הראל ויזל
צילום: דימה טליאנסקי

פוקס תקבל 12 מיליון שקל מ-Pret A Manger

פוקס הייתה אמורה להיות הזכיינית של רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger, אך ההסכם בוטל במאי האחרון בעקבות המלחמה; עכשיו הרשת הבריטית תפצה את פוקס ב-12 מיליון שקל
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

קבוצת פוקס  פוקס 1.26% של הראל ויזל כבר הייתה בדרך להביא את רשת בתי הקפה הבריטית Pret A Manger לישראל ביחד עם חברת ירזין סלע מסעדות, אך בעקבות המלחמה הרשת הבריטית ביטלה את ההסכם. עכשיו מגיע הפיצוי לפוקס.

לפי הודעת החברה, הרשת הבריטית תשלם לחברה המשותפת של פוקס ויריזן סלע סכום של 3 מיליון ליש"ט (קרוב ל-15 מיליון שקל) בתמורה לסילוק הטענות של פוקס נגדה בגין ביטול הסכם הזיכיון. פוקס הייתה אמורה להחזיק ב-80% מהחברה המשותפת לה ולירזין סלע שתחזיק בזיכיון, ועל כן פוקס צפויה לקבל 12 מיליון שקל.

לא מדובר בסכום גדול במיוחד עבור פוקס, שכן ברבעון האחרון הרווח הנקי שלה הסתכם ב-124 מיליון שקל, אך כן מדובר בכסף שיגיע לחברה ללא שהצטרכה לבצע התחייבויות מהותיות. לפי התכנית המקורית, פוקס וירזין סלע היו צפויות להשקיע 36 מיליון שקל בהקמה של 40 סניפים על פני תקופה של 10 שנים. חלק מהמיקומים לסניפים כבר שוריינו אך כאמור ההסכם בוטל והרשת האנגלית לא הגיעה ארצה.

בינתיים, פוקס נהנתה מחודשי הקיץ בהם ישראלים רבים לא טסו, מה שהביא לגידול בביקושים למוצרי החברה בחנויות. פוקס רשמה הכנסות שיא ברבעון השני של השנה שהגיעו ל-1.6 מיליארד שקל, גידול של 20% לעומת אשתקד. 

המכירות בחנויות זהות עלו ברבעון השני בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד במגזר אופנה ואופנת הבית בארץ בכ-15.7%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-11.1% וירדו במגזר הספורט בכ-8.8%. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-949.2 מיליון שקל, המהווה כ-59.8% מהמכירות בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-773.4 מיליון שקל, שהיווה כ-58.2% מהמכירות, עליה של כ-175.8 מיליון שקל. העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מירידה בשיעור ההנחות ללקוחות ברשת החנויות ושינוי בתמהיל המכירות.

מניית פוקס נסחרת לפי שווי של 3.89 מיליארד שקל אחרי עלייה של 20% מתחילת השנה ושל 10% בשנה האחרונה.

מניית פוקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?