סוף עידן הטלוויזיה?
במסגרת סקר צרכנים מקיף שערכה לאחרונה חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ' בארה"ב, נשאלו הצרכנים מהו המכשיר האלקטרוני החשוב ביותר להם – זה שהם לא היו יכולים לחיות בלעדיו. בעוד מכשיר הטלוויזיה, כצפוי, הוכתר כמכשיר הפופולארי ביותר בקרב כלל האוכלוסייה, מעלה המחקר של פורסטר כי ההעדפות באשר למכשיר האלקטרוני החשוב ביותר משתנות בהתאם לקבוצות הגיל.
קבוצת הגילאים הצעירה, של בני 18 עד 26, אומרים שהמכשיר האלקטרוני החשוב ביותר עבורם הוא המחשב האישי – קרוב ל-40 אחוז דירגו אותו במקום הראשון. במקום השני עבור קבוצת גיל זו נמצא הטלפון הסלולארי, עם 26 אחוז. בקרב קבוצת הגילאים הבאה, של בני 26 עד 40, עדיין נמצא המחשב במקום הראשון, אם כי למקום השני הגיע מכשיר הטלוויזיה, תוך שהוא מקדים את הטלפון הסלולארי. עבור שתי קבוצות הגיל הבוגרות, זו של בני 51 עד 61, וזו של בני 62 ומעלה, מכשיר הטלוויזיה הוא החשוב ביותר, כאשר קבוצת בני ה-62 ומעלה היא זו הקשורה ביותר לטלוויזיה – 43 אחוז מהם אומרים שהם אינם יכולים לחיות בלי המכשיר.
מהמחקר עולה כי ככל שהכנסת משק הבית עולה, כך הצרכנים מעדיפים את המחשב על פני הטלוויזיה. במקביל, מתגובות הצרכנים עולה כי ככל שעולה הכנסת משק הבית, כך הופכים הצרכנים תלויים יותר ויותר במכשירים אלקטרוניים שונים. בקרב בתי-אב שהכנסתם עולה על 75,000 דולר בשנה, רק 17 אחוז אמרו שהם יכולים לנהל את חייהם בלי בעיה, ללא כל מכשיר אלקטרוני שהוא. לשם השוואה, בקרב בתי אב בהם ההכנסה השנתית נמוכה מ-35,000 דולר, ציינו 31 אחוז שהם יכולים להסתדר היטב ללא כל מכשיר אלקטרוני.
נקודה מעניינת העולה מהמחקר היא כי הצרכנים מעניקים חשיבות גדולה בהרבה למחשבים השולחניים שלהם, בהשוואה למחשבים הניידים, גם בקרב בתים בהם קיימים גם אלה וגם אלה. מתוך כלל בתי האב המחוברים לאינטרנט, ציינו 24 אחוז מהם שהמחשב השולחני הוא החשוב להם ביותר, ואילו רק 7 אחוז ציינו שהם קשורים יותר למחשב הנייד שלהם.
"אין ספק, וזו תהיה תוצאה בלתי נמנעת, ששלטונה ארוך השנים של הטלוויזיה, בתור המכשיר האלקטרוני החשוב ביותר בחייהם של הצרכנים, יגיע לסיומו כאשר מחשבים אישיים, טלפונים סלולאריים וכן מכשירים אלקטרוניים נוספים יעבירו יותר ויותר תכנים בתחומי הבידור, התקשורת והמדיה לצרכנים", אומרים בפורסטר. "עם זאת, הדבר לא יתרחש בשנים הקרובות – הטלוויזיה נמצאת כיום ברוב בתי-האב בארה"ב, ו-54 אחוז מבתי האב יחזיקו בבעלותם טלוויזיה מתקדמת מסוג HDTV עד שנת 2011. המשמעות היא שהטלוויזיה אינה מתה, אלא הופכת להיות אחד מתוך מגוון הערוצים בהם משתמשים המפרסמים, המפיצים ובעלי התכנים. במקביל, המחשבים האישיים והטלפונים הסלולאריים ימשיכו לצבור מומנטום".
בפורסטר מציינים כי לתוצאות המחקר יש חשיבות רבה עבור משווקים. כך לדוגמה, משווקים אשר פונים לקבוצת הגיל הצעירה, של בני 18 עד 26, אינם יכולים להסתמך אך ורק על הטלוויזיה לצורך הפצת מסרים שיווקיים. במקום זאת, משווקים לקבוצת גיל זו צריכים להפנות יותר ויותר תקציבים לשיווק אינטראקטיבי באמצעות האינטרנט או הטלפון הסלולארי. בדומה לכך, משווק אשר שוקל קמפיין שיווקי באמצעות הטלפון הסלולארי צריך להיות מודע לכך שפנייה לקבוצות הגיל המבוגרות באמצעות הטלפון הסלולארי תהיה בלתי יעילה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
