גרף

מניית פרוטרום שוברת שיאים - "הזרים קונים כמו משוגעים"

מסתכלים על התימחור של המניה בת"א שפשוט השאירה אבק לכל האנליסטים - צפו בגרף
יוסי פינק | (16)
נושאים בכתבה סוחר

אבק לאנליסטים. מבין שלל המניות הנסחרות בבורסה בת"א, קשה מאוד להתעלם מהראלי האדיר בחברה התעשייתית פרוטרום. בשנה שעברה המניה קפצה 66% ונכנס בסערה למעו"ף, והשנה המניה טיפסה עוד 37%, מקום שני במדד אחרי אופקו' רק שזו האחרונה נגעה בשיא בסוף פברואר ומאז מדשדשת ואילו פרוטרום (כפי שאפשר לראות בגרף) נמצאת בראלי וכבר כמעט מגרדת שווי בלתי נתפס - 10 מיליארד שקלים, שווי גבוה מזה של ענקיות ישראליות כמו אסם, דלק קידוחים, דיסקונט ואחרות.

מייד לאחר פרסום הדו"חת השנתיים באמצע מארס, במחלקת המחקר של UBS נתקעו על מחיר יעד של 133 שקלים, בבנק אגוד נעצרו על 130 שקלים, . ועל כמה המניה כעת? 164 שקלים, אחרי מהלך של 25% מאז הדו"חות. גורם בשוק אומר היום ל-Bizportal כי "הזרים קונים כמו משוגעים, אז המניה מטפסת".

כבר ב-1 במארס היה זה רוני בירון מ-UBS שעדכן כי יש התעניינות הולכת וגוברת מצד זרים למניית פרוטרום. בירון כתב אז כי הסיבות להתעניינות מצד הזרים הן:

1. "אסטרטגיית רכש מוצלחת. החברה הוכיחה שהיא יודעת לרכוש חברות במכפילים נמוכים משמעותית מאלו שלה ושל הסקטור, ולייצר סינרגיות תפעוליות ומכירתיות.משקיעי סקטור רואים בחברה מכשיר לשחק את הקונסולידציה בתחום. להערכת בירון, החברה תמשיך לרכוש במהלך 2015 ותגיע ליעד של מיליארד דולר מכירות ב- 2016."

 

2. "בסביבת המאקרו הנוכחית קיים תאבון גדול יותר של משקיעים זרים לתחומים הנתפסים דפנסיביים כגון תחום הטעמים."

3. "פרוטרום הינה אחת החברות הישראליות הבודדות ללא חשיפה משמעותית לרגולציה בישראל. מנגד, יש לציין כי המנייה והסקטור לא זולים וכי התרחבות המכפילים מביאה לאתגר גדול יותר בכול הנוגע לתמחור רכישות עתידיות."   

והמניה הולכת ומתייקרת:

לפי בדיקת Bizportal, פרוטרום נסחרת כיום במכפיל ev/ebitda של 17.7 ומכפיל רווח רגיל של 28.7 על 2014 כאשר הממוצע בתעשייה של פרוטרום הוא מכפיל ev/ebitda  של 15 בלבד, וצריך לזכור שפרוטרום גם אחרי העליות החדות בה - היא שחקנית קטנה יחסית בשוק הטעמים (כלומר ההיגיון אומר שצריכה להיות מעט זולה יותר).

נבצמוד לפרסום הדו"חות, חשפה פרוטרום כי התוכנית היא להמשיך את מסע הצמיחה הרווחית שלה בשנים הבאות, תוך השגת יעד מכירות של לפחות 1.5 מיליארד דולר, עם שיעור EBITDA של מעל 22% בפעילויות הליבה, עד שנת  2020. לכתבה המלאה.

לראיון שקיימנו במתחילת השנה עם אורי יהודאי, נשיא פרוטרום - לחץ כאן

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית פרורטום מאז 2012, מהלך של כ-400%

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ומנית בנק הפועלים במכפיל מגוחך פחות מ 9 (ל"ת)
    יעקב 04/05/2015 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יעל 04/05/2015 16:52
    הגב לתגובה זו
    ויש דיווחים של פרו פורמה בדוח, המצב גרוע
  • 9.
    אוויר 04/05/2015 15:39
    הגב לתגובה זו
    אוויר
  • 8.
    חכמה לאחר מעשה (ל"ת)
    מאיר 04/05/2015 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אתר שמריץ מניות .. הזהרו ממניה זאת היא מנופחת (ל"ת)
    אברהם התמים 04/05/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
  • אחד שלא מבין 04/05/2015 18:51
    הגב לתגובה זו
    האם באמת שוויה של המניה הזאת יעלה אחרי פירסום שכזה ?
  • 6.
    חגיגת חזירים (ל"ת)
    דני 04/05/2015 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זהירות 04/05/2015 13:27
    הגב לתגובה זו
    כשכתבה כזו מתפרסמת, זה הזמן לברוח, הסוחרים מוכרים, העמך נכנסים והמניה מתרסקת..
  • מיכאל 07/05/2015 22:52
    הגב לתגובה זו
    ברחתי
  • 4.
    אורי 04/05/2015 13:20
    הגב לתגובה זו
    תודה בורא עולם אגה יש בחול חב דומה adm
  • 3.
    אא 04/05/2015 13:16
    הגב לתגובה זו
    זהירות בקרוב יצאו תמונות הזיהום שלהם...
  • 2.
    סוחר חתיך 04/05/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
    עם תעודות.לעולם אל תקשיבו להם והינה דוגמה אחת מתוך מליוני דוגמאות למה הם פשוט לא מבינים מה החיים שלהם.תנסו פעם לעשות הפוך מהם ותראו איזה יופי...
  • אותו הדבר גם לגבך... (ל"ת)
    לסוחר חתיך 04/05/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
  • סוחר חתיך 04/05/2015 17:11
    השלמת הכנסה אתה יכול להיות המנקה שלי יש קצת קקי בשרותים אני משלם כפול ממה שאתה מקבל בעבודת שכר מינ שלך.אם אתה מעוניין תשאיר פרטים (:
  • 1.
    עוד סימן לבועה. הפיצוץ יבוא. (ל"ת)
    צחי 04/05/2015 13:11
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לוי

חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”

אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר קראו לשמור על רוח הרפורמה ולהימנע מאיחוד בין בנקים לגופים מוסדיים: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש. שטרום הוסיף: “מי שלא למד את הלקח ההיסטורי - נדון לחיות אותו שוב״

צלי אהרון |

במהלך כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך היום הפך לזירת חשבון נפש מרתקת על תוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.

ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.

“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.

יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.