מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא
ראיון

"הממשלה החדשה מן הסתם תצליח להעביר תקציב - זה יעשה טוב לטלרד"

מניית טלרד התרסקה מאז ההנפקה ב-92% ומאז המגמה התהפכה והיא זינקה ב-750%. מנכ"ל החברה מספר בראיון לביזפורטל על מנועי הצמיחה של החברה, צבר ההזמנות, על הרכישות האחרונות - ומה היעד מבחינתו
נתנאל אריאל | (1)

"הקמת הממשלה החדשה תעשה טוב לחברת טלרד נטוורקס. אנחנו מניחים שתוך 145 ימים יהיה תקציב מדינה וזה יעשה לנו טוב לשניים מתוך שלושת מגזרי הפעילות שלנו. אנחנו מושפעים בצורה ישירה מכך שיש משרדי ממשלה מתפקדים. שלוש שנים אנחנו מתנהלים בלי תקציב והמשמעות היא שגם כאשר יש לנו צבר למימוש, כלומר משרדי ממשלה שכבר זכינו במכרזים שלהם, אנחנו עדיין לא יכולים לממש את זה", כך אומר מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד בראיון לביזפורטל. מקור השם טלרד, אגב, הוא מהמילים "טלפון" ו"רדיו".

"כל עוד אין תקציב, משרדי הממשלה חייבים לקבל את אישור החשב הכללי במשרד האוצר", מוסיף אלמליח, "משרדי הממשלה לא יכולים לממש את ההזמנות והמשמעות היא שחוזים מול חברות - תקועים.

"ברגע שהממשלה תצליח להעביר תקציב מדינה - החשכ"ל יוצא מהתמונה וכל משרד ממשלתי יכול לפעול בתוך מסגרת התקציב שיש לו ולכן זה יעזור לי לממש את הצבר. מעבר לכך – אנחנו מעריכים שאחרי התקציב, משרדי הממשלה יהיו פתוחים לחדשנות ויפתחו מכרזים חדשים. בינתיים כולם פשוט מחכים".

קרן פורטיסימו שנכנסה לטלרד ב-2004 ומחזיקה 41.09% מהחברה, הנפיקה את טלרד בבורסה ב-2017 לפי שווי של 300 מיליון שקל. המשקיעים קיוו לראות את החברה צומחת, אך הם סבלו מהתרסקות של לא פחות מ-92% במחיר המניה משווי של כ-335 מיליון שקל לשווי של 26.7 מיליון שקל בלבד. מאז המניה שינתה כיוון וזינקה ב-750% לשווי שוק של 228 מיליון שקל, ונסחרת במכפיל של 7.4 על הרווחים (27.5 מיליון שקל בשנת 2020 שהיתה שנה טובה).

לחברה שלושה מגזרי פעילות: מוצרים ופתרונות בתחומי ה-WIRLESS, לרבות מערכות דור חמישי (5G), הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ו-IT וניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה).

צבר ההזמנות של החברה גדל במתינות (3.6%) מ-179 מיליון דולר לפני כ-9 חודשים לכ-185 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון האחרון. אלמליח צופה כי הצבר ימשיך לגדול וכי יש לו "ביטחון בגידול בצבר" אך סירב לחשוף את המספרים.

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2021 דיווחה החברה על עלייה של 11%, במגזר התשתיות וה-IT, אך במקביל על ירידה במגזר ניהול הפרויקטים. הרווח הנקי עלה ל-2.7 מיליון דולר, לעומת 1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2020.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקורונה הזניקה את המגזר הראשון

בשנת הקורונה החברה נהנתה מצמיחה חריגה בהיקפה במגזר הפעילות של ה-WIRLESS מכיוון שכולם עברו לעבודה מהבית והחברה שמספקת פתרונות לכפרים רחוקים ונידחים נהנתה מהצורך של כולם להתחבר לאינטרנט. כתוצאה מכך, השוק בארה"ב שגרם לה להפסדים כיוון שהרגולטור החליט לחלק מחדש את התדרים בארה"ב וכתוצאה מכך לחברה שאמנם היו מוצרים - אך לא שוק - חזר להיות רווחי, לאחר שהחברה ביצעה שינויים ועברה למוצרים שלא מצריכים תדרים (נגיע לכך בהמשך), ובמקביל קיצצה את הוצאות התפעול ב-40%.

המגזר הראשון כאמור הוא פיתוח מוצרים בתחום הוויירלס ולדברי אלמליח, שייקים מחר כנס משקיעים, קופסאות התקשורת שלהם יכולות לשדר לטווחים של עד 50 קילומטרים, אם כי בדרך כלל צריך פחות מזה: "אנחנו מוכרים את המוצרים האלה בעולם ולא בארץ. אלה מוצרים שבאזורים שאין בהם כיסוי אינטרנט, למשל בחווה חקלאית נידחת בארה"ב שהכיסוי הסלולארי של החברה הסלולארית לא מגיעה אליה אנחנו נמצאים שם, מתחברים קופסה לנקודה הרחוקה ביותר שיש בה כיסוי של חברת הסלולאר ומשדרים וויירלס לאזורים רחוקים ומחברים את הכפרים לאינטרנט ולתקשורת. לא סיבים תת קרקעיים יקרים שצריך לטמון באדמה אלא ראוטר. ולא תאמינו, כי בישראל יש ראוטר בכל בית, אבל ברוב העולם - גם בארה"ב - אין".

 

"בסוף, אנחנו מחברים כך את האדם לעולם. אנחנו פועלים בעיקר בארה"ב, אבל גם במזרח אירופה, אפריקה, ובמזרח הרחוק במקומות כמו מונגוליה, תאילנד, ויאטנם והודו.

