הבת תבעה את האם - שנישלה אותה מהירושה

בבית המשפט לענייני משפחה ניצבה אם בת 83 מול בתה. השתיים כבר לא שמרו על קשר קרוב, והמשפט שנוהל ביניהן רק העמיק את השבר. שבוע בלבד לאחר אותו דיון, ערכה האם צוואה חדשה - צוואה שבה היא נישלה את בתה לחלוטין מהירושה, והורישה את כל רכושה לארבעת בניה. חודשים אחדים לאחר מכן נפטרה האם, והמאבק עבר כולו אל אולמות בתי המשפט. הבת טענה כי אמה כתבה את הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת, כי אחיה ניצלו את חולשתה ותלותה בהם כדי להדיר אותה מהעיזבון. האחים טענו מנגד כי מדובר ברצון ברור של האם, שנפגעה עד עמקי נשמתה מהתביעה שהגישה הבת נגדה, וכי מדובר בהחלטה חופשית וצודקת. שתי ערכאות בחנו את הראיות, שמעו עדים ומומחים, ובסופו של דבר קבעו - הצוואה תקפה, ויש לקיימה.

בית המשפט לענייני משפחה בקריות, בפסק דינה של השופטת שירי היימן, דחה את הטענות של הבת וקבע כי הצוואה משקפת את רצון האם. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה אף הוא, בפסק דין שניתן בידי ההרכב בראשות השופט חננאל שרעבי. כך נחתם עוד פרק במאבק משפחתי מתמשך, שבו זכרונות על הסתלקות מצוואת האב, מחלוקות על רכוש ונתק ארוך שנים בין אם לבת, הובילו להכרעה קשה.

השבר בין האם לבתה

שורשי הסכסוך נעוצים כבר ב-1994, עם פטירת האב. אז הסתלקו כל חמשת הילדים מירושת האב לטובת האם. הבת, שכיום היא המערערת, חתמה על תצהיר הסתלקות, אך  שנים רבות לאחר מכן טענה כי חתימתה זויפה. ב-2017 היא פתחה בהליך לביטול צו הירושה. האם, כך לפי כתבי טענותיה, חשה נבגדת. היא הגיבה בחריפות והאשימה את בתה כי היא "מכפישה אותה רק כדי לנסות ולבטל בדיעבד את תצהיר ההסתלקות".

באותו שלב כבר התערערו היחסים האישיים. האם תיארה מערכת יחסים קשה עם בתה ועם חתנה, וציינה את אכזבתה העמוקה מהם. "מבחינתה הסובייקטיבית של האם - בתה המערערת עומדת כעת מולה ומנסה לפגוע בה וברכושה", כתב בית המשפט בערעור, כשהוא מתאר את המניע שהוביל לנישול. שמונה ימים בלבד לאחר הדיון הראשון שבו ניצבה מול בתה בבית המשפט, ערכה האם צוואה חדשה. בצוואה הזו היא הדירה לחלוטין את בתה, בעוד שארבעת הבנים נקבעו כיורשים יחידים. בצוואה קודמת שערכה שלוש שנים קודם לכן, ב-2014, העניקה האם לבתה חלק מסוים, אך לאחר פרוץ הסכסוך היא החליטה לשלול ממנה הכל.

• לא הבינה על מה חתמה: נפסלה צוואה של 40% לילד אחד
• אב חולה נתן את ביתו לבתו תמורת טיפול - האחים תבעו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נקודת המחלוקת המרכזית התמקדה בשאלה אם האם היתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת של בניה בעת שחתמה על הצוואה. לשם כך מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ד"ר אדם דרנל, שבדק את מצבה הרפואי והתפקודי של האם. חוות הדעת היתה ברורה: "בשנה האחרונה לחייה המנוחה לא סבלה מליקוי קוגניטיבי או שכלי אחר שמנע ממנה להבין טיבה של צוואה ולערוך אותה. לפי החומר הרפואי לא היו לה בעיות ראיה או שמיעה. נראה שהצוואה נערכה ברצונה החופשי של המנוחה, ונראה כי חשה הכרת תודה לבניה וכלותיה שעזרו לה בשנותיה האחרונות". עם זאת, המומחה הדגיש כי האם היתה תלויה פיזית בזולת לצורך פעולות יומיומיות, אך ציין כי תלות כזו אינה שוללת בהכרח את רצונו החופשי של אדם. בעדותו בבית המשפט הוא הרחיב והסביר כי, "תלות פיזית אינה מובילה בהכרח לירידה בכוחו של אדם לעמוד על שלו".

