פועלים ונצ'רס משקיעה 2 מ' ד' בחברת אורסוס
קרן הון הסיכון, פועלים ונצ'רס הודיעה היום (ב') על ביצוע השקעה בהיקף של כ-2 מיליון דולר בחברת אורסוס, המפתחת פתרונות לניהול מצבים וארועים עבור מרכזי שליטה ובקרה. עם ביצוע ההשקעה מצטרפת פועלים ונצ'רס לבעלי המניות הקיימים בחברה - ביניהם קרן אינפינטי, Cedar Fund, כלל, קומברס וכור.
אורסוס מתמקדת בפיתוחה של מערכת המיועדת לתת מענה כולל וחדשני בתחום ניהול המצבים עבור מרכזי שליטה ובקרה, בעיקר בארגונים בהם בטחון שדה הינו קריטי (כגון שדות תעופה, מפעלי אנרגיה, בתי חולים ועוד), ומטרתה הינה להגיע למעמד של מובילת שוק בתחום זה.
מהחברה נמסר, כי הפתרון אותו היא מפתחת נועד לעזור לארגונים להגביר את אפקטיביות התגובה שלהם בכל הקשור לניהול מצבי שגרה וחירום, באמצעות תוכנה המספקת אוטומציה של נוהלי האתרעה ומכוונת את מקבלי ההחלטות בכל הקשור לבחירת הפעולה הנכונה והטובה ביותר, כמו גם מפקחת על הביצוע. החדשנות במערכת, מספרים עוד בחברה, הינה ביכולתה לנהל סיטואציות באופן פעיל. בניגוד למערכות אחרות המסוגלות להצביע על "מה קרה" ו"איפה" בלבד, המערכת של אורסוס מראה מה צריך לעשות כתגובה ועל ידי מי, ומסוגלת לעקוב אחר התהליך כולו עד לסיומו.
מנכ"ל פועלים שוקי הון ויו"ר פועלים ונצ'רס, שיצטרף לדירקטוריון החברה, ניר ברונשטיין, אמר היום: "אנו מאמינים מאד באורסוס וביכולת שלה להגיע לתוצאות עסקיות מרשימות. הייחוד הבולט של המוצר מול האלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק, הינו פלטפורמה מוצלחת ביותר לקידומה של החברה. אנו מאמינים כי יחד עם ההנהלה ועם המשקיעים האחרים החברה, יכולה החברה להתפתח ולהצליח מאד".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (הבנקים נמצאים ברמה הזו). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופ]ה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.
