מנכ"ל טאואר הנכנס: אין בכוונתי לפטר עוד עובדים
חברת טאואר סמיקונדקטורס פרסמה היום (ב') לפני פתיחת המסחר את דו"חות הרבעון השני של שנת 2005. החברה דיווחה כי ההפסד התרחב ל-47.2 מיליון דולר או 71 סנט למניה. בשווקים ציפו כי החברה תציג הפסד גבוה יותר של 75 סנט למניה. הכנסות הרבעון צנחו ב-19% ל-27.2 מיליון דולר בטווח שצפו האנליסטים של 26-28 מיליון דולר.
זמן קצר לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים ערך מנכ"ל טאואר החדש, ראסל אלוונגר, ראיון הכרות עם העיתונות המקומית, בראיון מבקש המנכ"ל הנכנס להרגיע את הציבור, לאחר שנתיים עסקיות קשות לחברה, ולאותת למשקיעים כי מצבה של החברה לא רק שאיננו רע אלא אפילו טוב. הוא מסר כי "בהקשר לתחזיות העתידיות של טאואר, אנחנו מאמינים כי תוך 18 חודשים נוכל להציג תזרים מזומנים חיובי ו-EBITDA מאוזן. בקשר לרווח אני עוד מוקדם מדי לומר."
אלוונגר: אין בכוונתי לפטר עוד עובדים בטאואר
עיקר העשייה בשלושת החודשים האחרונים, מציין ראסל, היא ברה ארגון של החברה. הכוונה היא לא לפיטורי עובדים, "הפיטורים שהיו צריכים להעשות, נעשו עוד לפני שהגעתי ואין בכוונתי לעשות נוספים". הוא מדגיש "הכוונה ברה ארגון הינה להפוך את החברה למכוונת לקוחות, אני לא יודע מה היו העדיפויות של קודמי בתפקיד אבל הם בהחלט לא פישטו את תהליך הממשק עם הלקוח".
בשבועות הראשונים, מציין ראסל, כי הוא הלך לבקר את כל הלקוחות העיקריים של החברה. "כל הלקוחות," ציין ראסל, "היו מסופקים מרמת הטכנולוגיה התחרותית וההספקים של ה-FAB2 וה-FAB1. הבעייה העיקרית שלהם הייתה החשש מיציבות החברה בטווח הארוך. לאחר שוידאתי כי יש בסיס לקוחות איתן עליו ניתן לבנות הבנתי שעוד קיים פוטנציאל לחברה".
בנוגע למצב העכשווי של טאואר, מציין ראסל, "לחברה בסיס לקוחות חזק ויציב בכל הקשור ל-FAB1 בנוגע ל-FAB2 בסיס הלקוחות עדיין בתהליכי בנייה. כפי שאני רואה את זה ה-FAB1 הינו הבסיס הפיננסי של החברה הוא מייצר את הכסף ואילו ה-FAB2 מהווה את פוטנציאל הצמיחה של החברה. בגלל החשיבות של ה-FAB2 והעובדה שהוע עוד מבסס את עצמו, כל מה שקשור ל-FAB2 מדווח ישירות אלי ואילו הקשור ל-FAB1 מדווח לאחד מהסמנכ"לים הבכירים."
"בכל הנוגע לרה ארגון יצרנו 3 קבוצות עצמאיות שכולם מדווחים ישירות למנהל כללי של קו המוצרים. בניגוד למה שהיה בעבר, כעת כל קבוצה היא כמו אוטונומיה קטנה האחראית על כל הקשור למוצר החל מהפיתוח ועד למכירות. הדבר יוצר פחות חיכוכים פנימיים ומאפשר גמישות מסויימת למנהלים."
לא מנכ"ל ישראלי טיפוסי
ראסל הוא לא מנכ"ל ישראלי טיפוסי כלל וכלל. ייתכן אף והוא מייצג את האנטי טיפוס המוחלט למנהל ישראלי טיפוסי. את זה ניתן לחוש, עוד לפני שהוא פותח את הפה, בנימוסין שהוא מפגין כלפי העוברים ושבים בחדר. הוא בן אדם עדין, נוצרי מורמוני דתי, ומתאבק תחרותי לשעבר בליגת חובבנים. אני מאמין שמספר המתאבקים בשורות המנכ"לים הבכירים במשק הישראלי די קטן.
ראסל מילא בעבר תפקידים מרכזיים באפלייד מטיריאלס, פיליפס סמיקונדקטורס וחברות מובילות אחרות. הרבעון שנסתיים הינו הראשון המלא אל אלווינגל כמנכ"ל החברה. אלווינגר נכנס לחברה בחודש מאי האחרון לאחר שקודמו בתפקיד, כרמל ורניה, פרש לאחר שנת ניהול אחת בלבד.
אלווינגר, מגיע עם למעלה מ-25 שנה בתחום, מכיר את ישראל עוד מתפקידים קודמים שמילא באפלייד מטיריאלס. בראיון היום ציין בקשר לישראל כי "עוד בתפקידי הקודמים שמילאתי בישראל התפעלתי מהיכולת הטכנית, יכולת החשיבה וההמצאות המקוריות שיש כאן."
הוא המשיך ואמר כי בנוגע לקשר שלו עם ישראל, מבחינת ההיבטים הדתיים תמיד היה לו קשר זה או אחר עם המדינה, מעבר לכך הוא זוכר את ישראל לטובה מתפקידים קודמים בהם עבד בארץ.
"אחד הדברים הראשונים שאני זוכר מביקורי הראשונים פה זה שישבתי בישיבה עם בכירי אפלייד מטיריאלס בישראל ואמרתי איזה משהו בנוגע למוצר, קם לפתע מהנדס צעיר וציין בפני כי מה שאני אומר לא נכון. זה מרענן להגיע למקום שבו המהנדסים הזוטרים לא מפחדים לומר למנהלים הבכירים את מה שהם חושבים."
המנכ"ל צריך לבוא ראשון ולצאת אחרון
"מהזמן בו לקוח החליט על הזמנה עד שהדבר מתורגם להכנסות קיים טווח של בערך שנה. ברגע שהלקוח כבר אינו לקוח חדש ומבצע הזמנה שנייה ושלישית פרק הזמן שנדרש על מנת לתרגם את זה להכנסות הוא כמה חודשים בודדים".
לכן מסביר אלוונגר, כי "יש הרבה לקוחות חדשים אבל בגלל הסיבות שמניתי קודם לכן עד שנראה את ההזמנות הללו מתורגמות למזומנים ייקח עוד שלושה רבעונים לפחות כרגע ה-FAB2 לא עובד בהספק מלא, עם זאת כל האנשים עובדים במישרה מלאה."
"אני מאמין", אומר ראסל, "שבתור מנכ"ל אתה צריך להיות הראשון במשרד בבוקר והאחרון לעזוב בלילה. היחס של מנכ"ל לחברה הוא כמו של אבא למשפחה, ובמקרה של טאואר כמו אל בן טועה, ככה אני מתכוון להנהיג, אחד הדברים שהכי הדהימו אותי אצל אחד הבוסים הישראלים שלי היה שהוא הכיר כל אחד מהמתכנתים ומהנדסים הזוטרים ביותר."
מאת: יניב לפן.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
