
בת זייפה כתב יד של אמה כדי לסכל צוואה - ותשלם מאות אלפים
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חשף פרשה יוצאת דופן, שבמסגרתה בת ניסתה לבטל צוואה של אמה המנוחה באמצעות זיוף חתימתה על פתק ביטול מפוברק. השופט קבע כי מדובר במזימה לרמות את בית המשפט ולחמוק מחלוקת העיזבון כדין. הכלה, שהיתה היורשת היחידה בצוואה, הצליחה
להוכיח את אמיתותה באמצעות העתק צילומי בלבד. הבת חויבה לשלם הוצאות משפט חסרות תקדים בסכום של 685 אלף שקל
באחד התיקים הטעונים ביותר שהגיעו באחרונה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נחשפה עלילה משפחתית מורכבת: סכסוך ירושה שהפך למסכת האשמות הדדיות, זיופים ומזימות. המנוחה, מ' ז"ל, הלכה לעולמה ב-2016 כשהיא מותירה אחריה שני ילדים: בתה ר' ובנה י'. אשתו של י', הכלה, נהפכה לדמות המרכזית בסכסוך, לאחר שנחשף כי בצוואה שערכה המנוחה ב-2015 היא הורישה לה את כל רכושה.
הצוואה, שנערכה בפני עורך דין ועד נוסף, היתה ברורה וקצרה: הכלה היא היורשת היחידה. אם היא לא תהיה בין החיים, הרכוש יעבור לנכדות, בנותיה. אלא שכמה שנים לאחר מכן ביקשה הבת צו ירושה על פי דין, תוך שהיא מציגה הסתלקות מצד אחיה מחלקו לטובתה. התוצאה: היא נהפכה ליורשת הבלעדית. הכלה, שלא ידעה על כך, פנתה לבית המשפט מיד כשנודע לה על הצו ודרשה את ביטולו. השופט ליאור ברינגר, שדן בתיק, הדגיש כבר בפתח דבריו כי "אין מנוס מביטולו של צו הירושה, משהוברר כי הנתבעת לא חשפה בפני הרשם עובדה מהותית - קיומה של צוואה מאת המנוחה".
צוואה שהוגשה בהעתק בלבד
אחת הסוגיות המרכזיות בתיק היתה העובדה שהצוואה לא הוגשה במקור, אלא רק בהעתק צילומי. הכלה טענה כי קיבלה את העותק מבעלה י', בנה של המנוחה, אך מעולם לא החזיקה במקור שלה. הנתבעת מצדה, ניסתה לערער על תקפות ההעתק.
בית המשפט קבע כי לפי הדין, ניתן להוכיח צוואה גם באמצעות העתק אם הוכח כי נעשתה כדין וכי נעשו חיפושים סבירים אחרי המקור. "משעה שאין מחלוקת שהעותק הצילומי שהוגש זהה לצוואה עליה חתמה המנוחה, הרי שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה" כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הנתבעת עצמה לא הכחישה כי אמה ערכה את הצוואה, ואף העידה כי היא ואחיה הם אלה ששכנעו אותה לעשות זאת, במטרה להבריח את העיזבון מנושי הילדים שהסתבכו בחובות עתק.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לסתור את הצוואה, הציגה הבת פתק הנושא את התאריך 17 לאוגוסט 2016, שבו נכתב כי המנוחה מבטלת את הצוואה. אלא שמומחית לכתב יד שמונתה מטעם בית המשפט קבעה חד-משמעית כי החתימה אינה של המנוחה. היא אף מצאה כי, "סביר מאוד ששתי החתימות - זו שעל הפתק וזו של הנתבעת על מסמך אחר - נכתבו על ידי אותו כותב". השופט ברינגר אימץ את חוות הדעת וקבע כי מדובר בזיוף שנעשה במסגרת "מזימה לרמות את בית המשפט". לדבריו, "ככל והצוואה הושמדה - היא הושמדה בידי הנתבעת או מי מטעמה".
במהלך הדיונים נחשפו גם מכתבים נוספים, שהתיימרו להיכתב בידי המנוחה באנגלית משפטית מורכבת, שבהם הוזכרה הצוואה. אלא שהמנוחה כלל לא ידעה אנגלית. בנה י' הודה כי המכתבים נוסחו במשרדו בחו"ל, על ידי עובדיו. בית המשפט פסל את המסמכים וקבע כי אין בהם כדי להוות צוואה או ביטול צוואה. עוד קבע השופט בהכרעתו כי, "טענתו של י', לפיה כאשר שוחח עם התובעת על 'צוואה' התכוון למכתבים אלו - אינה סבירה ואיני מאמין לו".
"תמונה עגומה של קשירת קשר"
בפסק הדין תיאר השופט ברינגר במלים חריפות את התרשמותו מהתנהלות הבת והעדים שלה.לדבריו, "העולה מהאמור היא תמונה עגומה של קשירת קשר, של אנשים שרקמו יחדיו מזימה לרמות את בית המשפט ולספר סיפורים שלא היו ולא נבראו". הוא דחה גם את הטענה כי הצוואה היתה פיקטיבית בלבד, ונועדה להבריח נכסים. "הצוואה אמיתית והיא מבטאת היטב את רצון המנוחה - שהתובעת תקבל את מלוא העיזבון, שאם לא כן ישתלטו עליו הנושים", נכתב בהכרעת הדין.
