ד"ש איפקס הולדינגס הרוויחה 8.5 מיליון שקל ברבעון

מול הפסד של 1.5 מיליון שקל. שוק ההון הגואה נותן את אותותיו בבית ההשקעות. ההכנסות גדלו ב-179% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-46 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס" פירסם הבוקר דו"חות כספיים לרבעון השלישי, המצביעים על הצלחתה של הקבוצה ביישום אסטרטגיית הצמיחה שלה. הקבוצה מתמחה בניהול קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקי השקעות. כמו כן, עוסקת הקבוצה בחיתום וניהול הנפקות, וכן משמשת כחברה בבורסה לני"ע בת"א.

רווחי "דש איפקס הולדינגס" גדלו בתקופת הדיווח: רווחי הקבוצה נטו לתקופת שלושת הרבעונים הראשונים עמדו על 31.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של כמיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי הקבוצה ברבעון השלישי לבדו עמדו על כ-8.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-1.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2004.

הכנסות הקבוצה גדלו באופן חד ומשמעותי בכל תחומי הפעילות שלה. ההכנסות גדלו ב-179% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בסה"כ בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו הכנסות הקבוצה על סכום של 134 מיליון שקל לעומת 49.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 170%.

מאז תחילת השנה הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בסכום של 57.2 מיליון שקל. זאת, לעומת תזרים מזומנים שלילי בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון האחרון בלבד הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ב-17.3 מיליון שקל. הישג זה ראוי להדגשה מיוחדת לאור העובדה שהקבוצה נמצאת בתהליך של צמיחה מהירה.

עידו נויברגר וויקטור שמריך, מנכ"לים משותפים ב"דש איפקס" אמרו עם פרסום הדו"חות: "דש איפקס הולדינגס" היא אחת הקבוצות הצומחות ביותר בשוק ההון הישראלי. מרבית המשאבים שלנו עד כה הופנו לגידול וצמיחה בתחום קופות הגמל, משום שרצינו להתבסס ולתת פתרון איכותי לאפיק החיסכון לטווח ארוך".

המנכ"לים הוסיפו ומסרו כי ,לאחר שהצלחנו ליצור בקופות הגמל קצבי צמיחה גבוהים ועקביים לצד תשואות יוצאות דופן ללקוחות, אנו מתכוונים בתקופה הקרובה להפנות יותר משאבים ניהוליים ושיווקיים כדי לנסות ולשכפל את ההצלחה גם בתחום החיסכון לטווח קצר, קרי - קרנות הנאמנות של הקבוצה".

"בנוסף, אנו נכנסים בימים אלה גם לתחום קרנות הגידור, ויש לנו עוד תכניות רבות לעתיד. אנו מודים לעובדי הקבוצה, לאנליסטים במחלקת המחקר ולמנהלי ההשקעות, שעבודתם המעולה נושאת פרי ומאפשרת לקבוצה להמשיך ולצמוח, ולבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בתחומה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.