בית המשפט שמע עדויות רבות: של הבת עצמה, של האחים, של עורך הצוואה עו"ד איברהים בחוס, ושל שני עדים חיצוניים. התרשמותו היתה ברורה - עדויות האחים והעדים החיצוניים תמכו בגרסת המשיב והפריכו את גרסת הבת. בפסק הדין נקבע כי האם לא היתה מבודדת, אלא להפך: היא חיה בסביבת בניה וכלותיה, קיבלה מהם עזרה, והיתה מוקפת גם בשכנים ומכרים. לעומת זאת, לגבי הבת נקבע כי מאז נישואיה היא "לא קיימה קשר עם האם, הפנתה לה עורף, לא כיבדה אותה, לא דאגה לה, לא ביקרה אותה ואף לא ענתה לה לטלפון". עוד קבע בית המשפט כי תהליך עריכת הצוואה התנהל כראוי: האם היא שפנתה לעורך הדין ולעדים, היא זו שיזמה את המפגשים, והבן שבמרכז ההליך לא היה מעורב כלל. "המשיב כלל לא ידע שהאם ערכה את הצוואה אלא רק בדיעבד", נקבע בפסק הדין שפורסם.

טענות להשפעה - ודחייתן

הבת טענה כי אחיה שלט באם מבחינה כלכלית וניצל את התלות שלה בו, אבל בית המשפט לא מצא לכך ראיות. נקבע כי האם אמנם הסתייעה בבנה הבכור בניהול חשבון הבנק, אך היא עצמה היתה זו שהורתה על כך. הטענות להשתלטות על כספים נדחו, וכך גם הטענות לאלימות כלכלית. מבחני ההלכה שנקבעו בעבר לעניין השפעה בלתי הוגנת - מבחן התלות, מבחן העצמאות, קשרים עם אחרים, נסיבות עריכת הצוואה ומבחן הנישול - כולם נבחנו. מסקנת בית המשפט היתה כי, "הצוואה נערכה ברצון חופשי של האם ומשקפת את רצונה".

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

בערעור לבית המשפט המחוזי, טענה הבת כי יש להתערב בממצאים. היא הצביעה על חוות הדעת הכתובה של המומחה וטענה שבית המשפט סטה ממסקנותיה. ואולם השופטים הדגישו כי אין מדובר במשפט חדש, וכי "הליך הערעור לא נועד לפתיחתו מחדש של הסכסוך כולו על כל רבדיו". השופטים הזכירו כי ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים רק במקרים חריגים, וכאן לא נמצא פגם מהותי. "הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא מעוגנים היטב בחומר הראיות ובהתרשמותו מהצדדים וראיותיהם", נכתב בהכרעת הדין. בסופו של דבר נדחה הערעור, והבת חויבה לשלם לאחיה הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל. בכך קיבלה תוקף סופי צוואת האם, שבה הורישה את כל רכושה לבניה בלבד.

למה בעצם האם נישלה את הבת מהצוואה?

מהמסמכים עולה כי האם חשה נבגדת אחרי שהבת פתחה נגדה בהליך משפטי על ירושת האב. היא הרגישה שהבת מנסה לפגוע בה ולשלול ממנה רכוש שקיבלה כדין, ולכן החליטה לשנות את הצוואה ולתת הכל רק לבניה. השופטים כתבו כי, "נקל לשער את תחושתה הקשה של האם כלפי בתה ברגע זה".

האם האם היתה במצב בריאותי שאיפשר לה בכלל להבין מה היא עושה?