 

"רכשנו את חברת WaveIP שמכרה עד היום במצטבר ב-40 מיליון דולר (כלומר - 4-5 מיליון דולר בשנה. נ.א), ואנחנו מאמינים שהיא תרים את הצמיחה במגזר הזה. כדי להמחיש, אסביר שהייתה חסרה לנו שכבה שמחברת את האזור הכפרי עם המפעילים הגדולים, מפעילות הסלולר הגדולות. החברה שרכשנו פיתחו חומרה ותוכנה שעושה את זה ומחברת את השכבה של מפעילי הסלולר לאזור הכפרי. החברות הגדולות מכסות למשל את פנסילבניה אבל לא את הכפר. זו חברה שיש לה רקורד עם מוצרים וטכנולוגיה מוכחת וחיברנו אותם אלינו".

איך זה מייצר לכם הכנסה בטווח הארוך?

"היופי זה שאנחנו כאן בישראל ומספקים את כל התפעול מרחוק. ברגע שהאזור הכפרי מחובר - הם משלמים לנו תשלום שוטף על התחזוקה, שידרוגים ועדכוני גרסאות".

המגזר השני - הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה - הצומח מתחילת השנה

"במגזר של הקמת של תשתיות תקשורת וסלולר ותחום IT, אנחנו מדברים על מגזר שמייצר הכנסות של מעל 100 מיליון דולר בשנה. אנחנו מקימים ומתפעלים באופן שוטף חיבוריות בין האתרים. למעשה אנחנו החברה הכי חזקה בדרום אמריקה, עם מנכ"ל בצ'ילה, פרו, ועוד 5 מדינות בדרום אמריקה שבהן אנחנו מקימים תשתיות של סלולר. זאת לצד העובדה שזכינו במכרזים להקמת הדאטה סנטר של חברת חשמל, של בנקים שונים ושל חברות ביטוח. הקמנו את ה-ISP של אקספון, גולן טלקום ועוד. ותזכרו שגם זכינו בשלושה מכרזים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. וזה מה שהביא את הצמיחה ברבעון האחרון"

נזכיר כי חברת הבת, אואזיס טכנולוגיות, הפועלת בתחום תשתיות תקשורת הסייבר וה-IT, קיבלה שתי הזמנות לביצוע פרויקטים ב-30 מיליון שקל, וחברת הבת מגלקום התקשרה בהסכמים עם קבלן עבודות התקשוב בפרויקט קריית התקשוב של צה"ל בנגב, להקמת מערך המולטימדיה והתקשורת הפאסיבית בקריה בכ-90 מיליון שקל.

המגזר השלישי הוא GIS - ניהול פרויקטים ומיפוי ממוחשב (גיאואינפורמטיקה), וכן BTO - ניהול פרוקיטים במיקור חוץ. אלמליח מסביר כי "למשל, כל הנושא של מיפוי הטאבו בישראל עובר דרך חברת גאודה שבבעלותינו. כל מסמך שנסרק מדינת ישראל יכולה באמצעותנו לדעת האם חתמת על מסמך כלשהו שקשור לרישום בטאבו וכך לאמת את הדברים. כל העולם הזה שהיה מודפס עובר לעולמות הטכנלוגיה והענן. אנחנו גם מנהלים את כל הבק-אופיס של בחינות הבגרות, סריקה של המבחנים, סריקה של בדיקות הבוחנים, שליחת הציונים לבתי הספר וניתוח הנתונים. למעשה כל מה שהולך למיקור חוץ יכול להגיע אלינו". התחום עדיין מציג שחיקה קלה ברווח ובחברה מעוניינים לשפר אותו.

מה היעד מבחינתך?

"נכון להיום 60% מההכנסות שלנו מגיעות מישראל ורק 40% מגיע מחו"ל. אני רוצה להפוך את זה, אבל לא בגלל ירידה בהכנסות מישראל - אלא בעקבות הגדלת ההכנסות מחו"ל. ואנחנו בהחלט בדרך לשם. אנחנו רוצים להגדיל את הנוכחות בארה"ב, דרום אמריקה ואמריקה הלטינית".

"מנועי הצמיחה שלנו מורכבים משלושת המגזרים הללו כאשר אם אני מסכם, אנחנו מחברים מקומות נידחים בעולם לאינטרנט וגם עושים רה ארגון מאוד משמעותי כדי לזהות ולהתחבר למגמות הטכנולוגיות בעולם כך שטלרד שהייתה רלוונטית 70 שנה תמשיך להיות רלוונטית גם ב-70 השנים הבאות".

איך הגיבו בקרן פורטיסימו?

"הם נתנו לי גיבוי מלא ויותר מכך יו"ר הדירקטוריון יובל כהן עובד איתי באופן צמוד ומסייע לי להוביל את התוכנית האסטרטגית. אני שמח שהם נתנו לי את הגיבוי לשינוי כי כדי לעשות שינוי לא מספיק שאתה רוצה לעשות אותו אלא גם שההנהלה תסכים לכך".

לקריאה נוספת:

טלרד הכניסה 45 מ' ד' אחרי צמיחה של 11% - אך רק במגזר אחד מתוך 3

טלרד: הזמנת שני פרויקטים ב-30 מיליון שקל בחברת אואזיס

טלרד רוכשת את חברת WaveIP תמורת 3 מיליון דולר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה - שורט של החיים (ל"ת)
    גיל1 23/06/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.66%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מאבדים 2%, חברות הביטוח מזנקות 2.2% - ירידות במדדי הדגל

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-2%, ובכך לאומי לאומי -2.01%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-2.2%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית - ת״א 35 מאבד 0.5% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.8%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%