מגדולי כותבי השירים בהיסטוריה, מכר את כל הזכויות על
שיריו לחברת יוניברסל מיוזיק. העסקה הוערכה בסכום של כ-400 מיליון דולר. והוא הוכיח שקטלוג של אמן יכול להפוך לנכס השקעה שמגלגל מאות מיליונים. המהלך הזה למעשה פתח את הדלת לעסקאות דומות אחרות.
ברוס ספרינגסטין:
בשנת 2021, ספרינגסטין המכונה "הבוס" העביר לחברת סוני את זכויות כל שיריו, כולל ההקלטות והוצאתם לאור, בעסקה שהגיעה לכ-500 מיליון דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם על קטלוג של אמן יחיד,
סטינג: בשנת 2022,
סטינג מכר ליוניברסל את כל יצירותיו, הן מקריירת הסולו שלו והן מתקופתו בלהקת הפוליס. העסקה הוערכה בכ-300 מיליון דולר. בכך הצטרף סטינג למגמה שבה אמנים בעלי להיטי ענק נצחיים מנצלים את ערכם במזומן.
Fleetwood Mac: חברי
הלהקה מכרו חלק מהקטלוג שלהם לחברת Primary Wave בעסקאות שונות, שערכן נאמד במאות מיליוני דולרים. המהלך כלל זכויות על להיטים כמו "Dreams" ו-"Go Your Own Way", שעדיין מניבים הכנסות עצומות מסטרימינג ומשידורים.
ניל יאנג:
ניל יאנג בחר בגישה מעט שונה. בשנת 2021, הוא מכר 50% בלבד מהקטלוג שלו לקרן Hipgnosis Songs Fund תמורת כ-150 מיליון דולר. העסקה אפשרה לו לשמור על שליטה חלקית בשיריו, ולקבל במקביל הכנסה מיידית וגבוהה.
כוכבי הדור החדש: המגמה אינה מוגבלת רק
לוותיקים. גם כוכבים צעירים יחסית כמו שאקירה וג'סטין טימברלייק מכרו בשנים האחרונות את זכויותיהם כדי לנצל את הביקוש הגבוה מצד קרנות השקעה המקימות קרנות ייעודיות לרכישת זכויות על מוזיקה.
הסיכון שעלה לימים
האג"ח של בואי אולי הוצגו כהשקעה בטוחה ויציבה, אך בתחילת שנות ה-2000 התברר כי גם המודל החכם הזה לא היה חסין בפני שינויים טכנולוגיים דרמטיים. באותה תקופה, האינטרנט החל לשנות את פני תעשיית המוזיקה במהירות מסחררת. עלייתם של שירותי שיתוף קבצים והורדות פיראטיות.
בעקבות המגמה החדשה, ההכנסות ממוזיקה הפכו לפחות צפויות ויציבות. כתוצאה מכך, חברות דירוג האשראי, שבתחילה נתנו לאג"ח של בואי ציון גבוה, החלו להוריד את הדירוג שלהן. המשמעות הייתה שהאג"ח נתפסו פתאום כהשקעה מסוכנת יותר, למרות שהיו מגובות בקטלוג של אחד
האמנים המצליחים בעולם.
בסופו של דבר, החשש התברר כמוגזם. קטלוג השירים של בואי היה חזק ועמיד מספיק כדי לעמוד בפני הטלטלות, והאג"ח נפרעו במלואן בשנת 2007, זמן קצר לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי.
אפילו מוזיקה, שנחשבת לנכס יציב, עלולה
לאבד ערך כשיש שינוי טכנולוגי גדול כמו מעבר לאינטרנט והורדות פיראטיות.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