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- ניצחון לרוכשי הדירות: המחוזי החיה חברה באופן זמני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
בסופו של ההליך, קיבל בית המשפט את תביעת הכלה במלואה, הורה על ביטול צו הירושה הקודם ונתן צו לקיום הצוואה. לצד זאת, הוא חייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסכום אסטרונומי של 685 אלף שקל, כולל ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל. "הנתבעת כשלה נחרצות בהוכחת טענותיה", פסק השופט, והבהיר כי ממדיה של הפרשה והצורך להתמודד עם טענות כזב הצדיקו את פסיקת ההוצאות הגבוהה.
עו"ד אוהד הופמן, שותף במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה
בענייני משפחה וירושה, מציין כי, "לא בכל יום קובע בית המשפט באופן חד וברור שאחד הצדדים זייף מסמך כדי לנסות ולהשיג שלא כדין זכויות ירושה. בפסק הדין הנ"ל קבע בית המשפט כי הבת זייפה את המסמכים שהוגשו כביכול בשם אמה המנוחה, ואף הדגיש כי עורך הדין שהעיד מטעמה לא
דיבר אמת. כדי לבטא את מורת רוחו מהתנהלות זו, חייב השופט את הבת לשלם לגיסתה, כלתה של המנוחה, הוצאות משפט חריגות בהיקפן, בסכום עתק של 581 אלף שקל. המסר מבית המשפט חד: מי שינסה לרמות או לזייף מסמכים בהליכי ירושה - ייענש בחומרה באמצעות חיוב בהוצאות משפטיות כבדות".
למה בכלל היתה מחלוקת על הירושה?
מכיוון שהאם המנוחה השאירה צוואה שבה כתבה שכל רכושה עובר לכלתה, אשתו של הבן. אבל אחרי מותה, הבת הלכה לבית המשפט וביקשה צו ירושה רגיל, כאילו אין צוואה. רק מאוחר יותר נחשף שהיתה צוואה - ואז התחיל הקרב המשפטי.
איך אפשר להוכיח צוואה אם אין את המסמך המקורי?
החוק מאפשר להוכיח צוואה גם עם צילום או עותק, כל עוד מצליחים לשכנע את בית המשפט שהיא באמת קיימת ושנעשתה כדין. במקרה הזה, כולם הסכימו שהאם כתבה צוואה, והשופט השתכנע שהצילום שהוגש משקף נאמנה את מה שנחתם.
מה היה הקטע עם הפתק שהבת הציגה?
הבת טענה שאמא שלה כתבה פתק שבו היא מבטלת את הצוואה. ואולם מומחית לכתב יד שבדקה את המסמך אמרה חד משמעית שהחתימה לא של האם. יותר מזה - היא קבעה שהחתימה דומה מאוד לזו
של הבת עצמה.
למה השופט קבע שהיתה כאן מזימה?
מפני שהיו יותר מדי סתירות. מצד אחד הנתבעת ואחיה אמרו שהאם עשתה צוואה, מצד שני ניסו להוכיח שהיא ביטלה אותה באמצעות מסמכים מפוקפקים. השופט כתב שמדובר ב"תמונה עגומה של קשירת קשר", כלומר שהם ניסו לבנות סיפור שקרי כדי לשנות את תוצאות הירושה.
מה הסכום שהבת חויבה לשלם, ולמה כל כך הרבה?
בית המשפט חייב אותה ב-685 אלף שקל עבור הוצאות משפט. הסכום הגבוה נבע מכך שהתובעת נאלצה לנהל הליך ארוך ומסובך, עם עדויות, חקירות ומומחים, כדי להגן על זכויותיה. השופט ראה בהתנהלות של הבת ובזיוף שנעשה צעד חמור מאוד, ולכן הוא לא חסך בהוצאות.
האם הצוואה היתה אמיתית, או רק טריק כדי להבריח נכסים מהנושים?
השופט קבע שהצוואה אמיתית ומשקפת את רצון המנוחה. נכון שילדיה היו שקועים בחובות ורצו להרחיק את נכסי האם מהנושים, אבל זה לא הופך את הצוואה לבלתי חוקית. מבחינה משפטית היא תקפה לגמרי.
במקרה אחר, מאבק משפחתי ממושך סביב ירושה של אשה שנפטרה ב-2021 נכנס באחרונה לפרק חדש, לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע בערעור שהגיש אח שהתנגד לקיום צוואתה האחרונה של המנוחה. הצוואה, שנחתמה ב-2019, חולקה בין האח לשתי אחייניותיה, כשהאח קיבל את הנתח הגדול ביותר - 40% מהעיזבון ששוויו נאמד בכ-10-7 מיליון שקל. המערער, האח, לא ויתר על הטענות שהעלה במהלך השנים: הוא טען כי הצוואה האחרונה בוטלה למעשה על ידי צוואה קודמת מ-2018, וכי המסמך מ-2019 נחתם תחת השפעה בלתי הוגנת ואף הזכיר טענות קשות של זיוף חתימת המנוחה. מעבר לכך, העלה האח טענה לאלימות של אחת האחייניות, אף שלא הציג לכך ראיות ממשיות. ב

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
