פועלים ונצ'רס משקיעה 2 מ' ד' בחברת אורסוס
קרן הון הסיכון, פועלים ונצ'רס הודיעה היום (ב') על ביצוע השקעה בהיקף של כ-2 מיליון דולר בחברת אורסוס, המפתחת פתרונות לניהול מצבים וארועים עבור מרכזי שליטה ובקרה. עם ביצוע ההשקעה מצטרפת פועלים ונצ'רס לבעלי המניות הקיימים בחברה - ביניהם קרן אינפינטי, Cedar Fund, כלל, קומברס וכור.
אורסוס מתמקדת בפיתוחה של מערכת המיועדת לתת מענה כולל וחדשני בתחום ניהול המצבים עבור מרכזי שליטה ובקרה, בעיקר בארגונים בהם בטחון שדה הינו קריטי (כגון שדות תעופה, מפעלי אנרגיה, בתי חולים ועוד), ומטרתה הינה להגיע למעמד של מובילת שוק בתחום זה.
מהחברה נמסר, כי הפתרון אותו היא מפתחת נועד לעזור לארגונים להגביר את אפקטיביות התגובה שלהם בכל הקשור לניהול מצבי שגרה וחירום, באמצעות תוכנה המספקת אוטומציה של נוהלי האתרעה ומכוונת את מקבלי ההחלטות בכל הקשור לבחירת הפעולה הנכונה והטובה ביותר, כמו גם מפקחת על הביצוע. החדשנות במערכת, מספרים עוד בחברה, הינה ביכולתה לנהל סיטואציות באופן פעיל. בניגוד למערכות אחרות המסוגלות להצביע על "מה קרה" ו"איפה" בלבד, המערכת של אורסוס מראה מה צריך לעשות כתגובה ועל ידי מי, ומסוגלת לעקוב אחר התהליך כולו עד לסיומו.
מנכ"ל פועלים שוקי הון ויו"ר פועלים ונצ'רס, שיצטרף לדירקטוריון החברה, ניר ברונשטיין, אמר היום: "אנו מאמינים מאד באורסוס וביכולת שלה להגיע לתוצאות עסקיות מרשימות. הייחוד הבולט של המוצר מול האלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק, הינו פלטפורמה מוצלחת ביותר לקידומה של החברה. אנו מאמינים כי יחד עם ההנהלה ועם המשקיעים האחרים החברה, יכולה החברה להתפתח ולהצליח מאד".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
