האם לנפט מונופול על המדדים? וול סטריט פתחה באדום

לאחר שהמדדים הגיעו לשיאים שנתיים לפני כיומיים, מעיר הנפט את הדובים משנת החורף: סינרון נופלתב-7.4%, טבע יורדת ב-0.1%, אלווריון עולה ב-0.24%
יניב לפן |

בוול סטריט נפתח המסחר בירידות שערים. על רקע נתוני מאקרו מעודדים שהתפרסמו לפני תחילת המסחר ועוד נתון מרכזי בנוגע להיצע הכסף שאמור להתפרסם מאוחר יותר נפתח היום המסחר. מחירי הנפט מאיימים על עדר השוורים שהתפרץ בשבוע האחרון ומביאים בעקבותם את הדובים.

מדד הנאסד"ק פתח בירידה של 0.44% לשער של 2,206. מדד הדאו פתח בירידה של 0.3% לשער של 10,665.

אתמול העיקו על השווקים מחירי הנפט שהגיעו לשיא כל הזמנים של 62.5 דולר לחבית. אנליסטים מחפשים את התירוצים השבועיים שלהם לעליות במחיר. למשקיע הממוצע התירוצים לא עוזרים המחירים עולים כבר תקופה ארוכה, בעצם מאוקטובר 2004. חבית נפט נסחרת היום בעלייה של 0.7% במחיר של 61.28דולר.

מאקרו

מוקדם יותר היום פורסם נתון התביעות החדשות לדמי אבטלה. הנתון המעודד שפורסם לא מסוגל לגבור על כוחו הרב של מחיר הנפט. בדו"ח שנתפרסם היום דווח כי מספר האמריקנים אשר מילאו בקשות לדמי אבטלה בפעם הראשונה נפל בשבוע שעבר ל-312 אלף. ברחוב ציפו האנליסטים לעלייה ל315 אלף תביעות חדשות.

מחר, חשוב להזכיר, יתפרסם הנתון המשפיע ביותר מנתוני שוק העבודה - דו"ח התעסוקה לחודש יולי. בשווקים מצפים לתוספת משרות של 175 אלף לשוק העבודה האמריקני בחודש זה, לאחר שביוני נוספו לו 146 אלף משרות. שיעור האבטלה בכלכלה החזקה בעולם, שמתפרסם גם הוא במסגרת הדו"ח החודשי, צפוי, על פי ההערכות בשווקים, להיוותר גם החודש בגובה של 5%.

נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש יולי התפרסמו זמן קצר לפני פתיחת המסחר. הנתונים הצביעו על עלייה של 4% אל מול ציפיות האנליסטים ל-4.1%. וולמארט דיווחה על עלייה של 4.4% בדיוק כפי שצפו האנליסטים בוול סטריט.

ישראליות

מקרב המניות הישראליות בולטת היום גילת, אשר דיווחה אמש במהלך המסחר את דו"חותיה לרבעון השני. החברה דיווחה על ירידה של 10% בהכנסותיה ל-51 מיליון דולר לעומת 57.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הציגה החברה ירידה בהפסד נקי לרמה של 500 אלף דולר או 2 סנט למניה, לעומת הפסד של 1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל והפסד של 1.1 מיליון דולר ברבעון הקודם. גילת פתחה את המסחר בירידה של 0.32%.

סינרון דיווחה על תוצאות רבעוניות של הרבעון השני. הכנסות החברה זינקו ב-50.6% ל-20.1 מיליון דולר. הרווח פרפורמה של החברה זינק ב-43.7% ל-9.2 מיליון דולר או 34 סנט למנייה הגבוהה בסנט מהתחזיות בשווקים. ייתכן והנתונים הללו מגולמים במחיר כי המנייה פתחה את המסחר בירדיה של 7.4%.

אלווריון שפרסמה אתמול דו"חות רבעוניים מאכזבים בהם ציינה כי עברה להפסד רבעוני מעוררת עניין בפתיחת המסחר. לאחר שצללה מעל 13% במסחר אתמול פתחה אלווריון את יום המסחר בעלייה של 0.24%. האנליסטים של בנק ההשקעות CIBC מאוכזבים מהחולשה בעסקי החברה ולכן החליטו לחתוך את ההמלצה עבורה ל"תשואת חסר" על הסקטור, מ"נייטרלי".

ענקית הפרמצבטיקה טבע קיבלה היום המלצת "תשואת יתר" מהאנליסטית יסכה ארז מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה. ארז עדכנה את מחיר היעד של טבע לגובה 37.5 דולר. היא סבורה, כי רכישת אייבקס מעמידה את טבע ביתרון תחרותי יוצא מן הכלל לקראת 2006, שתהיה שנה של קצב פקיעת פטנטים גבוה אך גם תחרות מחריפה. טבע פתחה את המסחר בירידות של 0.12%.

מגל מערכות הודיעה היום כי זכתה במכרז של משרד הביטחון להתקנת מערכות התראה אלקטרוניות בהיקף של 4.2 מיליון דולר וקיבלה במקביל אופציה ממשרד הביטחון להגדיל את החוזה ב-5 מיליוני דולרים נוספים. המנייה נסחרת בעלייה של 4.56%.

אלביט מערכות, ענקית מוצרי הבטחון הודיעה כי משרד ההגנה הבריטי יחד עם חברת תאלס חתמו עימה על חוזה לביצוע תוכנית ה-watchkeeper. אלביט מערכות תספק מל"טים מתקדמים לבריטניה. מניות אלביט מערכות פתחו את המסחר בעלייה של 2.74%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.