רפאל: תוכנית הכשרה באווירודינמיקה למהנדסים ללא ניסיון
החברה הביטחונית, שגייסה בשנה החולפת כ-2000 עובדים חדשים, השיקה תוכנית הכשרה שתימשך כ-14 שבועות, בסופה יקלטו המהנדסים כעובדים בחברה
בצל הימשכות המלחמה חברות ביטחוניות רבות מדווחות על גידול הן בהיקפי הגיוס והן בכמות הפונים לקבלת משרה. הסיבה לכך, היא שמצד אחד החברות נהנו מגידול בהיקפי ההזמנות וזקוקות לכוח אדם נוסף, ומצד שני "תחושת המשמעות" שבעבודה בחברות הללו קיבלה חיזוק בעקבות המלחמה. כעת, מציעה חברת רפאל, לאחר שגייסה בשנה החולפת כ-2000 עובדים חדשים, מסלול הכשרה חדש בתחום האווירודינמיקה, למהנדסים ללא ניסיון.
על פי החברה, התוכנית מיודעת לבוגרי הנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, הנדסה אזרחית, הנדסת חומרים, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה ומקצועות מדויקים- פיזיקה ומתמטיקה שימושית, ללא ניסיון. המהנדסים שיבחרו לתוכנית, ייקלטו כעובדי רפאל וייקחו חלק בהכשרה שתימשך כ-14 שבועות ברפאל - הכשרה עיונית שתכלול הרצאות תאורטיות עם מומחים בנושאי אווירודינמיקה וזרימה, מכניקת טיס, תרגולי כלים ושיטות ייעודיות, והכשרה מעשית הכוללת השתלבות בפעילות פרויקטאלית או תרגולי כלים נוספים במסגרת העבודה בתחומים השונים.
בתום תקופת ההכשרה הם ישתתפו בעשייה במגוון תחומים ברפאל לדוגמת פיתוח אווירודינמי של תצורות מאתגרות בכלים חישוביים שונים, אנליזות רהיטות שחרור בכלי סימולציה מתקדמים, שילוב בצוותי עבודה פרוייקטאלים להגדרת תצורה ותכנון קונספטואלי, כתיבת קוד בסביבת MATLAB ,ביצוע תהליכי אופטימיזציה, ביצוע ניסויים על דגמים מוקטנים במנהרות רוח, תיכנון ופענוח ניסויי טיסה, מחקר בקצה הטכנולוגי של נושאי האווירודינמיקה השונים ועוד.
שגית סלע -גל סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש ברפאל: "רפאל צומחת באופן עקבי וממשיכה בגיוס העובדים ולראשונה, פותחת הזדמנות ייחודית למהנדסים מצטיינים בתחילת דרכם בקריירה להרחיב את מנעד היכולות והכישורים שלהם ולהשתלב בחברה כג'וניורים. התוכנית מאפשרת התמקצעות בתחום משמעותי ומרכזי ברפאל. מסלול ההכשרה יאפשר לעובדים שיבחרו לתוכנית חשיפה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הקניית ידע וניסיון בתחום מרתק ולקיחת חלק משמעותי בפיתוח מערכות הלחימה המתקדמות ביותר לשמירה על ביטחון מדינת ישראל".
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- רפאל תשכור משרדים בפארק המדע בחיפה בכ-45 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.חברה עם משכורות נמוכות ובלי העלאות שכר (ל"ת)יואב 23/01/2025 21:38הגב לתגובה זו
- 2.מהנדס 08/01/2025 21:01הגב לתגובה זוגם לא באתר של רפאל
- 1.שי.ע 07/01/2025 21:08הגב לתגובה זוטוב למשק ג ם לאחר מכן
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקכמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?
במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?
שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.
כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?
ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.
במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.
מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה:
ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר אבל היא גם דורשת משמעת
עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.
- עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
- מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
