דוחות

כאל: הרווח הרבעוני גדל 74% ל-40 מ' ש'; תיק האשראי צמח 13% בשנה

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט הכניסה כ-2 מיליארד ש' ב-2021 כולה. התשואה להון עמדה על 13.2% מול 4.8% שנה קודם לכן בנטרול אירועים חד פעמיים. תיק האשראי גדל ב-6% תוך רבעון והסתכם ב-6.7 מיליארד ש' בסוף השנה. מספר הכרטיסים גדל ב-7%
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה כאל כרטיסי אשראי

הכנסות חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלות בנק דיסקונט -0.69% צמחו ב-6.9% ב-2021 והסתכמו ב-1.985 מיליארד שקל, לעומת 1.857 מיליארד ב-2020. הרווח המיוחס לבעלי המניות בתקופה גדל בכ-136% לסך של 271 מיליון של, מול 115 מיליון שקל שנה קודם לכן (90 מיליון בנטרול אירועים חד פעמיים). ברבעון הרביעי לבדו עמד הרווח הנקי על 40 מיליון שקל לעומת 23 מיליון ברבעון המקביל אשתקד (בנטרול אירועים חד פעמיים), גידול של כ-74%.

התשואה להון ב-2021 כולה עמדה על 13.2% לעומת תשואה בשיעור של 6.2% בשנת 2020. בנטרול אירועים חד פעמיים, התשואה להון בשנה המקבילה עמדה על 4.8%. כאל הכירה בהכנסות של 9 מיליון שקל כתוצאה מהפרשות עבר להפסדי אשראי, וזאת בהשוואה להפרשות של 223 מיליון שקל בסעיף זה ב-2020. הוצאות על תשלומים לבנקים עלו בכ-20% מ-250 מיליון שקל ל-301 מיליון שקל.

בפילוח ההכנסות דווח כי אלה מעסקאות בכרטיסי אשראי עלו ב-14% ל-1.43 מיליארד שקל (וניתן להעריך כי בין היתר היה זה הודות לעמלות המרה במט"ח על רכישות של ישראלים בחו"ל עם פתיחת השמים, לעומת שנת פרוץ הקורונה).

מחזור העסקאות עמד על כ-129 מיליארד שקל לעומת כ-108 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-19%. ברבעון הרביעי הסתכם מחזור העסקאות בכרטיסי כאל על כ-35 מיליארד שקל לעומת כ-28 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-24%. בסוף 2021 עמד מספר הכרטיסים של כאל על כ-4.0 מיליון בהשוואה לכ-3.7 מיליון כרטיסים בסוף שנת 2020, גידול של כ-7%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים