העולם צורך 103 מיליון חביות נפט ביום: כמה חסר ומה החלופות?

המשבר בשוק האנרגיה העולמי בשל המלחמה באיראן נראה חמור, אבל כדי להבין את גודל העניין צריך להתחיל מהנתונים הבסיסיים. צריכת הנפט העולמית עומדת על 103 מיליון חביות ביום. זה אומר שכל שינוי של כמה מיליוני חביות משפיע על המחירים, אבל לא בהכרח משתק את הכלכלה כולה.

סגירת מצר הורמוז פוגעת בזרימה של 20 מיליון חביות נפט ביום. אחרי התאמות שונות, הפגיעה נטו עומדת על 11-8 מיליון חביות ביום - 8%-9% מהשוק העולמי. זהו מספר גדול, אבל השוק בנוי להתמודד עם זעזועים כאלה בטווח הקצר. השאלה הגדולה היא כמה זמן תיארך המלחמה. 

מפת הצריכה העולמית של אנרגיה: הנפט הגז הפחם והירוק

כדי לקבל את התמונה המלאה, צריך להסתכל מעבר לנפט בלבד. ב-2024 הגיעה צריכת האנרגיה הראשונית בעולם ל-592 אקסה ג'אול. הנפט תופס 33.6% מהשוק, הפחם מהווה 27.9% והגז הטבעי 25.2%- . שלושת הדלקים המאובנים מהווים 86.7% מכל האנרגיה שצורכת האנושות, זה בהדרגה יורד, אבל לא בקצב דרמטי מדי. האנרגיה הגרעינית מוסיפה 5.2%, הידרו תורם 2.7%, ואנרגיה מתחדשת אחרת (בעיקר שמש ורוח) - 5.6%. האנרגיה המתחדשת בעלייה מואצת, אבל אל תצפו לתחרות אמיתית מול הנפט והגז המסורתיים. אולי עכשיו עם ההבנה בתלות הגדולה בנפט, יואצו פרויקטים בתחום השמש, הרוח, הידרו ואנרגיה מתחדשת בכלל, אבל כדי להגיע למחצית מהיקף האנרגיה העולמית ייקח עשור לפחות.  

הנתונים אלה מלמדים עד כמה העולם עדיין תלוי בדלקים מאובנים. הנפט שולט בתחבורה בתעופה ובתעשייה הכבדה. הפחם עדיין מרכזי בייצור חשמל באסיה, והגז משמש לחימום תעשייה וייצור חשמל. האנרגיה הירוקה מיועדת לייצור חשמל ולא מחליפה ישירות את הנפט. גם כאן יכולים להיות פתרונות חדשים שיחליפו מהר יותר את השימוש בדלקים.  

• הנפט מזנק על רקע חוסר הוודאות: מצר הורמוז משותק והשווקים דרוכים
• עליית מחירי הנפט מושפעת יותר מהשיח על סגירת מצרי הורמוז, מאשר חסימתם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפער היומי: איך הוא נסגר בפועל

הפער בשל סגירת הורמוז לא נשאר פתוח במלואו. הביקוש כבר יורד בכמה מיליוני חביות ביום, בעיקר באסיה. מחירים גבוהים גורמים לצמצום טיסות, האטה בתעשייה והקצאות דלק במדינות מסוימות.

מהצד של ההיצע יש כמה מנגנונים שמפחיתים את הנזק. שחרור מאגרי חירום בהיקף של 2 מיליון חביות ביום, הסטת נפט דרך צינורות יבשתיים מסעודיה והאמירויות, פתיחה חלקית של מגבלות על נפט מרוסיה ואיראן, ועלייה קלה בהפקה בארה"ב. סעודיה מעבירה יותר ממחצית הייצוא שלה דרך הים האדום באמצעות צינור פטרוליין, בעל קיבולת של עד 7 מיליון חביות ביום. כל אלה יחד מקלים על המצב, אבל לא סוגרים את הפער לגמרי. השוק עדיין במצב של מחסור יחסי ומחירי הנפט מזנקים ליותר מ- 115 דולר לחבית.

חשוב להדגיש כי מכלול הפתרונות מוביל לחוסר של אולי 5 מיליון חביות ביום, גם לא בטוח, הסעודים מגבירים מאוד את ייצוא הנפט בדרך החלופית והפער מצטמצם. אבל יש כאן משחק תודעתי ואי וודאות שמזיזה את המחיר למעלה. 

• סעודיה כבר לא צריכה את הורמוז - מספקת את כל הנפט דרך הים האדום
• לוזון לאחר הניצחון בדוראד: "השווי ימשיך לנסוק - אנחנו רק בתחילת הדרך"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בסה"כ יש מחסור כולל שמוערך בכ-200 מיליון חביות של נפט. וצריך לזכור שבמקביל המלאים מתרוקנים. אי אפשר להשתמש בהם ללא הגבלה. הפתרון באם המלחמה תתארך הוא בצד הביקושים - ירידה בביקושים בתחום התעופה וההובלה, מתבקשת. זה קורה כבר באופן טבעי - מחיר נפט גבוהים משמע מחירי טיסות גבוהים שיובילו לירידה בביקוש.  כשמנתחים את זה לעומק, אז מבינים שכן - יש מחסור והוא משפיע מאוד על תחומים מסוימים, אבל העולם בהחלט יכול להסתדר עם מחירים כאלו גם עוד חודש-חודשיים, הבעיה שהמחיירם האלו יכולים לעלות.    

