תמיר פישמן: ענף הנדל"ן ממשיך לשלוט בשוק ההנפקות

ברבעון ה-3, בדקו מצאו בתמיר פישמן, מסתמנת ירידה במספר ההנפקות לציבור לעומת הרבעון השני אך עליה לעומת הרבעון ה-1. סך ההון שגוייס: 1.648 מיליארד שקל
שרון שפורר |

יחידת המחקר של תמיר פישמן ממשיכה טרחה וסקרה את הרבעון השלישי 2005 בשוק ההנפקות לציבור בארץ. הסקירה מרכזת את כל גיוסי ההון הציבוריים באמצעות מניות, המירים או אגרות חוב בשוק הסחיר. הנתונים מתייחסים רק להנפקות שהיו זמינות לציבור המשקיעים ואינם כוללים גיוסי הון פרטיים, הנפקת זכויות והנפקות לעובדים.

ברבעון השלישי, מצאו בתמיר פישמן, מסתמנת ירידה במספר ההנפקות לעומת הרבעון השני כאשר רק 21 הנפקות בוצעו במהלך הרבעון (לעומת 41 הנפקות ברבעון הקודם אך עליה לעומת 12 הנפקות ברבעון הראשון השנה), מתוכן חמש הנפקות ציבוריות ראשוניות (IPO). סך ההון שגויס מידי הציבור הסתכם בכ-1.648 מיליארד שקל, כאשר ההנפקה הגדולה ביותר היתה של אלקטרה נדל"ן (371 מיליון שקל במניות, באג"ח צמודות מדד וכתבי אופציות). ההנפקה הקטנה ביותר היתה של גילאון (2.4 מיליון שקל באופציות) ובוצעה ללא חיתום כלל.

הענפים שהובילו בכמות ההנפקות היו ענף הנדל"ן וענף התעשיה עם 8 הנפקות כל אחד (76% יחד). ענף המסחר ושירותים עומד במקום השלישי עם 3 הנפקות (14%) והיתר, 2 הנפקות בענף ההשקעות. ענף הנדל"ן הוביל גם בהיקף ההון שגויס עם 1.033 מיליארד שקל (62%) מכלל ההון שגויס.

ההנפקה שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר עבור המשקיעים היתה של ספקטרוניקס שייצרה תשואה של כ-12.5%. את הגיוס בסך כ-34.6 מיליון שקל הובילו תמיר פישמן. ההנפקה שהניבה את התשואה הנמוכה ביותר עבור המשקיעים נכון ל-25 בספטמבר היתה של טופספין מדיקל שייצרה תשואה שלילית של כ-28.5%-. את ההנפקה הובילו פועלים אי.בי.אי.

קצת על החתמים. החתם שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר בהנפקות שניהל היה תמיר פישמן עם תשואה ממוצעת של 8.8% - אך בל נשכח שתמיר פישמן הם שערכו את הסקירה... זה הרבעון השני ברציפות בו ההנפקות בניהול תמיר פישמן משיגות את התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר, אומרים בחברה. החתם שהשיג את התשואה הנמוכה ביותר בהנפקות שניהל היה פועלים אי.בי.אי. עם תשואה שלילית ממוצעת של 0.9%.

החתמים המובילים במספר ההנפקות הם לאומי ושות' ופועלים אי.בי.אי עם 4 הנפקות בהן שימש כל אחד כחתם ראשי (החתם הראשון בהסכם החיתום בתשקיף) מתוך 19 ההנפקות לציבור שבוצעו באמצעות חתמים. ההנפקות של גילאון וברן תעשיות בוצעו ללא חתמים. לאומי ושות' הוא גם החתם שניהל את המספר הרב ביותר של הנפקות כחלק מקונסורציום החתמים (שלושת החתמים הראשונים בהסכם החיתום בתשקיף) כשניהל בקונסורציום 9 הנפקות מתוך ה-19 אשר יצאו בחיתום. מניתוח היקפי הגיוס עולה כי לאומי ושות' הוביל את שוק ההנפקות ברבעון השלישי, כ-33% (518 מיליון שקל) מסך ההון שגויס ברבעון השלישי בהנפקות שבוצעו ע"י חתמים הובל ע"י לאומי ושות' כחתם ראשי.

פילוח ההנפקות לפי סוגי ני"ע מצביע על כך, שכ-86% (1.409 מיליארד שקל) מסך ההון שהונפק גוייס בצורה של חוב. כ-72% (1.164 מיליארד שקל) מההון גוייס באמצעות אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד, כ-11% (189 מיליון שקל) מההון גוייס באמצעות אג"ח להמרה וכ-3% (55 מיליון שקל) מההון גויס באמצעות אגרות חוב קונצרניות צמודות למט"ח. כ-14% (235 מיליון שקל) גוייס ע"י הנפקת מניות והיתר, 0.3% (4.7 מיליון שקל) מההון גויס באמצעות אופציות.

פילוח הנפקות נוסף שביצעו בתמיר פישמן נעשה לפי ענפים:

בחברת ההשקעות יודעים לספר, כי חברות השייכות לענף הנדל'"ן ולענף התעשיה הובילו במספר ההנפקות. כ-38% מכלל ההנפקות (8 הנפקות) היו לחברות הנדל"ן ולחברות התעשיה (לכל ענף). שאר ההנפקות היו של חברות מסחר ושירותים וחברות השקעה.

בחלוקה ענפית לפי היקפי גיוס גדלים הפערים בין הענפים השונים, ענף הנדל"ן מהווה כ-62% מכלל ההנפקות עם גיוס הון בסך 1.033 מיליארד שקל. ענף התעשיה תופס את המקום השני עם גיוס של כ-331 מיליון שקל (20%), כשבמקום השלישי ניצב ענף המסחר והשירותים עם גיוסים בסך 176 מיליון שקל (21% מסך ההנפקות), במקום האחרון ניצב ענף ההשקעות עם גיוס בהיקף של 108 מיליון שקל (7% מהיקף הגיוסים במהלך הרבעון האחרון).

פילוח הנפקות לפי חתמים מאפשר הצצה למספר נתונים מעניינים: בפילוח ההנפקות לפי חתם ראשי, ניתן להבחין כי 42% מההנפקות שיצאו בחיתום הובלו ע"י שני חתמים ששימשו כחתמים הראשיים. לאומי ושות' ופועלים אי. בי. אי מובילים את החתמים עם 4 הנפקות בהן שימשה כל חברה כחתם ראשי. נציין כי בחישוב החתם הראשי נלקח בחשבון החתם המופיע ראשון בהסכם החיתום בתשקיף לאומי ושות' מובילים מבחינת היקפי הגיוס.

מפילוח החתמים לפי היקפי גיוס עולה כי ב-4 ההנפקות אותן הוביל לאומי ושות' גויס הון בסך של כ-518 מיליון שקל, כ- 33% מסך ההון שהונפק לציבור באמצעות חתמים במהלך הרבעון. בהנפקות אותן הוביל פועלים אי. בי. אי גויס הון בסך 321 מיליון שקל, כ-20% מסך ההון שהונפק באמצעות חתמים הרבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.06%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.