"מימן זה לא רק דלק. מימן זו כלכלה – זה אומר תחבורה שנעה על מימן, גנרציה שעובדת על מימן, בתים שיקבלו חשמל וחום ממימן" – זה החזון שמציג מנכ"ל ומייסד ג'נסל 3.17% הישראלית, רמי רשף לעתיד האנרגטי של כולנו, וכמו שיסביר, יש נקודות על הגלובוס שבהן כבר הופכים את החזון הזה למציאות: "ממשלת יפן מימנה ל-300 אלף בתים חיבור לתאי דלק שעובדים על מימן. במקום להיות מחוברים בכבל לחברת החשמל משקי הבית האלה יקבלו עצמאות אנרגטית".

ג'נסל, שהוקמה ב-2011 ע"י רשף, גנאדי פינקלשטיין וגיל שביט, מציעה פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי תאי דלק, בהם מערכות גיבוי חשמל לאתרים כמו בתי חולים, דאטה סנטרס, מוסדות פיננסים, מגדלי תקשורת, מפעלים, גופי ביטחון ועוד. ג'נסל מספקת גם גנרטורים מבוססים מימן לאזורים שאינם מחוברים לרשת חשמל וכמו כן פיתחה מערכת שמפיקה מימן באמצעות אמוניה, שעתיד לשמש בעיקר את תעשיית התחבורה הציבורית.

החברה מעסיקה 80 עובדים ופועלת ב-18 מדינות. בעל המניות העיקרי בחברה (35%) הוא היזם בני לנדא, רשף מחזיק ב-4.65% ואחרי בעלי עניין נוספים בהם פז, הציבור מחזיק ב-68.59% והגופים המוסדיים ב-3.09%.

את השיחה עם רשף אנחנו מקיימים בהמשך לדיווח של החברה על חוזה בהיקף 6 מיליון דולר שנחתם מול חברת החשמל במקסיקו, לאספקת מערכת גיבוי החשמל של החברה G5rx עבור תחנות ההשנאה במדינה. ההתקשרות תתפרש על פני שנתיים עם אופציה להגדלת היקף העסקה ל-12 מיליון דולר. החתימה הגיעה בתום פיילוט בן שנה בו בחנו במקסיקו את המערכות של החברה.

• אוטובוס אוטונומי ראשון יתחיל לפעול בישראל
• בקעת אונו: שירות התחבורה הציבורית יופעל על ידי חברת מטרופולין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"זאת החברה השניה הגדולה שאנחנו עובדים איתה, הראשונה הייתה חברת החשמל של סן דייגו בקליפורניה", אומר רשף. "הלקוחות הבאים יישענו כבר על שתי הצלחות אז התהליכים שם יהיו קצרים יותר. בחלק מהם הפיילוט יהיה קצר יותר ובחלק אחר אולי זה לך בלי פיילוט, אני לא יכול לנבא". 

איזה שווקים אסטרטגיים נוספים אתם מסמנים?

"כל יבשת אמריקה, בפוקוס על אזורים שמיועדים לרעידות אדמה כמו קליפורניה. לצד אמריקה יש את אירופה שהיא שוק יעד מרכזי, לאור הכוונה של האיחוד להשקיע 750 מיליארד יורו בכלכלת המימן, ואת אסיה, בדגש על יפן.

"ממשלת יפן רואה את המימן כדלק העתיד-הלא-רחוק של יפן, יש להם רכבים ואוטובוסים שמונעים על מימן. ביפן יש לנו גם שותף מקומי, חברה גדולה בשם TDK. אלה אזורים שמצד אחד יש בהם תמיכה ממשלתית ורגולציה מתאימה למעבר מדלקים מזהמים לדלקים נקיים.

• 21.6 מיליון דולר: בלייד ריינג׳ר מוכרת את סולאר דרון
• אלומיי קפיטל בחוזה חדש באיטליה של עד 180 מיליון אירו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

"מצד שני אלה כלכלות מפותחות שרוצות להגיע ליעד של טביעת רגל פחמנית ניטרלית עד 2050 – המשמעות היא שמימן יהפוך ל-20% משוק האנרגיה העולמית".

ואיפה עומדת ישראל במובן הזה של תמיכות ורגולציה?

"אנחנו לא במקום טוב, אבל בשנים האחרונות יש מעבר לאנרגיות ירוקות – שמש בעיקר, וניצנים של קידום אנרגיה מבוססת רוח. העובדה שג׳נסל נתפסת כמובילה עולמית והיא ישראלית תעזור לרגולטורים פה ולממשלה להקצות את המשאבים הנדרשים.

"אני לא פוליטיקאי גדול אבל אני יכול לומר שדרושה תכנית לא לשלושה חדשה, לא לשנה וגם לא לשנתיים. תחומי האנרגיה עתירי תכנון ותקציב וצריך להציב יעדים הן ל-2030 והן ל-2050 לעצמאות אנרגטית ממתאן (CH4).

