דוחות

כאל: הרווח הרבעוני גדל 74% ל-40 מ' ש'; תיק האשראי צמח 13% בשנה

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט הכניסה כ-2 מיליארד ש' ב-2021 כולה. התשואה להון עמדה על 13.2% מול 4.8% שנה קודם לכן בנטרול אירועים חד פעמיים. תיק האשראי גדל ב-6% תוך רבעון והסתכם ב-6.7 מיליארד ש' בסוף השנה. מספר הכרטיסים גדל ב-7%
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה כאל כרטיסי אשראי

הכנסות חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט 1.98% צמחו ב-6.9% ב-2021 והסתכמו ב-1.985 מיליארד שקל, לעומת 1.857 מיליארד ב-2020. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתקופה גדל בכ-136% לסך של 271 מיליון של, מול 115 מיליון שקל שנה קודם לכן (90 מיליון בנטרול אירועים חד פעמיים). ברבעון הרביעי לבדו עמד הרווח הנקי על 40 מיליון שקל לעומת 23 מיליון ברבעון המקביל אשתקד (בנטרול אירועים חד פעמיים), גידול של כ-74%.

התשואה להון ב-2021 כולה עמדה על 13.2% לעומת תשואה בשיעור של 6.2% בשנת 2020. בנטרול אירועים חד פעמיים, התשואה להון בשנה המקבילה עמדה על 4.8%. כאל הכירה בהכנסות של 9 מיליון שקל כתוצאה מהפרשות עבר להפסדי אשראי, וזאת בהשוואה להפרשות של 223 מיליון שקל בסעיף זה ב-2020. הוצאות על תשלומים לבנקים עלו בכ-20% מ-250 מיליון שקל ל-301 מיליון שקל.

בפילוח ההכנסות דווח כי אלה מעסקאות בכרטיסי אשראי עלו ב-14% ל-1.43 מיליארד שקל (וניתן להעריך כי בין היתר היה זה הודות לעמלות המרה במט"ח על רכישות של ישראלים בחו"ל עם פתיחת השמים, לעומת שנת פרוץ הקורונה).

מחזור העסקאות עמד על כ-129 מיליארד שקל לעומת כ-108 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-19%. ברבעון הרביעי הסתכם מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על כ-35 מיליארד שקל לעומת כ-28 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-24%. בסוף 2021 עמד מספר הכרטיסים של כאל על כ-4.0 מיליון בהשוואה לכ-3.7 מיליון כרטיסים בסוף שנת 2020, גידול של כ-7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 9.77%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'
דוחות

תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד

למרות שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, תדיראן מסכמת ירידה דו ספרתית בהכנסות ושחיקה בכל מדדי הרווחיות; החברה עדיין מאשררת יעד של 2.5 מיליארד שקל ל-2026, אך בפועל החברה מציגה צמיחה שלילית והפסד מצטבר מתחילת השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

תדיראן תדיראן גרופ -0.6%  , המתמחה בייצור מוצרי צריכה ומערכות אנרגיה מתחדשת, מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי בצל של ציפיות שנשחקו. החברה שהציגה פעם יעד שאפתני של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות ב-2026, קיצצה את היעד ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, לאחר שורת עדכוני תחזית כלפי מטה ושחיקת שולי רווח. ברקע הדברים, למרות שהרבעון השלישי נחשב לחזק בצד ההכנסות של מגזר הצריכה, הגידול לא הגיע, וברבעון זה החברה מתמודדת עם ירידה הן בהכנסות והן ברווח.

מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 קטן בשיעור של כ-12.6% והסתכם לכ-523.4 מיליון שקל לעומת כ-599.0 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע הן מירידה בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה אשר נבעה בעיקר כתוצאה מירידה כמותית במכירות המזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים, והן מירידה בהכנסות מגזר האנרגיה אשר נבעה מקיטון בהכנסות בגין פרוייקטי אגירה.

בפילוח מגזרים, עיקר הפגיעה מגיע ממגזר מוצרי הצריכה: הכנסות המגזר ברבעון השלישי ירדו לכ-265.8 מיליון שקל לעומת כ-318.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 16.5%, בעיקר בשל ירידה כמותית במכירות מזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים. במגזר האנרגיה ההכנסות ירדו ברבעון לכ-257.5 מיליון שקל לעומת כ-280.4 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8.2%, שמיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות מפרויקטי אגירה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-104.6 מיליון שקל (שיעור של כ-20.0%), המהווה קיטון של כ-16.1% לעומת כ-124.7 מיליון שקל (שיעור של כ-20.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר מירידה בהיקף ההכנסות של מגזר מוצרי צריכה ומקיטון בהיקף ההכנסות מפרוייקטי אגירה. 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-40.2 מיליון שקל (שיעור של כ-7.7%), קיטון של כ-24.8% לעומת כ-53.5 מיליון שקל (שיעור של כ-8.9%) ברבעון המקביל אשתקד.