דודי דניאל מנכל איי די או גרופ
צילום: רמי זרנגר

איידיאו: הסנאט בברלין אימץ עקרונות חקיקה להקפאת שכר הדירה

אתמול אימץ הסנאט עקרונות הצעת חקיקה להקפאת העלאת שכר הדירה של דירות מגורים בברלין למשך תקופה של 5 שנים מתחילת 2020 עם תוקף רטרואקטיבי
ערן סוקול | (6)

חברת איידיאו העוסקת בנדל"ן מניב בגרמניה מדווחת היום (ד') כי בהמשך לדיווחים קודמים, למיטב ידיעת החברה עדיין לא אושרה וטרם נכנסה לתוקף חקיקה שעניינה הגבלת הקפאת העלאת שכר דירה בברלין וכי אתמול אימץ הסנאט של ברלין עקרונות הצעת חקיקה שעניינה הקפאת העלאת שכר הדירה של דירות מגורים בברלין למשך תקופה של 5 שנים מתחילת 2020 עם תוקף רטרואקטיבי, מתוך כוונה להביא (ככל שתובא) הצעת חוק על בסיס העקרונות כאמור לאישור הפרלמנט של ברלין. 

למיטב ידיעת החברה, טרם הוגשה הצעת החוק ותוכנה המלא טרם פורסם. כמו כן אין ודאות בנוגע להשלמת מהלכי החקיקה. 

הודעה זו מגיעה בהמשך לדיווח מלפני כשבועיים, לפיו על פי דיווחים בעיתונות, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בברלין (SPD) מתכננת להגיש ב-18 ביוני הצעת חוק להקפאה של חמש שנים בשכר הדירה בעיר. מדובר בהצעה שדנים בה כבר מאז חודש פברואר.

תושבי ברלין זועמים נוכח גל פתאומי של עליות מחירים בשנים האחרונות, מה שמזין הפגנות ציבוריות וקריאה למשאל עם בנוגע להפקעת יותר מ-3,000 דירות מהבעלים. דויטשה וון - אחת הנהנות העיקריות מהזינוק במחירי הדיור בברלין ובעליה של כ-112 אלף נכסים בעיר - דחתה את הדרישה להעביר את נכסיה.

מעבר לפגיעה התזרימית העתידית של חברות הנדל"ן בגרמניה, שווי נכסי נדל"ן נגזר מהיוון התזרימים העתידיים, כלומר הקפאת מחירי השכירות למשך חמש שנים תוביל להפסדים מיידיים כתוצאה משיערוכי נדל"ן. "הקפאת שכר הדירה הפוטנציאלית לטווח ארוך עשויה להיות חשש משמעותי יותר", אמרו האנליסטים של מורגן סטנלי, בהודעה למשקיעים. "לא רק שהסבירות לכך נראית גבוהה יותר, היא גם עשויה להוריד את מחירי הנכסים במידה דומה לצעדים אחרים ואף יותר מכך".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חנניה 20/06/2019 23:25
    הגב לתגובה זו
    אם היו עושים זאת כאן בישראל אז לא היה טעם לקנות דירות להשקעה ואולי זה היה מוריד את מחירי הדירות
  • 2.
    אלי 20/06/2019 09:51
    הגב לתגובה זו
    מה הגרמנים האלה השתגעו? בשביל מה הלכנו לשם כדי שיקבלו לנו את הרווחים? איך לעזאזל נעשה את המיליארדים? לעם תאבי בצע, החלטות כאלו ממש לא מתאימים.
  • 6ואו 20/06/2019 23:22
    הגב לתגובה זו
    ולמוסלמים שכמוך זה כן מתאים?
  • 1.
    לוי 19/06/2019 13:39
    הגב לתגובה זו
    רק נדלן מסחרי,מרכזי קניות, מרלו"גים.....
  • צודק רק נדלן עיסקי. (ל"ת)
    טולי 20/06/2019 11:16
    הגב לתגובה זו
  • שיורד גשם כולם נרטבים, מי פחות ומי יותר. (ל"ת)
    משקיע סנטימנטלי 19/06/2019 19:22
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?