יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

שבע חברות מתמודדות במכרז להקמת מתקן הטיפול החדשני בקולחי השפד"ן

המתקן המתוכנן יאפשר הרחבת הטיפול בשפכים והפקת מים באיכות גבוהה לחקלאות בנגב, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי

אביחי טדסה |

הוגשו שבע הצעות בהליך המיון המוקדם לתכנון, מימון הקמה והפעלה של מתקן טיפול משלים בקולחי השפד"ן. ועדת המכרזים הבין-משרדית לטיפול משלים בקולחי השפד"ן באגף החשב הכללי הודיעה היום על שבע הקבוצות שהגישו הצעה במסגרת המכרז הבינלאומי לתכנון, מימון הקמה והפעלה של מתקן טיפול משלים בקולחי השפד"ן.


הליך המיון המוקדם לתכנון, מימון והקמה של מתקן הטיפול בקולחי השפד"ן זכה להתעניינות נרחבת, עם שבע קבוצות שהגישו את הצעותיהן. המתקן המתוכנן עתיד להוות פריצת דרך בתחום הטיפול במי שפכים בישראל, תוך מענה לאתגרים הקשורים לביקוש הגובר למים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי בנגב. הפרויקט יופעל בשיטת PPP, והוא כולל שרשרת טיפול כימית וביולוגית מתקדמת שתגדיל משמעותית את קיבולת הטיפול של מערכת השפד"ן ותתרום לפיתוח משק המים והחקלאות בישראל.


הקבוצות אשר הגישו הצעתן במסגרת המיון המוקדם הן: 

1. קבוצת שיכון ובינוי בע"מ ורימון שירותי ייעוץ וניהול בע"מ. 

2. קבוצת טי.ג'י.דאבליו (TGW) אחזקות בע"מ ואדר סנהדריה בע"מ. 

3. קבוצת בלוג'ן בע"מ ושפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ. 

4. חברת אלקטרה בע"מ. 

5. קבוצת מנרב בע"מ ופלגי מים בע"מ. 

6. חברת איי.די.אי (IDE) נכסי מים בע"מ. 

7. קבוצת ברן בע"מ. 


המתקן, שיהיה ייחודי וראשון מסוג בארץ ובעולם, יעניק טיפול משלים לקולחי השפד"ן ויביא אותם לרמת איכות גבוהה באמצעות שרשרת טיפול כימית וביולוגית, באופן שיאפשר לספק מים נוספים להשקיית החקלאות בנגב, זאת לאור מיצוי הקיבולת לטיהור השפכים דרך מאגרי ההחדרה באמצעותם מטופלים כיום קולחי השפד"ן. המתקן, אשר יוקם בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת ה-PPP, ירחיב את קיבולת הטיפול הכוללת בהיקפי השפכים, והוא צפוי לטפל בהיקף של כ-50 מיליון קוב מים קולחים בשנה, ולגדול במספר שלבים לאורך השנים ולהגיע עד להיקף מוערך של כ-170 מיליון קוב מים קולחים בשנה בתום תקופת ההסכם שתחול 24 שנים ו-11 חודשים ממועד הענקת הזיכיון. 


המיון המוקדם פורסם בחודש אוגוסט 2024 על ידי ועדת המכרזים המשותפת לטיפול משלים בקולחי השפד"ן באגף החשב הכללי המורכבת מנציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות, חברת מקורות, רשות המים, וחברת ענבל. 


החשב הכללי, מר יהלי רוטנברג: "מתוך הסתכלות ארוכת טווח והצורך במתן מענה משלים לטיפול בקולחי השפד"ן, פרסמה המדינה מכרז PPP להקמה ותפעול של מתקן טיפול ראשוני וייחודי מסוגו בעולם. הגשת 7 הצעות בתקופה זו מבטאת אמון במשק הישראלי ותוביל להמשך השקעה ופיתוח תחום התשתיות, דבר שמוביל לצמיחה כוללת של המשק הישראלי. צעד זה יוביל בין היתר להסרת חסמי דיור משמעותיים, הנובעים מעיכובים בהקמת והרחבת תשתיות ביוב ויאפשר הוזלת מחירי הדיור בטווח הארוך". 


מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, מר יוסי דיין: "משרד האנרגיה והתשתיות פועל להרחבת השימוש במי קולחים בסקטור החקלאי בישראל כחלופה לשימוש במים שפירים. הרחבת המתקן באזור השפד"ן תאפשר לקלוט שפכים בכמויות גדולות יותר וטיהורם יאפשר למדינה להפיק מי קולחים באיכות גבוהה לשימוש חקלאי. ללא שימוש החקלאי בשפכים המטוהרים, מדינת ישראל היתה נדרשת למציאת פתרונות יקרים יותר לסוגיה הסביבתית של סילוק הקולחים, וכן להשתמש במים שפירים יקרים כחלופה למי הקולחין. מדובר במהלך בו תכנון אסטרטגי בתחום התשתיות יכול להניב מספר תועלות לכלכלה ולחברה בישראל". 


