ד"ש איפקס הולדינגס הרוויחה 8.5 מיליון שקל ברבעון

מול הפסד של 1.5 מיליון שקל. שוק ההון הגואה נותן את אותותיו בבית ההשקעות. ההכנסות גדלו ב-179% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-46 מיליון שקל
חזי שטרנליכט |

בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס" פירסם הבוקר דו"חות כספיים לרבעון השלישי, המצביעים על הצלחתה של הקבוצה ביישום אסטרטגיית הצמיחה שלה. הקבוצה מתמחה בניהול קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקי השקעות. כמו כן, עוסקת הקבוצה בחיתום וניהול הנפקות, וכן משמשת כחברה בבורסה לני"ע בת"א.

רווחי "דש איפקס הולדינגס" גדלו בתקופת הדיווח: רווחי הקבוצה נטו לתקופת שלושת הרבעונים הראשונים עמדו על 31.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של כמיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי הקבוצה ברבעון השלישי לבדו עמדו על כ-8.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-1.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2004.

הכנסות הקבוצה גדלו באופן חד ומשמעותי בכל תחומי הפעילות שלה. ההכנסות גדלו ב-179% ברבעון השלישי והסתכמו בכ-46 מיליון שקל. בסה"כ בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו הכנסות הקבוצה על סכום של 134 מיליון שקל לעומת 49.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 170%.

מאז תחילת השנה הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בסכום של 57.2 מיליון שקל. זאת, לעומת תזרים מזומנים שלילי בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון האחרון בלבד הסתכם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ב-17.3 מיליון שקל. הישג זה ראוי להדגשה מיוחדת לאור העובדה שהקבוצה נמצאת בתהליך של צמיחה מהירה.

עידו נויברגר וויקטור שמריך, מנכ"לים משותפים ב"דש איפקס" אמרו עם פרסום הדו"חות: "דש איפקס הולדינגס" היא אחת הקבוצות הצומחות ביותר בשוק ההון הישראלי. מרבית המשאבים שלנו עד כה הופנו לגידול וצמיחה בתחום קופות הגמל, משום שרצינו להתבסס ולתת פתרון איכותי לאפיק החיסכון לטווח ארוך".

המנכ"לים הוסיפו ומסרו כי ,לאחר שהצלחנו ליצור בקופות הגמל קצבי צמיחה גבוהים ועקביים לצד תשואות יוצאות דופן ללקוחות, אנו מתכוונים בתקופה הקרובה להפנות יותר משאבים ניהוליים ושיווקיים כדי לנסות ולשכפל את ההצלחה גם בתחום החיסכון לטווח קצר, קרי - קרנות הנאמנות של הקבוצה".

"בנוסף, אנו נכנסים בימים אלה גם לתחום קרנות הגידור, ויש לנו עוד תכניות רבות לעתיד. אנו מודים לעובדי הקבוצה, לאנליסטים במחלקת המחקר ולמנהלי ההשקעות, שעבודתם המעולה נושאת פרי ומאפשרת לקבוצה להמשיך ולצמוח, ולבסס את מעמדה כקבוצה מובילה בתחומה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.52%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.