"מדינת ישראל לא יכולה להישאר מאחורי אירופה ובטח לא מאחורי מדינות במזרח התיכון כמו סעודיה שמשקיעות כבר היום סכומי עתק במימן. מדינה צריכה להיות אקטיבית אם היא רוצה לעצב את משק האנרגיה העתידי שלה".

החברה נסחרת לפי שווי של 1.2 מיליארד - היא שווה את זה?

ג'נסל היא מצטרפת טרייה לבורסה בת"א, והונפקה לראשונה באמצע נובמבר האחרון, אז גייסה מהציבור 205 מיליון שקל ב-IPO שהובילו פועלים אי.בי.אי לפי שווי של כ-800 מיליון שקל (אחרי הכסף). כיום נסחרת החברה ב-1.2 מיליארד שקל.

לפי רשף, גם אחרי ההנפקה הדברים נותרו כשהיה לפניה. "יום למחרת כבר חזרנו לעבוד. זהו. התפקיד שלנו כהנהלה עכשיו זה לייצר ערך לבעלי המניות החדשים שהצטרפו אלינו מקרב הציבור. אני תמיד אומר שאחד הדברים המיוחדים בג'נסל זה שאין לך הרבה הזדמנויות בחיים לעשות טוב גם לבעלי המניות וגם טוב לעולם".

אתה אומר שהדברים נראים פחות או יותר אותו דבר, סוגיית השכר לבעלי המשרה לא מושפעת מהעין הבוחנת של הציבור?

"תמיד נהגנו בצנעה ובצורה ברורה, ההנפקה לא שינתה כלום במובן הזה".

מה שכן השתנה זה מחיר המניה שגבוה ב-50% מהמחיר בהנפקה. אין תחושה של החמצה על הכסף ש"נותר על הרצפה"?

"בשום פנים ואופן לא. להיפך – זאת הייתה החלטה מודעת וברורה. עדיף להתחיל קטן ולצמוח ושכל מי שיצטרף אליך יהנה מזה, מאשר להתחיל גדול ורועש. אנחנו בונים את עצמנו בצורה מובנית ומסודרת כבר 10 שנים שבהן השקענו דם, יזע, דמעות וכסף. לא נשנה את ה-DNA שלנו בגלל שאנחנו ציבוריים. השאיפה הייתה להנפיק בשווי הוגן ואנחנו שמחים שעובדתית הוא התקבל ככזה, כמו שהבנו מהחיבוק שקיבלנו משוק ההון. שווי השוק של חברות שדומות לנו בנאסד"ק יכול לתת אינדיקציה לאן השווי עוד יכול להגיע, בעצמי אני לא ארצה להתנבא".

מתחילים לדבר על חשש מבועה במגזר האנרגיה המתחדשת. חברות עם טכנולוגיה שטרם הבשילה או עם חוזים ספורים בלבד שחתומים, התחרות המתגברת שבמעלה הדרך תגרום למלחמת מחירים בין השחקנים השונים ותשחק את הרווח. מה דעתך?

"זה ברור שהסיפור של אנרגיה נקייה הוא חלק מהעתיד של כולנו. בתחום הזה הושקעו סכומי כסף אדירים בשנים האחרונות שעכשיו מתחילים לבוא לידי ביטוי. האם כל החברות מעולות? כנראה שלא. אני חושב שכל משקיע ולקוח צריך לשים את יהבו על בחירה של טכנולוגיה נכונה וחברה נכונה.

:אבל אין ספק שהעולם הולך ל-Net Zero (אפס פליטות פחמן – א.פ) – זה לא שאלה של האם אלא של מתי, וזה כבר קורה. הבחירה בביידן היא עוד כוכב בשרשרת הכוכבים הזאת. אם ארה"ב מצטרפת לסין, ליפן, לאוסטרליה ולאירופה, אתה מבין שאי אפשר לעצור את זה".

המערכת שעליה בונה ג'נסל לעתיד

במחצית הראשונה של 2020 ג'נסל הכניסה 200 אלף דולר בלבד, אחרי שנפגעה ממשבר הקורונה, בתקופה זו גם הפסידה כ-4 מיליון דולר. בשנים 2018-2019 ההפסד עמד על 73 מיליון דולר, אולם עיקרו נבע מאופציות שהוקצו לעובדים.

הכנסות החברה לפני 2020 עמדו על כמה מיליונים מדי שנה. בשלב זה לעיקר המכירות אחראים מוצרי הגיבוי של החברה,ה-G5 ו-G5rx, ובג'נסל מעריכים שב-2022 מערכת ה-A5 תשנה את המאזן ובטווח הארוך תקבל משקל מרכזי בהכנסות החברה.