מצר הורמוז הוא צוואר בקבוק מרכזי. אין דרך אחת שיכולה להחליף אותו ב-100%. צינורות עוקפים קיימים, אבל הקיבולת שלהם מוגבלת. מאגרים אסטרטגיים עוזרים רק לזמן קצר. אי-אפשר להגדיל במהירות את התפוקה במדינות שאינן זקוקות להורמוז, כי מדובר בתהליך של חודשים. עם זאת, יש חלופות חלקיות שממתנות את הפגיעה. חלקן קצרות טווח וחלקן ארוכות יותר, וביניהן האנרגיה הירוקה תופסת מקום הולך וגדל.

חלופות לאנרגיה: הדגש על ירוקה ומה עובד בפועל

בטווח הקצר החלופות מוגבלות, כי כאמור 60% מצריכת הנפט מופנים לתחבורה, תעופה ותעשייה כבדה - תחומים שקשה להחליף בהם במהירות את מקור האנרגיה. אבל כאן נכנסת האנרגיה הירוקה. שמש ורוח כבר מהווים חלק משמעותי יחסית מייצור החשמל העולמי, והם ממשיכים לגדול בקצב מהיר. עלויות ייצור החשמל מסולארי ורוח ירדו מאוד בשנים האחרונות, והן הפכו לזולות יותר מגז ופחם בחלק גדול מהעולם. הדבר מאפשר להעביר יותר ויותר צרכנים לחשמל ירוק במקום דלקים.

במדינות רבות משקיעים עשרות מיליארדים ויותר בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת, כולל פאנלים סולאריים דו-שימושיים ואגירה מתקדמת. עלות האגירה ירדה ב-90% מאז 2010, מה שמאפשר לספק חשמל יציב גם כאשר השמש אינה זורחת או הרוח אינה נושבת. כך פוחתת התלות במכליות נפט וגובר הביטחון האנרגטי.

בתחום הרכב החשמלי ההתקדמות ברורה. סוללות חדשות נותנות טווח גדול יותר בטעינה קצרה והמכירות עולות בכל שנה. כל רכב חשמלי שיוצא לכביש חוסך כמה מאות ליטרים של דלק בשנה. הדבר לא פותר את הפער מיד, אבל בטווח של חמש-עשר שנים הוא יוריד את הביקוש לנפט במיליונים רבים של חביות ביום.

יש גם התקדמות בתחומים אחרים. דלקים ביולוגיים ומימן ירוק מתחילים להיכנס לתעופה ולתעשייה כבדה. רשתות חכמות מנהלות את החשמל בצורה יעילה יותר, מה שמאפשר לשלב יותר אנרגיה מתחדשת בלי הפסקות. בקיצור: האנרגיה הירוקה לא מחליפה את כל הנפט מחר בבוקר אבל היא כן נותנת פתרון ארוך טווח שמפחית את הסיכון מזעזועים כמו זה במצר הורמוז. להרחבה: בין הורמוז לטורבינת הרוח האם עכשיו הזמן להתחזק באנרגיה מתחדשת

יש הצופים שמחיר הנפט יזנק ל-200 דולר לחבית אם המצר יישאר סגור במשך חודשים, אבל נכון לעכשיו השוק מתמחר תרחיש מתון יותר. מחיר של 100-110 דולר (לעומת 72 דולר לפני המלחמה) משקף ציפייה שהמצב ישתפר בתוך חודשים ספורים.

השורה התחתונה: המשבר במצר הורמוז הוא משמעותי ומשפיע על מחירי הנפט ועל הכלכלה בכלל. אבל שוק האנרגיה גדול וגמיש. הוא סופג את הזעזוע בזכות מאגרים, הסטות, צמצום ביקוש והתקדמות באנרגיה ירוקה. אם המצב יימשך זמן רב יותר, הפערים יצטברו והסיכונים יעלו. בינתיים המערכת מחזיקה מעמד. המעבר לאנרגיה מתחדשת מראה שיש דרך להפחית את התלות בנפט בעתיד. זה לא קורה בן לילה, אבל זה קורה והמלחמה תעצים את זה. במילים אחרות - יכול מאוד להיות שדווקא המלחמה הזו שמזניקה את המחירים של הנפט לכיוון 120 דולר ואולי תביא אותם ל-150 דולר ויותר, היא הנקודה שבה העולם יאיץ את ההשקעות באנרגיה מתחדשת, ואז - עוד כמה שנים אתם תדברו על נפט ב-40 דולר. זו כמובן ספקולציה, אף אחד לא יכול לנבא את התהליכים הגיאופוליטיים, את מפת הביקושים, אבל כן אפשר לחזות מגמה. האנרגיה המתחדשת תגדל, על חשבון ירידה בנפט.