האם לנפט מונופול על המדדים? וול סטריט פתחה באדום

לאחר שהמדדים הגיעו לשיאים שנתיים לפני כיומיים, מעיר הנפט את הדובים משנת החורף: סינרון נופלתב-7.4%, טבע יורדת ב-0.1%, אלווריון עולה ב-0.24%
יניב לפן |

בוול סטריט נפתח המסחר בירידות שערים. על רקע נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו לפני תחילת המסחר ועוד נתון מרכזי בנוגע להיצע הכסף שאמור להתפרסם מאוחר יותר נפתח היום המסחר. מחירי הנפט מאיימים על עדר השוורים שהתפרץ בשבוע האחרון ומביאים בעקבותם את הדובים.

מדד הנאסד"ק פתח בירידה של 0.44% לשער של 2,206. מדד הדאו פתח בירידה של 0.3% לשער של 10,665.

אתמול העיקו על השווקים מחירי הנפט שהגיעו לשיא כל הזמנים של 62.5 דולר לחבית. אנליסטים מחפשים את התירוצים השבועיים שלהם לעליות במחיר. למשקיע הממוצע התירוצים לא עוזרים המחירים עולים כבר תקופה ארוכה, בעצם מאוקטובר 2004. חבית נפט נסחרת היום בעלייה של 0.7% במחיר של 61.28דולר.

מאקרו

מוקדם יותר היום פורסם נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה. הנתון המעודד שפורסם לא מסוגל לגבור על כוחו הרב של מחיר הנפט. בדו"ח שנתפרסם היום דווח כי מספר האמריקנים אשר מילאו בקשות לדמי אבטלה בפעם הראשונה נפל בשבוע שעבר ל-312 אלף. ברחוב ציפו האנליסטים לעלייה ל315 אלף תביעות חדשות.

מחר, חשוב להזכיר, יתפרסם הנתון המשפיע ביותר מנתוני שוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש יולי. בשווקים מצפים לתוספת משרות של 175 אלף לשוק העבודה האמריקני בחודש זה, לאחר שביוני נוספו לו 146 אלף משרות. שיעור האבטלה בכלכלה החזקה בעולם, שמתפרסם גם הוא במסגרת הדו"ח החודשי, צפוי, על פי ההערכות בשווקים, להיוותר גם החודש בגובה של 5%.

נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש יולי התפרסמו זמן קצר לפני פתיחת המסחר. הנתונים הצביעו על עלייה של 4% אל מול ציפיות האנליסטים ל-4.1%. וולמארט דיווחה על עלייה של 4.4% בדיוק כפי שצפו האנליסטים בוול סטריט.

ישראליות

מקרב המניות הישראליות בולטת היום גילת, אשר דיווחה אמש במהלך המסחר את דו"חותיה לרבעון השני. החברה דיווחה על ירידה של 10% בהכנסותיה ל-51 מיליון דולר לעומת 57.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הציגה החברה ירידה בהפסד נקי לרמה של 500 אלף דולר או 2 סנט למניה, לעומת הפסד של 1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל והפסד של 1.1 מיליון דולר ברבעון הקודם. גילת פתחה את המסחר בירידה של 0.32%.

סינרון דיווחה על תוצאות רבעוניות של הרבעון השני. הכנסות החברה זינקו ב-50.6% ל-20.1 מיליון דולר. הרווח פרפורמה של החברה זינק ב-43.7% ל-9.2 מיליון דולר או 34 סנט למנייה הגבוהה בסנט מהתחזיות בשווקים. ייתכן והנתונים הללו מגולמים במחיר כי המנייה פתחה את המסחר בירדיה של 7.4%.

אלווריון שפרסמה אתמול דו"חות רבעוניים מאכזבים בהם ציינה כי עברה להפסד רבעוני מעוררת עניין בפתיחת המסחר. לאחר שצללה מעל 13% במסחר אתמול פתחה אלווריון את יום המסחר בעלייה של 0.24%. האנליסטים של בנק ההשקעות CIBC מאוכזבים מהחולשה בעסקי החברה ולכן החליטו לחתוך את ההמלצה עבורה ל"תשואת חסר" על הסקטור, מ"נייטרלי".

ענקית הפרמצבטיקה טבע קיבלה היום המלצת "תשואת יתר" מהאנליסטית יסכה ארז מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה. ארז עדכנה את מחיר היעד של טבע לגובה 37.5 דולר. היא סבורה, כי רכישת אייבקס מעמידה את טבע ביתרון תחרותי יוצא מן הכלל לקראת 2006, שתהיה שנה של קצב פקיעת פטנטים גבוה אך גם תחרות מחריפה. טבע פתחה את המסחר בירידות של 0.12%.

מגל מערכות הודיעה היום כי זכתה במכרז של משרד הביטחון להתקנת מערכות התראה אלקטרוניות בהיקף של 4.2 מיליון דולר וקיבלה במקביל אופציה ממשרד הביטחון להגדיל את החוזה ב-5 מיליוני דולרים נוספים. המנייה נסחרת בעלייה של 4.56%.

אלביט מערכות, ענקית מוצרי הבטחון הודיעה כי משרד ההגנה הבריטי יחד עם חברת תאלס חתמו עימה על חוזה לביצוע תוכנית ה-watchkeeper. אלביט מערכות תספק מל"טים מתקדמים לבריטניה. מניות אלביט מערכות פתחו את המסחר בעלייה של 2.74%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.