האם המשבר בין נתניהו לשרון יגיע לאחד העם?
על רקע משבר מחריף בין שר האוצר, בנימין נתניהו לראש הממשלה, אריאל שרון, תפתח הבוקר הבורסה לני"ע בתל אביב את שעריה.נתניהו מתכוון שלא להצביע ביום רביעי ביחד עם הממשלה נגד דחיית ההתנתקות וחוסר אי הוודאות לקראת יישומה של התכנית - נמשך.
בוול סטריט, נציין, לא יתקיים היום מסחר לרגל יום העצמאות ה-229. המשקיעים בניכר ישובו למסחר מחר - לאחר סוף שבוע ארוך במיוחד, כך שמחזורי המסחר עשויים להיות היום נמוכים מעט מהרגיל בהעדרם של חלק ניכר מהמשקיעים הזרים.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 641.35 נקודות, מדד ת"א 100 יפתח ברמה של 657.01 נקודות, ומדד התל טק 15 יחל להסחר ברמה של 400.29 נקודות.
מניותיהן של יבואניות כלי הרכב כקמור (ב.מ.וו) או קבוצת דלק (פורד ומאזדה) עשויות להגיב היום לנתונים שפרסם אתמול איגוד יבואני הרכב ואשר הציגו ירידה של 30% במסירות כלי הרכב החדשים בחודש יוני, בהשוואה לחודש שקדם לו. בראש טבלת המסירות ניצבה בחודש החולף יונדאי, שהצליחה לעקוף את מאזדה עם 2,345 מסירות לעומת 2,146 מסירות בלבד.
ענף נוסף שעשוי לרכז עניין היום הוא ענף הנדל"ן. זאת, על רקע נתונים שפרסמה אתמול לשכת שמאי המקרקעין ולפיהם בחודשים ינואר עד אפריל נרשמה ירידה של 28% במכירות דירות חדשות באזור המרכז, כשבכל הארץ נרשמה באותה העת ירידה של כ-2% במכירת הדירות החדשות. מניות הענף כמו אלו של גזית גלוב, כלכלית ירושלים או אפריקה ישראל עשויות להגיב לפרסום.
חברת מעלות העניקה אמש דירוג AA לאג"ח שעתידה להנפיק החברה לישראל בהיקף של 300 מיליון דולר. במסגרת הדירוג, העריכו במעלות, כי החברה, אשר בשליטת האחים עופר, לא תשקיע בחברת טאואר, שהיא בעלת המניות העיקרית בה, יותר מ-50 מיליון דולר, ומתוך סכום זה כבר התחייבה להשקיע כ-20 מיליון דולר. מניות טאואר כמו גם אלו של החברה לישראל תגבנה בוודאי לדירוג ולהערכות.
חברת סאטקום מערכות תסחר על רקע הודעתה מאמש, כי החברה הבת גילת סאטקום המרכזת את עיקר פעלותה מתקדמת בתהליך ההנפקה בבורסת ה-AIM בלונדון. שוויה של גילת סאטקום ערב ההנפקה מגיע לכ-30 מיליון דולר.
דור אלון, שהונפקה לאחרונה בבורסה לני"ע בת"א הודיעה אתמול, כי תרכוש 25% ממניות חברת מרקורי אוויאיישן, העוסקת באספקת דלק סילוני ושרותי תדלוק בנתב"ג. דור אלון תשלם 375 אלף דולר, סכום המשקף לחברה שווי של כ-1.5 מיליון דולר. מניות דור אלון תגבנה בוודאי לידיעות.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
