ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג | (2)

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.

בישראל אקמן הוא סוג של ׳גיבור לאומי׳. כשביל אקמן החליט להיכנס להשקעה במניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב בסוף 2023, זה היה נשמע חריג אפילו במושגים של אקמן. ישראל הייתה אז בשיאו של המשבר הביטחוני וגם כלכלי הקשה בתולדותיה, שבועות ספורים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, משקיעים זרים רבים מימשו החזקות וכל שכן שלא שקלו דריסת רגל טריה בשוק הישראלי אבל אקמן החליט שזה הרגע הנכון לפתוח פוזיציה.  הוא שם כ־95 מיליון שקל על מניות הבורסה, במחיר של כ־20.6 שקל למניה. אבל הפוזיציה שלו לא התבטאה רק בכסף - הוא התבטא מעל כל במה אפשרית, וגם בעשרות ציוצים בטוויטר על הזכות של ישראל להגן על עצמה ולדרוש נקמה מאויביה וארגוני הטרור, כשהקו התקיף שלו שם אותו במקום פחות נוח מול הקולגות מהשוק שהעדיפו לגנות קלות את מתקפת הטרור במקרה הטוב או אפילו לצדד בקו הפרו פלסטיני. אבל השוק תגמל את אקמן על בחירת הצד כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל. ההחזקה של אקמן שווה סביב כ-355 מיליון שקל, מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית - כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה? ביל אקמן גם הוזמן לפתוח את המסחר באחוזת העם השבוע מתוך הערכה לפועלו למען ישראל וגם עבור שוק ההון המקומי.

בחייו האישיים, אקמן התגרש מאשתו הראשונה קארן ב-2016 אחרי 25 שנות נישואים. הגירושים עלו לו 100 מיליון דולר. ב-2019 הוא התחתן עם נרי אוקסמן, פרופסורית אמריקאית-ישראלית ב-MIT. יש לו שלוש בנות מהנישואים הראשונים. אקמן ידוע בפילנתרופיה שלו - הוא חתם על "המחויבות לתרום" של מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, והתחייב לתת את רוב הונו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצלחות בהשקעות: ההימור על קריסת הקורונה - רווח של 2.6 מיליארד דולר ב-27 מיליון דולר; צ'יפוטלה - רווח של מאות אחוזים; קנדיאן פסיפיק - הכפלת ערך החברה; סטארבקס - רווחים גדולים; דומינוס פיצה.

כישלונות בהשקעות: הרבלייף - הפסד של 4 מיליארד דולר; ואליאנט - הפסד של 3 מיליארד; טארגט - הפסד של 500 מיליון דולר; בורדרס - פשיטת רגל; JC Penney - כישלון מוחלט.

מוטו ורציונל השקעות: השקעה אקטיביסטית - לקחת פוזיציות גדולות ולדחוף לשינויים בחברה. אקמן מחפש חברות עם פוטנציאל שלא ממומש.

ציטוטים נבחרים:

"הסיכון הגדול ביותר הוא לא לקחת סיכון" - בעולם משתנה, השמרנות יתר יכולה להיות מסוכנת יותר מנטילת סיכונים מחושבים.

"אופי החברה חשוב יותר מהמחיר" - חברה איכותית במחיר הוגן עדיפה על חברה בינונית במחיר זול.

"התמקד במעט רעיונות גדולים" - ריכוז במספר קטן של השקעות מאפשר מחקר עמוק והשפעה משמעותית.

"זמן הוא החבר של העסק הטוב" - חברות איכותיות משתפרות עם הזמן, סבלנות משתלמת.

"המחקר העמוק ביותר מניב את התוצאות הטובות ביותר" - אין תחליף לעבודה קשה ומחקר יסודי.

"בטווח הקצר השוק הוא מכונת פופולריות" - מחירים בטווח הקצר מושפעים מרגשות ולא מעובדות.

"הרעיונות הטובים ביותר הם לעתים קרובות הפשוטים ביותר" - מורכבות יתר היא לרוב סימן לבעיה.

"אל תשקיע במשהו שאתה לא מבין" - אם אינך יכול להסביר את ההשקעה בפשטות, היא כנראה לא מתאימה לך.

"סבלנות היא יתרון תחרותי" - היכולת לחכות לזמן הנכון נותנת יתרון על פני משקיעים חסרי סבלנות.

"השקעה היא מרתון, לא ספרינט" - הצלחה ארוכת טווח דורשת חשיבה ארוכת טווח, לא ניסיונות להתעשר מהר.

הרשימה המקיפה הזו מציגה עשרים גורואים שעיצבו את עולם ההשקעות המודרני. כל אחד מהם פיתח גישה ייחודית, עבר כישלונות משמעותיים, ולמד לקחים יקרי ערך. המשותף לכולם הוא המשמעת, הסבלנות, והיכולת ללמוד מטעויות. הסיפורים האישיים שלהם מוכיחים שהצלחה בהשקעות דורשת לא רק אינטליגנציה פיננסית, אלא גם כוח נפשי, עקביות ואומץ לפעול נגד הזרם.

הציטוטים שלהם, שנאספו לאורך עשרות שנים של ניסיון, מהווים מקור חוכמה בלתי נדלה למשקיעים בכל הרמות. מבאפט שמלמד אותנו על סבלנות וערך, דרך סורוס שמדגיש את חשיבות הגמישות המחשבתית, ועד דאליו שדורש שקיפות רדיקלית - כל גורו תורם פרספקטיבה ייחודית להבנת השווקים.

מה שמרשים במיוחד הוא שלמרות ההבדלים העצומים בגישות - מהשקעת ערך שמרנית ועד ספקולציות אגרסיביות, מהשקעות פסיביות ועד אקטיביזם תוקפני - כולם הצליחו להניב תשואות יוצאות דופן לאורך זמן. זה מוכיח שאין דרך אחת נכונה להשקיע, אלא שההצלחה תלויה במציאת הגישה שמתאימה לאישיות, למזג ולכישורים האישיים של כל משקיע.

הלקח החשוב ביותר מכל הגורואים הללו הוא שהשקעה מוצלחת היא מסע ארוך טווח שדורש למידה מתמדת, התאמה לשינויים, וענווה להודות בטעויות. כפי שצ'רלי מאנגר אמר בחוכמתו האופיינית: "המשחק הזה קשה, ואנשים שחושבים שהוא קל הם אידיוטים."



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    BILL ACKMAN WE LOVE U (ל"ת)
    אנונימי 09/09/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 09/09/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    מדוע להזכיר את השם של סורוס
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".




מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.