הראל ויזל
צילום: דימה טליאנסקי

פוקס תקבל 12 מיליון שקל מ-Pret A Manger

פוקס הייתה אמורה להיות הזכיינית של רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger, אך ההסכם בוטל במאי האחרון בעקבות המלחמה; עכשיו הרשת הבריטית תפצה את פוקס ב-12 מיליון שקל
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

קבוצת פוקס  פוקס 4.02% של הראל ויזל כבר הייתה בדרך להביא את רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger לישראל ביחד עם חברת ירזין סלע מסעדות, אך בעקבות המלחמה הרשת הבריטית ביטלה את ההסכם. עכשיו מגיע הפיצוי לפוקס.

לפי הודעת החברה, הרשת הבריטית תשלם לחברה המשותפת של פוקס ויריזן סלע סכום של 3 מיליון ליש"ט (קרוב ל-15 מיליון שקל) בתמורה לסילוק הטענות של פוקס נגדה בגין ביטול הסכם הזיכיון. פוקס הייתה אמורה להחזיק ב-80% מהחברה המשותפת לה ולירזין סלע שתחזיק בזיכיון, ועל כן פוקס צפויה לקבל 12 מיליון שקל.

לא מדובר בסכום גדול במיוחד עבור פוקס, שכן ברבעון האחרון הרווח הנקי שלה הסתכם ב-124 מיליון שקל, אך כן מדובר בכסף שיגיע לחברה ללא שהצטרכה לבצע התחייבויות מהותיות. לפי התכנית המקורית, פוקס וירזין סלע היו צפויות להשקיע 36 מיליון שקל בהקמה של 40 סניפים על פני תקופה של 10 שנים. חלק מהמיקומים לסניפים כבר שוריינו אך כאמור ההסכם בוטל והרשת האנגלית לא הגיעה ארצה.

בינתיים, פוקס נהנתה מחודשי הקיץ בהם ישראלים רבים לא טסו, מה שהביא לגידול בביקושים למוצרי החברה בחנויות. פוקס רשמה הכנסות שיא ברבעון השני של השנה שהגיעו ל-1.6 מיליארד שקל, גידול של 20% לעומת אשתקד. 

המכירות בחנויות זהות עלו ברבעון השני בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד במגזר אופנה ואופנת הבית בארץ בכ-15.7%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-11.1% וירדו במגזר הספורט בכ-8.8%. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-949.2 מיליון שקל, המהווה כ-59.8% מהמכירות בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-773.4 מיליון שקל, שהיווה כ-58.2% מהמכירות, עליה של כ-175.8 מיליון שקל. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מירידה בשיעור ההנחות ללקוחות ברשת החנויות ושינוי בתמהיל המכירות.

מניית פוקס נסחרת לפי שווי של 3.89 מיליארד שקל אחרי עלייה של 20% מתחילת השנה ושל 10% בשנה האחרונה.

מניית פוקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות קופצת 7%, רמי לוי ב-4.9%; ברנד נופלת 9.6% - מגמה חיובית במדדים

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.4%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.1%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.3%. ת"א נפט וגז יורד 0.5%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.2% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.6%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.