פועלים ונצ'רס משקיעה 2 מ' ד' בחברת אורסוס
קרן הון הסיכון, פועלים ונצ'רס הודיעה היום (ב') על ביצוע השקעה בהיקף של כ-2 מיליון דולר בחברת אורסוס, המפתחת פתרונות לניהול מצבים וארועים עבור מרכזי שליטה ובקרה. עם ביצוע ההשקעה מצטרפת פועלים ונצ'רס לבעלי המניות הקיימים בחברה - ביניהם קרן אינפינטי, Cedar Fund, כלל, קומברס וכור.
אורסוס מתמקדת בפיתוחה של מערכת המיועדת לתת מענה כולל וחדשני בתחום ניהול המצבים עבור מרכזי שליטה ובקרה, בעיקר בארגונים בהם בטחון שדה הינו קריטי (כגון שדות תעופה, מפעלי אנרגיה, בתי חולים ועוד), ומטרתה הינה להגיע למעמד של מובילת שוק בתחום זה.
מהחברה נמסר, כי הפתרון אותו היא מפתחת נועד לעזור לארגונים להגביר את אפקטיביות התגובה שלהם בכל הקשור לניהול מצבי שגרה וחירום, באמצעות תוכנה המספקת אוטומציה של נוהלי האתרעה ומכוונת את מקבלי ההחלטות בכל הקשור לבחירת הפעולה הנכונה והטובה ביותר, כמו גם מפקחת על הביצוע. החדשנות במערכת, מספרים עוד בחברה, הינה ביכולתה לנהל סיטואציות באופן פעיל. בניגוד למערכות אחרות המסוגלות להצביע על "מה קרה" ו"איפה" בלבד, המערכת של אורסוס מראה מה צריך לעשות כתגובה ועל ידי מי, ומסוגלת לעקוב אחר התהליך כולו עד לסיומו.
מנכ"ל פועלים שוקי הון ויו"ר פועלים ונצ'רס, שיצטרף לדירקטוריון החברה, ניר ברונשטיין, אמר היום: "אנו מאמינים מאד באורסוס וביכולת שלה להגיע לתוצאות עסקיות מרשימות. הייחוד הבולט של המוצר מול האלטרנטיבות הקיימות כיום בשוק, הינו פלטפורמה מוצלחת ביותר לקידומה של החברה. אנו מאמינים כי יחד עם ההנהלה ועם המשקיעים האחרים החברה, יכולה החברה להתפתח ולהצליח מאד".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
