משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

• מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
• 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.