כן. המומחה שמינה בית המשפט בדק את התיק הרפואי שלה וקבע שלא היה לה שום ליקוי קוגניטיבי. היא אמנם התקשתה בהליכה ובפעולות יומיומיות, אבל היתה צלולה, הבינה מה היא עושה וידעה היטב שהיא עורכת צוואה.

אז למה הבת טענה שהצוואה לא אמיתית?

הבת טענה שהאחים שלה ניצלו את התלות של האם בהם, בייחוד מכיוון שהם סייעו לה בחיי היום-יום, ולכן ההחלטה לא היתה חופשית. היא גם טענה שאח אחד שלט בחשבון הבנק של האם. בתי המשפט בחנו את הטענות ודחו אותן.

מה ההבדל בין הצוואה הקודמת לצוואה החדשה?

בצוואה מ-2014 האם השאירה לבת חלק מסוים מהירושה, אמנם קטן יותר מאשר לשאר האחים, אבל עדיין משהו. בצוואה החדשה מ-2017 היא נישלה אותה לחלוטין והעבירה את כל הרכוש לארבעת הבנים.

איך בודקים אם צוואה נעשתה בהשפעה בלתי הוגנת?

יש כמה מבחנים שבתי המשפט משתמשים בהם: האם המצווה היה תלוי לחלוטין במישהו אחר, האם הוא היה מבודד מהמשפחה או מהחברים, האם היו נסיבות חשודות בעריכת הצוואה, והאם יש הסבר הגיוני לנישול של אחד היורשים. במקרה הזה השופטים קבעו שהאם לא היתה מבודדת, היא היתה מוקפת במשפחה ובשכנים, וההסבר לנישול הבת ברור - הסכסוך המשפטי ביניהן.

האם הבן שהואשם בהשפעה על האם היה מעורב בעריכת הצוואה?

לא. השופטים קבעו שהוא בכלל לא היה נוכח כשנערכה הצוואה. האם היא זו שפנתה לעורך הדין, היא הזמינה את העדים והיא שילמה בעצמה על השירות. רק אחרי שהצוואה נחתמה נודע לו על קיומה.

מה קרה עם הערעור של הבת?

היא ניסתה לשכנע את בית המשפט המחוזי שהשופטת בערכאה הקודמת טעתה, אבל השופטים במחוזי אמרו שאין סיבה להתערב בהחלטה. בערעורים מתערבים רק כשיש טעות חריגה בממצאים, וזה לא היה המקרה כאן. לכן הערעור נדחה, והיא חויבה גם בהוצאות משפט של אחיה.

ומה לגבי היחסים האישיים במשפחה?

כאן התמונה שהתגלתה קשה. בית המשפט התרשם שהבת התרחקה מהאם עוד שנים קודם לכן, לא שמרה עמה על קשר, לא ביקרה ולא ענתה לטלפונים. מנגד, האם חיה בקרבת הבנים וכלותיה, וקיבלה מהם עזרה וסיוע. השופטים ציינו שהנתק היה בעיקר ביוזמת הבת.

במקרה אחר, באחד התיקים הטעונים ביותר שהגיעו באחרונה להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נחשפה עלילה משפחתית מורכבת: סכסוך ירושה שנהפך למסכת האשמות הדדיות, זיופים ומזימות. המנוחה, מ' ז"ל, הלכה לעולמה ב-2016 כשהיא מותירה אחריה שני ילדים: בתה ר' ובנה י'. אשתו של י', הכלה, נהפכה לדמות המרכזית בסכסוך, לאחר שנחשף כי בצוואה שערכה המנוחה ב-2015 היא הורישה לה את כל רכושה. הצוואה, שנערכה בפני עורך דין ועד נוסף, היתה ברורה וקצרה: הכלה היא היורשת היחידה. אם היא לא תהיה בין החיים, הרכוש יעבור לנכדות, בנותיה. אלא שכמה שנים לאחר מכן ביקשה הבת צו ירושה על פי דין, תוך שהיא מציגה הסתלקות מצד אחיה מחלקו לטובתה. התוצאה: היא נהפכה ליורשת הבלעדית. הכלה, שלא ידעה על כך, פנתה לבית המשפט מיד כשנודע לה על הצו ודרשה את ביטולו. ה