להתראות אפקט פרץ? ת"א תפתח על רקע הפרטת לאומי
הבורסה בתל אביב תפתח הבוקר את המסחר במגמה מעורבת עם נטיה לעליות, כך מסמנים לפי שעה פערי הארביטראז' מאמש מוול סטריט. מכרז לאומי שהושלם במהלך הלילה בהצלחה רבה ירכז עניין. כמו כן, עננת אי הוודאות הפוליטית עדיין מרחפת מעל המשקיעים באחד העם שימשיכו לעקוב היום בדריכות אחר ההתפתחויות הפוליטיות שעשויות להעיב על המגמה החיובית.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 754.72 הנקודות, מדד ת"א 100 יחל להיסחר ברמה של 762.83 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ברמת 390.78 הנקודות.
בעניין פערי הארביטראז', המגמה מעורבת: בי.או.אס בולטת בפער חיובי של 3.3%+, ענקית הפרמצבטיקה, טבע 1.7%+, וליפמן עם 0.42%+. בצד השלילי של המתרס: פרטנר עם 0.18%-, אודיוקודס 1.14%-, פריגו 1.04%-, אלביט מערכות 0.53%-.
במהלך הלילה הושלמה הפרטת בנק לאומי בתמורה ל-2.474 מיליארד שקל, אם תמומש האופציה בעוד שנה וחצי תגיע התמורה ל-4.617 מיליארד שקל. הרוכשת היא קבוצת ברנע השקעות (סרברוס - גביראל). מדובר בפרמיה של 16% ביחס לשער הסגירה של המניה אתמול, דבר שעשוי להזניק את המניה בפתיחה.
מכתשים אגן דיווחה על עוד רבעון מוצלח ההכנסות טיפסו ב-10.8% ל-402.1 מיליון דולר, והרווח הנקי זינק ב-26% ל-47.1 מיליון דולר. החברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות.
מניות חברת הטלפוניה, בזק ירכזו היום עניין רב, זאת לאחר שחתמו אתמול את המסחר בעליה של 2.5% תוך מחזור של 30.6 מליון שקל. החברה צפויה לפרסם היום את תוצאותיה לרבעון החולף. ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים, כי החברה תציג גידול בהכנסות הן מול רבעון קודם והן מול רבעון מקביל כשהגידול נובע בעיקר מאיחוד מלא של פלאפון ולא משיפור בפעילות.
להערכתם ההכנסות יצמחו ב-11.1% לעומת רבעון מקביל וב-0.7% לעומת רבעון קודם ויסתכמו בכ-2.74 מיליארד שקל. בשורה התחתונה התמונה פחות אופטימית. בבנק צופים ירידה של 50.8% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל וירידה של 27.3% לעומת הרבעון הקודם, לרמה של 119.4 מיליארד שקל.
ענקית יצרניות התרופות הגנריות, טבע (שסימולה:TEVA) הודיעה אמש, כי קיבלה אישור סופי מרשויות ה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת ה-Azithromycin. האישור ניתן לטבליות של 250,500 ו-600 מיליגרם. לתרופת המקור מכירות בסדרי גודל של 1.6 מיליארד דולר בשנה. מניות החברה עלו אמש בוול סטריט ב-0.72% לשער של 40.41 דולר.
מניות איתוראן (שסימולה: ITRN) יפתחו את המסחר עם פער ארביטראז' חיובי של 1% זאת למרות שאמש צללו המניות בוול סטריט ב-6.33% למחיר של 14.33 דולר. בשוק לא אהבו את התוצאות של החברה. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-23 מיליון דולר, גידול של כ-15.6% בהשוואה לכ-19.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד וגידול של כ-5.8% בהשוואה לכ-21.7 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2005.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