אותה מערכת A5 שבג'נסל מייעדים לה גדולות היא למעשה מעין תחנת כח קטנה, גנרטור שלא מבוסס על אנרגיית שמש או דיזל, ואמור לספק חשמל באמצעות אמוניה לכמיליארד איש בעולם שגרים במקומות שאינם מחוברים לרשת החשמל, ונאלצים להסתפק בתחליפים מזהמים כגון גנרטורים מבוססי דיזל.

לפי נתוני IDTechEx, מדובר בשוק של כמאה מיליארד דולר מדי שנה. "קל לדמיין מקומות כמו מרכז אמריקה ואפריקה, אבל המערכת הזאת תסייע גם לאזורים כפריים באירופה, ארצות הברית, וסקנדינביה", הוא אומר.

"יש אזורים שאינם מחוברים לחשמל אבל כן מכוסים מבחינת הרשת הסלולרית, וזה כי שמו בהם אנטנה שמקבלת חשמל ממנועי דיזל. זה קורה כי רק הקמה של תשתית חשמל יכולה לעלות פי 10-20 מהקמת האנטנה".

בישראל גם יש אנשים שמשלמים יותר בבריאות שלהם כדי להיות מחוברים לרשת הסלולרית?

"בהחלט, בלא מעט מקומות כמו בחלקים מסוימים ביהודה ושומרון, בפזורה הבדואית, וגם בריכוזי אוכלוסייה חרדים שמתנתקים מרשת החשמל כל פעם שנכנסת השבת. הנתון העולמי מדבר על 1.2 מיליון אנטנות סלולריות כאלה.

"בכביש 90 למשל אין כיסוי תקשורתי, ואם מתרחשת תאונת דרכים אין איך לבקש עזרה. אין שם כיסוי בגלל שאין תשתית חשמל ולא שמים גנרטור מבוסס דיזל כי אחרי 24 שעות גונבים לך את המיכל שלו, כי זאת סחורה הרי שאפשר למכור.

"זה קורה בכל העולם. מערכת כמו שלנו אף אחד לא יגנוב כי אין מה לעשות עם זה. זה יותר נקי מחשמל מדיזל, וצריך לתדלק את המערכת הזאת פעם בשנה. לדעתי הסיכוי של דבר כזה לתפוס ולקבל תמיכות הוא הרבה יותר גבוה מלהקים תשתיות חשמל – זה ייקח עשרות שנים וידרוש טריליוני דולרים".

למה בעצם צריך לייצר מימן באמצעות אמוניה?

"כיוון שמימן זה גז, רוב העלות שלו היא השינוע ממקום למקום. כמו גז בישול, אתה משלם את רוב הכסף על ההובלה והמיכל, ולא על הגז עצמו. למה בנזין וסולר וכל דבר שהוא נוזלי הוא זול יותר? כי קל יותר לשנע אותו, וזה המפתח.

"זו הסיבה שאין בכל פינת רחוב תחנת דלק מימנית. האמוניה היא הפתרון האולטימטיבי כי היא נושאת המון מימן. על כל אטום של חנקן יש לה שלושה אטומים של מימן. היא יותר זולה מדיזל ברוב העולם ואפשר לשנע אותה בלחץ נמוך. אנחנו פיתחנו את היכולת לחלץ את המימן מתוך האמוניה".

מערכת ה-T30 שלכם מיועדת לרכבים משולבי סוללות. כלומר לא נראה רכבים מונעים ב-100% ע"י מימן אלא מעין "הדור הבא" של המכוניות ההיברידיות?

"אנחנו מאמינים שבמקום לשים תא דלק של 100 קילוואט באוטובוס, אפשר לעבוד עם תא דלק של 30 קילוואט וסוללת ליתיום. זה יהיה בדיוק כמו בהיברידיות של היום.

"תדמיין שאנחנו מוציאים ממכונית היברידית את מנוע הבעירה הפנימית, מכניסים תא דלק ושומרים. זאת התפיסה הנכונה ביותר והכלכלית ביותר, ויש עוד חברות של תאי דלק שהולכות על העניין הזה של מסלול היברידי". 

אתם מפתחים גם מערכת שתאגור אנרגיה בצורה של אמוניה. במה זה עדיף על סוללת אגירה או מערכת כמו של אוגווינד -1.16% , שהמנייה של נוסקת מאז ההנפקה, שמבוססת על דחיסת אוויר מתחת לאדמה?

"הטכנולוגיה של הסוללות הולכת ומשתכללת אבל יש לה מגבלות פיזיקליות. לא תוכל לשנע אנרגיה בכמות גדולה בתוך סוללה, וגם צריך להטעין סוללה, מה שגורר השקעות אדירות.

"דמיין בניין בבבלי בתל אביב בן 4 קומות, לא 20, שלכל הדיירים בו יש רכב חשמלי. אתה חושב שהוא יוכל לספק חשמל לכל הרכבים? התשובה היא לא. חברת החשמל תצטרך לשים שם תשתיות כבדות ויקרות מאד.