דיווחים: המנכ"ל הבא של טבע הוא פסקל סוריו מענקית התרופות אסטרה-זניקה
טבע לפי דיווחים מהדקות האחרונות, טבע בחרה מנכ"ל - פסקל סוריו הצרפתי בן ה-58 שמאז 2012 משמש מנכ"ל ענקית התרופות האנגלית-שבדית אסטרה-זניקה.
בשונה מטבע שעיקר פעילותה בתחום הגנרי, אסטרה-זניקה היא חברה שעוסקת בתרופות מקור. בשנת 2016 הסתכמו הכנסותיה של אסטרה-זניקה ב-23 מיליארד דולר, ירידה של 6.8% לעומת 2015 וירידה של 13.5% לעומת 2014. עם זאת, הרווח למניה שהציגה החברה בשנים הללו נותר יציב וב-2016 אף עלה מעט ל-4.31 דולר למניה. עיקר מאמציו של סוריו באסטרה-זניקה היה התמודדות עם ירידה בהכנסות בשל מתקפות על התרופות המובילות של החברה מצד החברות הגנריות (כמו תרופת ה-Crestor לטיפול בעודף שומנים בדם שראתה ירידה של 57% במכירות) ולכן עסק רבות בקיצוץ בהוצאות לצד השקעות גדולות במחקר ופיתוח. קודם לכן (בשנים 2010-2011) שימש סוריו כמנכ"ל חטיבת התרופות של חברת הענק השוייצרית Roche והיה אחראי למכירות בהיקף שנתי של 34 מיליארד דולר ו-44 אלף עובדים.
מניית טבע זינקה 3.7% בוול סטריט ברקע לדברים וסגרה בגבוה היומי במחזור גדול. מנגד, מניית אסטרה-זניקה הגיבה לדיווחים בנפילה תוך יומית של 3.5% (סגרה במינוס 1%) במחזור שגדול פי 2 מהממוצע, אינדיקציה ברורה לכך שהמשקיעים של החברה מאוכזבים מהדיווחים על לכתו של סוריו.
לפי הדיווחים, סוריו הינו המועמד המוביל של ועדת האיתור ובשיחה עם יו"ר טבע סול ברר כבר הביע את הסכמתו לקחת על עצמו את התפקיד. בטבע לפי שעה לא מאשרים את הדיווחים ומסתפקים באמירה לפיה בחברה לא מתייחסים לשמועות. נזכיר כי מאז עזב ארז ויגודמן בחודש פברואר האחרון מתנהלת טבע עם יצחק פטרבורג (עד אותה נקודה יו"ר החברה) כמנכ"ל זמני.
אסטרהזניקה נסחרת בוול סטריט (סימול: AZN) לפי שווי של 82 מיליארד דולר, זאת לאחר עלייה של 23% מתחילת השנה. ועדיין מניית החברה נמצאת מאז תחילת 2014 בסוג של דשדוש (השיא נקבע באפריל 2014).
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.טול 13/07/2017 09:21הגב לתגובה זופרוטרום הוא הדבר הבא לעשור הקרוב
- 5.שווה קניה???? (ל"ת)שמוליק 13/07/2017 09:15הגב לתגובה זו
- 4.רועי 13/07/2017 08:17הגב לתגובה זושהשקעתם בחברת טבע מממנת את משכורתם החזירית של בכירי החברה שלא רק שלא מקצצים במשכורתם לנוכח התנהלות חסרת אחריות בשנים האחרונות , אלא מעניקים עוד ועוד מיליוני דולרים לעצמם , ומפטרים את העובד הקטן במפעל
- אז אל תשקיע בטבע (ל"ת)שועלי 13/07/2017 09:29הגב לתגובה זו
- ספרטקוס 13/07/2017 11:36יד רוחצת יד והפועל הקטן משלם על כולם...
- 3.מעל הציפיות. מדובר באדם רציני ומוערך מאד בתעשייה. (ל"ת)פורל 12/07/2017 23:34הגב לתגובה זו
- 2.דני 12/07/2017 23:17הגב לתגובה זוהוא יוכל להביא את הידע והניסיון שצבר לטבע ולעלות את השווי שלה
- 1.פשוש 12/07/2017 22:49הגב לתגובה זובדרך ל 35 תוך ימים ספורים.
- מייקי 13/07/2017 10:23הגב לתגובה זומעולם לא עמדה ולעולם לא תעמוד 35. אתה מתפרע על ריק. קודם שתחזיר לי את השער 25 בערך שמשם אני טחון המנכל החדש לא מביא שום בשורה זה סתם התלהבות רגעי טבע סו מת ואין לה מה לחדש או למכוא לנו אל תהיייה פראיייאר ואל תמכור אשלייות
- ואיפה טבע בספטמבר, בחורף, בעוד שנה? (ל"ת)מתעניין 13/07/2017 06:44הגב לתגובה זו
- בשער 5 אולי 6 או שבע גג 8 ואןלי 4 (ל"ת)למתענ 13/07/2017 10:15
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
