ג'נסל: חוזה של 6 מיליון דולר עם חברת החשמל של מקסיקו
חברת ג'נסל -0.2% המפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי תאי דלק היוצרים חשמל מחיבור של מימן וחמצן ואשר החלה להיסחר לפני כחודש בתל אביב, מדווחת על זכייה במכרז של חברת החשמל הפדרלית של מקסיקו (CFE), אשר בחרה במערכות הגיבוי של ג'נסל (GenCell G5rx) כמערכות שיגבו את מערך תחנות ההשנאה שלה, המשרת את מרבית אוכלוסיית מקסיקו. החוזה בהיקף של 6 מיליון דולר על פני שנתיים, עם אופציה להגדלת היקף העסקה ל-12 מיליון דולר.
על פי הדיווח, ההתקשרות כוללת אספקה והתקנה של 37 מערכות, וכן תחזוקתן לתקופה של שנתיים, בתמורה לכ-6 מיליון דולר. המערכות יסופקו בתוך 120 ימים ממועד החתימה על ההסכם בין הצדדים שעתיד להיחתם בימים הקרובים. כמו כן, לחברת החשמל הפדרלית ניתנה הזכות לרכוש עד 74 מערכות, בתנאים זהים לתנאי המכרז, כך שהיקף העסקה עשוי לגדול במקרה כזה עד לכ-12 מיליון דולר.
החברה מעריכה כי הזכייה במכרז, לצד התקנות נוספות שביצעה בארה"ב עשויות לסייע לה במאמצי השיווק של מערכותיה לחברות חשמל בעולם.
ג'נסל השלימה לאחרונה הנפקה ראשונית לציבור (IPO), במסגרתה גייסה סכום של כ-205 מיליון שקל תמורת כ-25% ממניותיה. ההנפקה בוצעה לפי שווי של כ-800 מיליון שקל (אחרי הכסף). נכון להיום נסחרת החברה לפי שווי של כ-1.15 מיליארד שקל.
רמי רשף, מנכ"ל ומייסד ג'נסל: "אנחנו שמחים על זכייתנו במכרז של חברת החשמל הפדרלית של מקסיקו. מדובר בלקוח אסטרטגי באחד משוקי היעד שג'נסל סימנה לעצמה כחלק מתכנית ההתרחבות שלה, ואשר בחן במשך כשנתיים את המערכות שלנו במסגרת פיילוט. אנו רואים בבחירתנו על ידי לקוח זה מהלך בעל חשיבות רבה, שיאפשר לנו למנף זכיה זו בתהליכי מכירה ושיווק מול חברות חשמל נוספות ברחבי העולם. הבחירה בג'נסל ממחישה את ייחודיות הטכנולוגיה שפיתחנו במשך השנים, ואת יתרונותיה היחסיים מול החלופות הקיימות שונות"
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.שווי מנופח 04/01/2021 17:58הגב לתגובה זושווי של חברת נפט
- 2.פריידור 20/12/2020 14:45הגב לתגובה זוהחברה הזאת הולכת להיות חלק בלתי נפרד מהשוק ההולך והצומח בתחום האנרגיה הירוקה
- 1.אחלה מניה תעוף באוויר (ל"ת)20/12/2020 10:28הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגריטיילורס נופלת 6%, בזק עולה 4.5%, המדדים על האפס
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; ומה קורה במדדים אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.2%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
