דוחות

כאל: הרווח הרבעוני גדל 74% ל-40 מ' ש'; תיק האשראי צמח 13% בשנה

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט הכניסה כ-2 מיליארד ש' ב-2021 כולה. התשואה להון עמדה על 13.2% מול 4.8% שנה קודם לכן בנטרול אירועים חד פעמיים. תיק האשראי גדל ב-6% תוך רבעון והסתכם ב-6.7 מיליארד ש' בסוף השנה. מספר הכרטיסים גדל ב-7%
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה כאל כרטיסי אשראי

הכנסות חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט -3.29% צמחו ב-6.9% ב-2021 והסתכמו ב-1.985 מיליארד שקל, לעומת 1.857 מיליארד ב-2020. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתקופה גדל בכ-136% לסך של 271 מיליון של, מול 115 מיליון שקל שנה קודם לכן (90 מיליון בנטרול אירועים חד פעמיים). ברבעון הרביעי לבדו עמד הרווח הנקי על 40 מיליון שקל לעומת 23 מיליון ברבעון המקביל אשתקד (בנטרול אירועים חד פעמיים), גידול של כ-74%.

התשואה להון ב-2021 כולה עמדה על 13.2% לעומת תשואה בשיעור של 6.2% בשנת 2020. בנטרול אירועים חד פעמיים, התשואה להון בשנה המקבילה עמדה על 4.8%. כאל הכירה בהכנסות של 9 מיליון שקל כתוצאה מהפרשות עבר להפסדי אשראי, וזאת בהשוואה להפרשות של 223 מיליון שקל בסעיף זה ב-2020. הוצאות על תשלומים לבנקים עלו בכ-20% מ-250 מיליון שקל ל-301 מיליון שקל.

בפילוח ההכנסות דווח כי אלה מעסקאות בכרטיסי אשראי עלו ב-14% ל-1.43 מיליארד שקל (וניתן להעריך כי בין היתר היה זה הודות לעמלות המרה במט"ח על רכישות של ישראלים בחו"ל עם פתיחת השמים, לעומת שנת פרוץ הקורונה).

מחזור העסקאות עמד על כ-129 מיליארד שקל לעומת כ-108 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-19%. ברבעון הרביעי הסתכם מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על כ-35 מיליארד שקל לעומת כ-28 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-24%. בסוף 2021 עמד מספר הכרטיסים של כאל על כ-4.0 מיליון בהשוואה לכ-3.7 מיליון כרטיסים בסוף שנת 2020, גידול של כ-7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%