מנהל רשות המים, מר יחזקאל ליפשיץ: “הקמת המתקן החדש לטיפול משלים בקולחי השפד״ן היא צעד אסטרטגי לעתיד משק המים בישראל. המתקן יאפשר לנו להרחיב את היצע המים המושבים לחקלאות בנגב, תוך שמירה על הסביבה ועמידה בסטנדרטים המחמירים בעולם. זהו חלק בלתי נפרד מהחזון שלנו להבטיח את קיימות משק המים בישראל ולחזק את הביטחון התזונתי והחקלאי של המדינה.” 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"


מנכ"ל חברת מקורות מים בע"מ, מר עמית לנג: "מקורות יזמה את הפתרון הטכנולוגי המתקדם של המתקן, הוכיחה את יישומו באמצעות פיילוט מוצלח ותקבל לידיה את ניהול הזכיון והתפעול הכולל של מערכת השפדן הכוללת גם את אגני ההחדרה והמתקן החדשני שיזמה. ניהול ופיתוח מתקדם של תשתיות מים להשבה הוא מרכיב קריטי בפיתוח צרכי החקלאות והתעשייה, מהלך שיתרום להבטחת עתיד המים של ישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט יורד
צילום: Getty images Israel

מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"

הצטברות מהירה של מלאי נפט בארה״ב ובאירופה לצד הערכות כי סין סופגת בשקט עודפים עצומים, מעוררות חשש שהשוק צועד לעבר עודף היצע ממושך, כאשר ברקע אופ״ק בוחרת להגביר את תפוקת הנפט

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נפט אופק

מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע אל אזור 65 דולר לחבית, על רקע התחזקות ההערכות שעודף היצע משמעותי מתחיל להיווצר בשוק העולמי. מגמות מלאים מעודכנות מצביעות על כך שהעודף כבר כאן: בארצות הברית המאגרים מתקרבים לרמות עונתיות רגילות, באירופה הם כבר חורגים מהנורמה, וההערכה היא שסין שהיא "הפיל שבחדר" סופגת בשקט את מרבית העודף. על פי הערכות, מאגרי הנפט של סין כבר עולים על אלו של ארה"ב, אף שאינם שקופים לציבור, וצפויים להמשיך ולצמוח בטווח הקרוב.

נורברט ראקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,  כתב בסקירה של יוליוס בר כי מחירי הנפט ירדו בחמישי לכיוון 65 דולר, אך נותרו בטווח המסחר שנקבע בשבועות האחרונים. הנרטיבים ברובם נותרו ללא שינוי. ביקוש מדשדש במערב כולל סין, יחד עם גידול בייצור מדרום אמריקה, קנדה והמזרח התיכון, מובילים לעודפי היצע. העדכונים האחרונים שפורסמו השבוע הן על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה והן על ידי רשות המידע לאנרגיה של ארצות הברית מהדהדים את הסיפור הזה ומחזקים את התחזיות שלנו. כ-1.5 מיליון חביות ליום עשויות להיכנס לאחסון במהלך השנה הקרובה. 

למעשה, העודף כבר החל להיבנות, כפי שמגמות המלאים האחרונות מצביעות. בחודשים האחרונים, אחסון הנפט בארצות הברית התקרב לנורמה העונתית, ושיעורי המילוי באירופה אף חורגים מעל הנורמה. הפיל שבחדר הוא סין ומלאי הנפט האדירים שלה, שלגביהם אין נתונים ציבוריים אלא רק הערכות פרטיות. סין ככל הנראה מחזיקה כיום מלאי משמעותי יותר מארצות הברית, אך פחות מסך כל מדינות המערב יחד. סביר להניח שסין כבר ספגה ותמשיך לספוג את רוב עודפי ההיצע. 

הדבר מעלה שאלות חדשות: האם שוק הנפט יתחיל לשקלל באופן בולט יותר את ההיצעים הפחות גלויים האלה במחירי השוק, והאם עקומת החוזים העתידיים תתהפך בהתאם? האם סין תמשיך לבנות מלאים בקצב גבוה בסביבה שבה הביקוש המקומי לנפט מגיע לשיאו וחלקו עובר להזנות פטרו-כימיות מבוססות גז טבעי? 

מצב הרוח בשוק כבר התקרר באופן ניכר ונראה דובי למדי. הנפט החזיק מעמד היטב מול מגמות אלה, אולי בשל גורמים גיאופוליטיים, אך טיעון הנגד הוא שזה דווקא לא משתקף בפוזיציות החוזים העתידיים. עודפי ההיצע הצפויים יוצרים מתחים שונים, למשל בעסקי נפט הפצלים בארצות הברית. עם כל ההתמקדות בארצות הברית בהשקעות הקשורות למרכזי נתונים, הירידה בהשקעות ההון בתחום הנפט והגז פחות ניכרת אך היא משמעותית מבחינה כלכלית. אנו שומרים על עמדת Neutral ורואים את המחירים נעים לכיוון 60 דולר.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".

יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

פורסטר הוסיף: "אין מדינה בעולם ששומרת גז טבעי לדורות כמו ישראל. בארה"ב, לדוגמה, היחס עומד על כ־15 שנה בלבד בזכות חיפושים מתמשכים. גם אצלנו, על פי ההסכמים הקיימים, יש מלאי שמספיק ליותר מ־30 שנה עוד לפני גילויים חדשים".