שר סורי: "שישראל תגבש הזמנה למשא ומתן"
נשמעות היום זמירות דומות גם מכיוון השכנה מצפון: שר ההסברה הסורי, ד"ר מוחסן בלאל, אומר הבוקר בראיון טלוויזיוני כי "ממשלת ישראל מאויימת בהפלתה ולכן יש בתוכה כאלה הקוראים לשוב לתהליך השלום", אך עם זאת קורא לישראל לגבש הזמנה למו"מ. במקביל, אומר חבר הפרלמנט הסורי, ד"ר מוחמד חבש, לעיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון, כי "לסוריה אין מבחינה עקרונית מניעה לקיים משא ומתן גלוי ומציאותי".
שר ההסברה הסורי, ד"ר מוחסן בלאל, אמר בראיון טלוויזיוני כי "ממשלת ישראל מאויימת בהפלה, ולכן יש בתוכה כאלו שאומרים שיש צורך לשוב לתהליך השלום". בלאל הוסיף כי האופציה של סוריה היתה ונותרה שלום צודק וכולל, שיכלול את החזרת הגולן ומה שנותר מדרום לבנון והשטחים הפלשתיניים, והקמת מדינה שבירתה בירושלים.
"לפצוח במו''מ עם סוריה". בשמאל מיהרו לברך על דבריו של דיכטר וקראו להתחיל בשיחות עם אסד כדי למנוע מלחמה נוספת.
הוא הוסיף, כי סוריה קראה יותר מפעם אחת לחידוש המשא ומתן מהיכן שנפסק, ואם "הישראלים רצינים בהזמנה הזו, עליהם לגבש אותה, שהרי האופציה של סוריה היא השלום".
בעיתוני סוריה צוטט שר ההסברה הסורי כמי שאומר כי בממשלת ישראל יש בלבול בעמדות, בהתייחסו ל"סתירות" בתוך הממשלה. לדבריו, ישראל דוחה את הדרישות לשלום צודק וכולל, ואינה מחוייבת להחלטות הבינלאומיות שאותן הגדיר "לגיטימיות".
במקביל, אמר גם חבר הפרלמנט הסורי, ד"ר מוחמד חבש, בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט", כי "לסוריה אין מבחינה עקרונית מניעה לקיים משא ומתן גלוי ומציאותי". חבש הוסיף כי לא סוריה היא זו שהפסיקה את המו"מ לשלום, אלא ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, שעשה זאת לאחר פרוץ האינתיפאדה. ד"ר חבש אמר בנוסף כי חידוש המו"מ אין פירושו ש"העניינים הולכים בכיוון פיתרון, ושהבעיות יסתיימו". עם זאת, הגדיר את חידוש המו"מ, אם אכן ייצא לפועל, כ"צעד חשוב".
ד"ר חבש נחשב לנציג הזרם האיסלאמי בפרלמנט הסורי. עם זאת, הוא אינו נמנה עם גורמי האופוזיציה האיסלאמית, שבראשה עומד ארגון "האחים המוסלמים", אלא דווקא עם גורמי השלטון ועם אנשי הדת הממסדיים.
"לא לזנק למו"מ עם סוריה"
התבטאויותיהם של בלאל וחבש מגיעות לאחר שבוע בו סערה הקשת הפוליטית בישראל בנוגע למו"מ אפשרי עם סוריה. לפני כשבוע, יממה לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש בלחימה בצפון, נאם הנשיא הסורי, בשאר אסד, והצהיר כי "בחרנו אמנם בשלום כאופציה אסטרטגית, אבל יש לנו דרכים אחרות להשיב את זכויותינו. כשהשלום מתרחק, מתגלות האופציות להשבת הזכויות", הוסיף אסד. בנוסף, אמר הנשיא הסורי כי "ישראל לא מותירה ברירה, אלא לשנוא אותה".
שעות ספורות לאחר נאומו של אסד, ולמרות התוכן הלוחמני בדבריו, אמר שר הביטחון, עמיר פרץ, כי "צריך לחדש את ההידברות עם הפלשתינים, לקיים הידברות עם לבנון ואף להכין את התנאים להידברות עם סוריה".
חמישה ימים לאחר מכן נדרש ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לסוגיית ההתנהלות בחזית הסורית, וציין בישיבת הממשלה כי הדיבורים בנושא סוריה עלולים לגרום לחוסר הבנה בדמשק. "לא חייבים להזהיר אותנו כל יום ממלחמה נגד סוריה, ומצד שני מיד לזנק למו"מ איתם", אמר. "כל אמירה כזו יוצרת רשמים, שהצד השני לא בהכרח מבין אותם כפי שהיינו רוצים שיבין אותם".
בניגוד לעמדתו של אולמרט, קרא אתמול גם השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, לפתיחת מו"מ מול הסורים, ואף לא פסל אפשרות לוויתור על רמת הגולן. "מהלך של שיחות מול סוריה הוא לגיטימי", אמר דיכטר. "היה ויסתבר שיש עם מי לדבר ועל מה לדבר, הרעיון הוא נכון. ישראל יכולה ליזום את זה, אבל בסופו של דבר בסוגיות האלו היוזמות בדרך כלל הן של צד שלישי, וצד שלישי יש בעולם למכביר. אם צד שלישי יפנה אלינו, צריך להשיב בחיוב".
שעות ספורות לאחר מכן, הצטרפה גם שרת החינוך, יולי תמיר, לקריאתו של דיכטר, וקראה גם היא לפתוח באופן מיידי במשא ומתן לשלום עם סוריה. "נפתח פתח למהלך שיכול להוביל לשלום עם לבנון וסוריה וחבל לפספס אותו", אמרה.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
