פוקס תקבל 12 מיליון שקל מ-Pret A Manger
קבוצת פוקס פוקס 0.52% של הראל ויזל כבר הייתה בדרך להביא את רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger לישראל ביחד עם חברת ירזין סלע מסעדות, אך בעקבות המלחמה הרשת הבריטית ביטלה את ההסכם. עכשיו מגיע הפיצוי לפוקס.
לפי הודעת החברה, הרשת הבריטית תשלם לחברה המשותפת של פוקס ויריזן סלע סכום של 3 מיליון ליש"ט (קרוב ל-15 מיליון שקל) בתמורה לסילוק הטענות של פוקס נגדה בגין ביטול הסכם הזיכיון. פוקס הייתה אמורה להחזיק ב-80% מהחברה המשותפת לה ולירזין סלע שתחזיק בזיכיון, ועל כן פוקס צפויה לקבל 12 מיליון שקל.
לא מדובר בסכום גדול במיוחד עבור פוקס, שכן ברבעון האחרון הרווח הנקי שלה הסתכם ב-124 מיליון שקל, אך כן מדובר בכסף שיגיע לחברה ללא שהצטרכה לבצע התחייבויות מהותיות. לפי התכנית המקורית, פוקס וירזין סלע היו צפויות להשקיע 36 מיליון שקל בהקמה של 40 סניפים על פני תקופה של 10 שנים. חלק מהמיקומים לסניפים כבר שוריינו אך כאמור ההסכם בוטל והרשת האנגלית לא הגיעה ארצה.
בינתיים, פוקס נהנתה מחודשי הקיץ בהם ישראלים רבים לא טסו, מה שהביא לגידול בביקושים למוצרי החברה בחנויות. פוקס רשמה הכנסות שיא ברבעון השני של השנה שהגיעו ל-1.6 מיליארד שקל, גידול של 20% לעומת אשתקד.
- פוקס: צמיחה בהכנסות, יציבות ברווח הנקי
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכירות בחנויות זהות עלו ברבעון השני בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד במגזר אופנה ואופנת הבית בארץ בכ-15.7%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-11.1% וירדו במגזר הספורט בכ-8.8%. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-949.2 מיליון שקל, המהווה כ-59.8% מהמכירות בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-773.4 מיליון שקל, שהיווה כ-58.2% מהמכירות, עליה של כ-175.8 מיליון שקל. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מירידה בשיעור ההנחות ללקוחות ברשת החנויות ושינוי בתמהיל המכירות.
מניית פוקס נסחרת לפי שווי של 3.89 מיליארד שקל אחרי עלייה של 20% מתחילת השנה ושל 10% בשנה האחרונה.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסף"חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
אורן הר נבו ראש אגף החשבות והכספים של אל על מדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל על הענף, על איך אל על ניצלה את תקופת הגאות כדי לחזק את המאזן; ולאן הוא חושב שהענף צועד "בעשור הקרוב נגיע לרף של 30 מיליון נוסעים, וזה הקיבולת המלאה של נתב״ג"
אל על אל על 1.36% של סוף 2025 היא לא אותה חברת תעופה שהכרתם בעבר. מי שזוכר מבנה חוב כבד, יעילות נמוכה ואינסוף מאבקים תפעוליים, ופותח את הדוחות האחרונים מגלה חברה רזה יותר, חברה שניצלה את הגאות כדי לנקות חובות, חברה שהסתכלה קדימה והכינה את מבנה ההון שלה להתחרות בגל של החברות שנחת כאן בתום המערכה הארוכה.
אבל דווקא כשהחברה מגיעה לאחת התקופות היציבות ביותר שלה, מרחף מעליה איום חדש. טוב, אולי לא כל כך חדש כיוון שהדיבורים על הקמת בסיס מקומי לוויזאייר על השולחן כבר כמה חודשים. מנכ״ל החברה, ג'וזף וראדי, נחת פה לפני כמה ימים נפגש עם שרת התחבורה והדרג המקצועי, והצהיר שבהשקעה של כמיליארד דולר בשלוש שנים הם יקימו בסיס מקומי לקראת אפריל 2026.
באותו יום המניות של אל על וישראייר נפלו. אבל אל על הספיקה לתקן מאז כנראה השוק יודע להבדיל בין הצהרות מפוצצות לבין המציאות התפעולית: עדיין אין כיום מספיק סלוטים, אין תשתית בשלה, וכמו שאמרנו אל על - לראשונה זה שנים - מגיעה למשחק עם אפס חוב ועם מועדון נוסעים שחצי מדינה מחוברת אליו. איך שלא מסתכלים על זה, החברה עצמה ממוקמת היום אחרת לחלוטין.
על הרקע הזה הגענו לשמוע את הזווית של אל על בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. בוועידה שעמדה בסימן ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים רצינו להבין אם הגאות בשווקים משתקפת גם בשטח. אחרי שסקרנו את המצב מהזוויות של הקמעונאות, מהזווית של אנשי הנדל"ן וגם בתי ההשקעות רצינו לקבל את התמונה של אחד הענפים שמחברים כמעט הכל ביחד צרכנות, תשתיות וביטחון לאומי: תעופה.
אורן הר-נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, עלה לבמה והביא איתו מבט רחב ומדויק על מה שקורה בענף מהפערים בין ביקוש להיצע ועד מקומה של אל על במערכת שמנסה להמריא, אבל נתקעת שוב ושוב בחסמים מבניים.

