ד"ש איפקס הולדינגס הרוויחה 8.5 מיליון שקל ברבעון
בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס" פירסם הבוקר דו"חות כספיים לרבעון השלישי, המצביעים על הצלחתה של הקבוצה ביישום אסטרטגיית הצמיחה שלה. הקבוצה מתמחה בניהול קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקי השקעות. כמו כן, עוסקת הקבוצה בחיתום וניהול הנפקות, וכן משמשת כחברה בבורסה לני"ע בת"א.
רווחי "דש איפקס הולדינגס" גדלו בתקופת הדיווח: רווחי הקבוצה נטו לתקופת שלושת הרבעונים הראשונים עמדו על 31.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של כמיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי הקבוצה ברבעון השלישי לבדו עמדו על כ-8.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-1.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2004.
הכנסות הקבוצה גדלו באופן חד ומשמעותי בכל תחומי הפעילות שלה. ההכנסות גדלו ב-179% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בסה"כ בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו הכנסות הקבוצה על סכום של 134 מיליון שקל לעומת 49.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 170%.
מאז תחילת השנה הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בסכום של 57.2 מיליון שקל. זאת, לעומת תזרים מזומנים שלילי בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון האחרון בלבד הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ב-17.3 מיליון שקל. הישג זה ראוי להדגשה מיוחדת לאור העובדה שהקבוצה נמצאת בתהליך של צמיחה מהירה.
עידו נויברגר וויקטור שמריך, מנכ"לים משותפים ב"דש איפקס" אמרו עם פרסום הדו"חות: "דש איפקס הולדינגס" היא אחת הקבוצות הצומחות ביותר בשוק ההון הישראלי. מרבית המשאבים שלנו עד כה הופנו לגידול וצמיחה בתחום קופות הגמל, משום שרצינו להתבסס ולתת פתרון איכותי לאפיק החיסכון לטווח ארוך".
המנכ"לים הוסיפו ומסרו כי ,לאחר שהצלחנו ליצור בקופות הגמל קצבי צמיחה גבוהים ועקביים לצד תשואות יוצאות דופן ללקוחות, אנו מתכוונים בתקופה הקרובה להפנות יותר משאבים ניהוליים ושיווקיים כדי לנסות ולשכפל את ההצלחה גם בתחום החיסכון לטווח קצר, קרי - קרנות הנאמנות של הקבוצה".
"בנוסף, אנו נכנסים בימים אלה גם לתחום קרנות הגידור, ויש לנו עוד תכניות רבות לעתיד. אנו מודים לעובדי הקבוצה, לאנליסטים במחלקת המחקר ולמנהלי ההשקעות, שעבודתם המעולה נושאת פרי ומאפשרת לקבוצה להמשיך ולצמוח, ולבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בתחומה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
