האם המשבר בין נתניהו לשרון יגיע לאחד העם?
על רקע משבר מחריף בין שר האוצר, בנימין נתניהו לראש הממשלה, אריאל שרון, תפתח הבוקר הבורסה לני"ע בתל אביב את שעריה.נתניהו מתכוון שלא להצביע ביום רביעי ביחד עם הממשלה נגד דחיית ההתנתקות וחוסר אי הוודאות לקראת יישומה של התכנית - נמשך.
בוול סטריט, נציין, לא יתקיים היום מסחר לרגל יום העצמאות ה-229. המשקיעים בניכר ישובו למסחר מחר - לאחר סוף שבוע ארוך במיוחד, כך שמחזורי המסחר עשויים להיות היום נמוכים מעט מהרגיל בהעדרם של חלק ניכר מהמשקיעים הזרים.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 641.35 נקודות, מדד ת"א 100 יפתח ברמה של 657.01 נקודות, ומדד התל טק 15 יחל להסחר ברמה של 400.29 נקודות.
מניותיהן של יבואניות כלי הרכב כקמור (ב.מ.וו) או קבוצת דלק (פורד ומאזדה) עשויות להגיב היום לנתונים שפרסם אתמול איגוד יבואני הרכב ואשר הציגו ירידה של 30% במסירות כלי הרכב החדשים בחודש יוני, בהשוואה לחודש שקדם לו. בראש טבלת המסירות ניצבה בחודש החולף יונדאי, שהצליחה לעקוף את מאזדה עם 2,345 מסירות לעומת 2,146 מסירות בלבד.
ענף נוסף שעשוי לרכז עניין היום הוא ענף הנדל"ן. זאת, על רקע נתונים שפרסמה אתמול לשכת שמאי המקרקעין ולפיהם בחודשים ינואר עד אפריל נרשמה ירידה של 28% במכירות דירות חדשות באזור המרכז, כשבכל הארץ נרשמה באותה העת ירידה של כ-2% במכירת הדירות החדשות. מניות הענף כמו אלו של גזית גלוב, כלכלית ירושלים או אפריקה ישראל עשויות להגיב לפרסום.
חברת מעלות העניקה אמש דירוג AA לאג"ח שעתידה להנפיק החברה לישראל בהיקף של 300 מיליון דולר. במסגרת הדירוג, העריכו במעלות, כי החברה, אשר בשליטת האחים עופר, לא תשקיע בחברת טאואר, שהיא בעלת המניות העיקרית בה, יותר מ-50 מיליון דולר, ומתוך סכום זה כבר התחייבה להשקיע כ-20 מיליון דולר. מניות טאואר כמו גם אלו של החברה לישראל תגבנה בוודאי לדירוג ולהערכות.
חברת סאטקום מערכות תסחר על רקע הודעתה מאמש, כי החברה הבת גילת סאטקום המרכזת את עיקר פעלותה מתקדמת בתהליך ההנפקה בבורסת ה-AIM בלונדון. שוויה של גילת סאטקום ערב ההנפקה מגיע לכ-30 מיליון דולר.
דור אלון, שהונפקה לאחרונה בבורסה לני"ע בת"א הודיעה אתמול, כי תרכוש 25% ממניות חברת מרקורי אוויאיישן, העוסקת באספקת דלק סילוני ושרותי תדלוק בנתב"ג. דור אלון תשלם 375 אלף דולר, סכום המשקף לחברה שווי של כ-1.5 מיליון דולר. מניות דור אלון תגבנה בוודאי לידיעות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
